שינויים בהרגלי הצריכה

העיתונאית הניו יורקית ג'ודית לוין כתבה את הספר Not buying it: My year without shopping והתראיינה ל"סופשבוע" (וגם לניוזוויק). האמת היא שהספר הזה והראיון איתה הוציאו לי את המילים מהפה. אבל מאחר שהיא מכלכלת את צעדיה טוב יותר ממני, היא גם ידעה לכתוב על זה ספר, בזמן שאני מספרת על חצי שנת ה"הפסקתי לקנות" שלי רק לעשרה אנשים איתם אני מדברת על בסיס שוטף. הרעיון פשוט. יום אחד הבינה גברת לוין שהיא קונה יותר מדי, והחליטה לצמצם את העברת הכספים בינה לבין העולם למשך שנה. לדבריה היא עברה תהליך גמילה קשה. במהלך הראיון היא גם מודה שנשים קונות יותר מגברים, ומאששת מיני סטריאוטיפים בנושא.

חצי השנה שלי התחילה כשעזבתי את אחת משתי המשרות שאחזתי בהן. ידעתי שזה יהיה כרוך בירידה דמרטית בהכנסה החודשית שלי, אבל זה לרגע לא היה שיקול מבחינתי. נכון שהרבה יותר קל לקבל החלטות כאלו שעל צווארך לא תלוי שום אדם שאת צריכה לפרנס, וכששום משכנתא לא מצייצת מאחוריך ודורשת את לטרת הבשר החודשית, אבל היי, אלו הבחירות שלי, ואני גאה בהן ושלמה איתן במאתיים וחמישים אחוזים. אני מודה שסביבתי הקרובה הייתה הרבה יותר מודאגת ממני בסוגיית איך אסתדר עם הכסף, אבל מאחר שאורח החיים שלי אף פעם לא היה פרוע, הייתי רגועה במיוחד.

מבחינתי ההכרח להפסיק לקנות היה הקלה גדולה במיוחד. נניח בגדים. לא פעם הייתי מסתכלת על שני הארונות המלאים שלי ומתחלחלת מהכמויות. לא שהיו שם פריטים יקרי ערך, אבל היה שפע של פריטים עממיים, שאת חלקם הלא קטן פשוט לא היה לי מתי ללבוש. כך שברגע שהחלטתי שאני לא קונה זוג גרביים אחד אפילו פשטה בקרבי שמחה של ממש. כלומר הצורך לחפש או להגיד אוי, חסר לי עוד סוודר שחור, או עוד קורדרוי ירוק, או עוד מגפונים שחורים נעלם כלא היה. תחושת שחרור ורווחה ותו לא.

בעניין אוכל, זאת אף פעם לא הייתה הוצאה עצומה מבחינתי, גם מאחר שאני לא אוכלת בשרים או חיות אחרות, וגם מאחר שאני מקפידה על משטר חמור בעניין כל מה שאני מכניסה לפי*, כך שפה לא הייתה לי שום דילמה. את צריכת היין צמצמתי פלאים –  זה לא מאוד בריא לנשים והגבלתי אותה לפי הספר. כך שעוד חיתוך משמעותי נעשה בהוצאות.

 מה עוד אנחנו קונים? שמונצעס לבית? אף פעם לא. ספה חדשה? לא עכשיו. שטיח לחימום האווירה? בפעם אחרת. אמנם אי הרכישות האלו, שהותירו את הבית שלי ספרטני למראה, או במילים אחרות חשוף וקר גרמו לטרוניות רבות מצד באיו המעטים, אבל מה אכפת לי, אני חוסכת. גם על תספורות ויתרתי כמעט לגמרי (אחת בחצי שנה) ואחרי שהייתי רגילה להסתפר פעם בחודש חזרתי לקוקו של כיתה ו', ואני מרוצה בהחלט. מה עוד? מתנות לחברים? אה, נפטרתי מהם. טוב, לא ממש, אבל דיללתי. את המתנות ואת החברים. נסיעות לחו"ל? שכחתי מזמן מה זה.

אה, ספרים, תגידו, מה איתם? ובכן, יש לי בבית כל כך הרבה ספרים שמחכים לקריאה, שלא הזיק לי בכלל להפסיק לרכוש. ומה שנורא רציתי לקרוא יכולתי לקחת בהשאלה מחברים שרוכשים ורוכשים. טיפול פסיכולוגי? פאסה פאסה פאסה. אחרי שמיציתי את כל הפסיכולוגים שבעולם, ואת כל המטפלים ואת כל השיטות, הבנתי שאין תקומה. אני עם אסי דיין במובן הזה. מבטלת את הצורך של פסיכותרפיה בחיי. ממש לא תודה. אני מסתדרת לבד. מצטערת על כל בעלי המקצוע שאני נאלצת למנוע מהם פרנסה כל כך בטוחה כמו דבורית שרגל, אבל זהו, זה המצב.

