משימה בלתי אפשרית

יש ימים מוצלחים כאלו, שאפשר לבצוע מהם עיגולי זמן מושלמים, ולנגוס מהם ביסים קטנים ומתוקים לאורך 24 שעות. מה שיפה בימים הטובים זה שאף פעם אין לדעת שיצוצו מתוכם אותם עיגולים. לי זה יכול לקרות, למשל, עם איזו הקרנה חפוזה לסרט שלא שמעתי עליו עד אותו רגע, שאני צריכה לדחוס לסדר היום שלי. זה מה שקרה לי היום בצהריים כשהגעתי ל"אתה ואני" המוצג במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי, ויגיע לאחר מכן גם להקרנות מסחריות.

שתי אחיות הולכות וכושלות בחיי האהבה שלהן. אחת מהן היא אריאן, כלומר ז'ולי דפרדייה, בתו של הז'ראר, שמגיעה לביקור בארץ בשבוע הבא. יש לי תחושה שנשים ימצאו בו יותר עניין, אם תסלחו לי על האמירה הנוראית הזאת.

אני סאקרית של משפטים סלוגניים מסרטים, גם אם אפשר בקלות לשתול אותם בגלויות חג של הולמארק, וב"אתה ואני" מצאתי לי אחד שכזה.
"הלב שלי הוא כמו דלת של שירותים ציבוריים. הרבה שמות חרוטים עליו".
כן, מרגישים את המאמץ בכתיבה וכל זה, אבל אני מכירה די הרבה (א)נשים שהיו חותמים עליו.
לפני שיגיע להקרנות מסחריות, יש עוד חמש הזדמנויות במסגרת הפסטיבל.
חמישי, 11.5 בנתניה/ שישי, 12.5 בירושלים/ שבת 13.5 בחיפה/ ראשון, 14.5 בתל-אביב/ שלישי, 16.5 בראש פינה.

ואחרי שדחסתי לראשי את הפוטו רומן הבונבוני הזה, כלומר רוקנתי אותו מחומרים אחרים, חזרתי הביתה, רק כדי למצוא בתיבת הדואר הזמנה ל"ארוחת בוקר על פלוטו", החדש של ניל ג'ורדן, הקרנה שמתוכננת לשבוע הבא, עובדה שצובעת את הלו"ז שלו בגונים נאים. זה הטריילר שלו, וזה הדף שלו באוזן. מתברר שהסרט כבר שם, אבל בלי תרגום, למי שמסתפקים בו כך. מה קורה? קיליאן מרפי (שהפחיד אתכם ב"טיסת לילה") הוא נער אירי שעוזב את העיירה שלו בשנות השישים, ומגיע לעיר, כדי להפוך לאמן דראג בקברט.

אבל מה אני שועטת קדימה, כשהסיפור הקולנועי של סופהשבוע הנוכחי הוא "משימה בלתי אפשרית 3". כזכור, ההקרנה לעיתונאים הייתה ברביעי האחרון, מוצאי יום העצמאות, למרות שהסרט עלה בבתי הקולנוע יום למחרת, כלומר אתמול. מה שאומר שהביקורת עליו ב"רייטינג" תתפרסם רק בשבוע הבא. אבל אם לצמצם אותה לשורה תחתונה, התאכזבתי ממנו קשות, בעיקר משום שביים אותו ג'יי ג'יי אברמס, גאון הטלוויזיה שיצר את "פליסיטי", "זהות בדויה" והכי חשוב, "אבודים". אם כבר אקשן, אני מעדיפה את "16 רחובות". להבדיל מעמיתי, עיני מזדגגות כשמתחילה הילולת הפירוטכניקה והפיצוצים והזיקוקים. לא מצליחה להחיש את אדרנליני בעטיים.
נכון שב"רייטינג" טרם התפרסמה ביקורת, אבל בשני עיתונים אחרים כן. הכיצד? יאיר רוה ביקש מידידו עמנואל לוי, ממבקרי "וריאטי" לכתוב לו, ופרסם את הביקורת, כדי שתופיע בדיוק בשבוע בו הסרט עולה אצלנו ובכל העולם. גם ישי קיצ'לס פרסם ביקורת ב"עכבר העיר". איך הוא הצליח? או. לפני ההקרנה לעיתונאים, שהתעכבה בגלל דרישה האולפנים בחו"ל, הייתה הקרנה של חברת השילוח DHL שגם מספנסרת את הסרט. גם קיצל'ס התאכזב, אם כי פחות ממני .
וחוץ מהעיתונים המודפסים יש גם את מבקרי האינטרנט, שלהם לא הייתה שום בעיה להעלות את הביקורות בזמן אמת, הנה זו של רותם דנון וזו של אהרון קשלס ושל עין הדג. כולם מרוצים.

ל"משימה" לקחתי איתי את ידידי המגא-אינטלקטואל, אסף שגיב, שחובב סרטי אימה הארד קור ואקשן בלבד. מזה מורכב התפריט הקולנועי שלו, והוא נוהג ללגלג על טעמי הקולנועי הקלוקל, ועל כך שאני מחבבת רק סרטים איראניים רועמי שתיקות. זה כמובן לא נכון, אבל לא אכפת לי לזכות התיאור הלא מלבב הזה. במפתיע, גם אסף התאכזב. אולי זאת השפעתי השלילית עליו?
ומאחר שכינסתי לפה את אסף, אני רוצה להציג את המאמר המופתי שלו על הוגה הדעות הפופולרי סלבוי ז'יז'ק. אסף פיתח אובססיה בריאה לז'יז'ק, חוץ מזה שהוא יודע עליו הכל כולל הכל הוא גם זה שגילה לי שז'יז'ק הלקאניאני נישא לדוגמנית הלבשה תחתונה ארגנטינאית בשם אנאליה. בהחלט, אנאליה. אחרי שהוחלט על הנישואים לעלמה הצעירה ממנו בכמה עשרות שנים חזר בו ז'יז'ק מכוונתו, אבל הוריה הפעילו עליו מכבש לחצים. זה הצילום המראה עד כמה הוא מאושר, והנה כל התמונות והכתבה הסרוקה מהעיתון הארגנטינאי.

תהנו מהסימפטומים.

6 מחשבות על “משימה בלתי אפשרית

  1. גברים..משעשעת התמונה של הדינוזאור החנוט נושא את העול עם הנערונת. וגם התמונה שלה בין אבא לז'יז'ק, מטעמים.

    בברכת ברגמן מלך העולם

  2. משימה בלתי אפשרית עומד להצליח כל כך, היחצ"נות עושה שעות נוספות והכל מהדורות החדשות בערוצים כאן, בארה"ב מראים את הטריילר ואת קרוז שמתראיין המון(ומה שלום בייבי סורי?) ומטייל בכל העולם ומחבק בחורינות נרגשות.

  3. אשתו, זה חמש שניות להירשם לאתר של תכלת. נשבעת לך. זה לא כואב ולא כרוך בחשיפה או בקרינת יתר.
    וההשקעה שווה.

  4. מזל שאני כבר לא כותב היום, הכותבים הצעירים שנונים ומעודכנים כל כך, ומתהדרים בשמות, שאנו (לא את כמובן )
    מעולם לא ידענו. חלקנו בשל השכלה לקויה, וחלקנו, משום שסמכנו יותר מדי על היכולת לנפק תיאוריות והגדרות "מקוריות
    כיום, אני חושב שחלק מהמקוריות הזו נוצרה, בשל חוסר הידיעה והכשל הציטוטי המובהק
    כרגיל
    הנאה צרופה מהטור

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s