קיצור תולדות

חדי העין שבין הקוראים ודאי שואלים את עצמם איך צצו להם 13 פוסטים, שזה אמנם מספר מזל ביהדות, ככה, באבחה, ביום עליית הבלוג לשידור? מעשה שהיה כך היה. לפני כחודש שלחתי מייל לאורי ברוכין, ובו סיפרתי לו שיש בכוונתי לפתוח בלוג, ותהיתי אם יאות לארח אותי בצל קורתו.
אחרי שבוע בו לא נשמע קול מכיוונו התייאשתי, והחלטתי להתאמן בינתיים בתפוז. חלפו כמה שבועות בהם ערכתי ניסויים שונים כדי לנסות למצוא כיוון, ואז שלחתי מייל שני לאיש. הפעם הוא השיב כבזק, והתברר שהייתה תקלת דואר ברשימות, ושהמייל הראשון לא הגיע. בתוך מיילים ספורים סיכמנו שאעבור דירה, וכך היה. אז הנני כאן, עם מעט הרכוש שצברתי.

האם יתפרסמו פה ביקורות שלי מ"רייטינג"?

ובכן, רק אלו שהועלו לאתר (הפנייה מימין), כמובן. אבל גם על שאר הסרטים שעולים באותו שבוע אדווח במבזקית. הידעתם, אגב, שהסרטים עולים בבתי הקולנוע בימי חמישי? כלומר, הייתי משוכנעת שזה פרט טריוויה הידוע לכל, אבל במהלך שיחות מצטברות עם הבריות התברר שהמידע הזה אינו נחלת הכלל. הדיווחים על השבוע הקולנועי החדש יהיו ברביעי בערב או בחמישי, תלוי מתי יעודכן אתר העיתון.
3 סרטים עולים מחר:

ללא גורל, סרט שואה שירעיד את הלב גם למי שחושבים שראו כבר הכל, על שואת יהודי הונגריה. מועד העלייה סמוך ליום השואה, שיחול ביום שלישי הבא, 25 באפריל. אני לא יודעת אם זה רעיון טוב במיוחד, מצד שני, אם לא עכשיו, אימתי.

"כרוניקה של אקדח" – מותחן אווילי, מוגזם וגחמתי עם פול ווקר של וויין קריימר, שביים את "קולר – להרגיש את וגאס", סרט שאהבתי, עם וויליאם ה. מייסי.

"דג קטן"קייט בלאנשט היא גמולת הירואין שמנסה להסתדר בחיים. טלנובלה אוסטרלית, אם כוונתי ברורה. אבל אני הרי יודעת שיש מי שבוחרים את הסרט שלהם לפי השחקן/נית החביב עליהם, אז בבקשה.

Turn off
בגיליון האחרון של "רייטינג" התפרסם מכתב של בני זוג מגבעתיים, הנוזפים בי על ששיגרתי אותם לצפות ב"מחבואים", הסרט המעולה של מיכאל הנקה. די התבאסתי, מאחר השניים טוענים שהם סומכים על ההמלצות שלי דרך קבע, והנה הפעם אכזבתי אותם. לדבריהם, הם פשוט חיכו שמשהו יתרחש בסרט. אין לי מה לומר להם, חוץ מהדברים שכתבתי בביקורת.

אני רק יודעת שמצאתי את עצמי מדברת על הסרט עם חברים שאהבו את הסרט, והיה כיף לדון בכל מיני אופציות למתרחש בו, דיון שלא יכולתי לנהל בעת כתיבת הביקורת, וגם לא עכשיו, אם אני לא רוצה לספיילר. אולי בעוד כחודש-חודשיים, אחרי שכו-לם כבר יצפו בו (ואני מקווה שלא יתאכזבו), אפשר יהיה להעלות פה כמה שאלות.

בספרייה
"חייה הכפולים של ורוניק" של קז'יסטוף (איך אני נהנית להגיד קז'יסטוף) קישלובסקי, אחד הסרטים שלו שאני אוהבת במיוחד, הגיע לאוזן בהוצאה מחודשת. מאחר שהמחודשת כוללת ראיון עם הבמאי המנוח (כבר עשר שנים), אני רואה חובה לעצמי לצפות בו. וגם הזדמנות לשמוע את המוזיקה חותכת הלב של זביגנייב פרייזנר, המלווה אותו.

Variety.com
מאמא מיא, המיוזיקל הפופוליסטי עם כל מחרוזת אבבא, יגיע לקולנוע בעזרת טום הנקס, אשתו ריטה ווילסון, שהפיקה את "החתונה היוונית שלי" והמפיק גרי גוצמן (Goetzman). רק לקראת סוף 2007 נזכה לצפות בנס. מי ישיר? מי יביים? עוד לא ידוע. בינתיים אפשר להסיר את האבק מ"דנסינג קווין" "טייק א צ'אנס און מי" ו"דה ווינר טייקס איט אול".
המחזמר עלה בלונדון ב-99', וגרף מאז 1.6 מיליארד דולר. בברודוויי הוא מציג כבר חמש שנים, ונמצא בקביעות ברשימת חמש ההצגות הבוערות בעיר. מכירות הכרטיסים בשבוע מסתכמות במיליון דולר בלבד.