תחבורה? אה, אופניים טייוואניים שעלו לפני שנתיים 600 שקל, והיום ערכם בשוק בטח לא עולה על 50, מספקים אותי בהחלט. כשחייך מתנהלים ברדיוס של שני קילומטר, אין שום בעיה. את כל חיי הבוגרים בתל אביב אני מנהלת על אופניים, כך שאין בכך שום חידוש. ועכשיו, עם כל השבילים המפוארים שנסללו עבורנו, אני ממש מרוצה. כן, צריך עוד וכו', אבל אנחנו בכיוון הנכון, אני מקווה.

כך שהגבלתי את צריכתי לשכ"ד ולחשבונות, לאוכל, למוצרי קוסמטיקה לא יקרים, ולרופא אם צריך, תוך הישענות גורפת על שירותי קופת חולים, וביטול כמעט מוחלט של הצורך במומחים פרטיים.

ורק בסעיף אחד אני נבדלת לגמרי מגברת לוין – צריכת קולנוע ודיוידי. פה, אני חייבת להודות שבורכתי, ומפאת עיסוקי אני זוכה לצרוך תמונות נעות בלי הפסק, ואת כולן, ובלי יוצא מן הכלל. אני מודה שאם ענייני קולנוע היו חלק מהדיאטה הכלכלית שלי המצב היה אולי אחר, והייתי כיום יצור ממורמר הרבה יותר, אבל למזלי ולשמחתי, זה בדיוק המקום בו לא נאלצתי לחסוך, וכל צרכי בנושא, עד האחרון שבהם, מסופקים.

כך שהטרנד החדש הזה של די לקניות הפך ללחם חוקי, ואני מרוצה מאוד. היומיום יכול להיות פשוט ונעים במיוחד כשלא קונים כלום. אבן עצומה נגולה מהלב, והחיים הופכים להיות קלילים ונסבלים לגמרי. באחריות.

 

* מחרתיים, 10.5, 21:00 , ישודר בערוץ 10 "לאכול בגדול". למרות הביקורת שלי, שווה לצפות בו.

15 מחשבות על “שינויים בהרגלי הצריכה

  1. למבצע "מינימייז מי". כלומר, היכולת והרצון לחסוך מבורכים בהחלט אך גם ההתנזרות הכוללת ממותרות מעט תמוהה. האם זה מעין מבצע חינוך מחדש או רעיון זמני שהצלחת לבסס בחייך?

  2. המרד הקטן שלי היה להפסיק לקנות מוצרי קוסמטיקה יוקרתיים. מי שלימדה אותי להתאפר לפני החתונה (התאפרתי לבד, הידד) לימדה אותי גם את סוד החסכנות הזו. גם קרמים זולים עושים עבודה טובה.

    ובעניין בגדים – היו שנים שגם אני התנזרתי מקנייתם. זה כל כך פשוט. וגם בספרים – הגעתי לאותה מסקנה כמוך לפני זמן לא רב. בינתיים התחלתי גם לבקר, אז אני מקבלת חומרים לקריאה בחינם. (לצערי, לא כולם טובים…)

  3. מה עם מחשב, אינטרנט? סלולרי? טלפון קווי?

    ואם מותר, מה השורה התחתונה של ההוצאות, פלוס מינוס, בחודש שגרתי?

    מה בדבר הוצאות על נופש, נסיעות, טיולים? את לא חשה צורך?

  4. מחשב – יש. וגם אינטרנט וטל'.
    נופש, טיולים – בגלגול הבא.
    שורה תחתונה – מעט. ממש מעט

  5. בקיץ, אחרי שנים של עבודה בשתי עבודות שהתישו אותי ובעקבות התדרדרות בריאותית, החלטתי שאני מסתפקת בעבודה אחת בלבד ושאני אסתדר איכשהו עם כסף.
    וכך היה. עברתי ממנטליות של אגירת רכוש ושדרוג שלו – ריהוט לבית למשל למנטליות של צמצום רכוש והיפטרות ממנו (ספרים למשל). אני מוציאה פחות כסף בכללי, אבל יותר כסף על איכות חיים: יוגה, חוגים, טיפול ברפואה סינית ונופש בארץ ובחו"ל.
    ואני הרבה יותר רגועה ומאושרת מאשר הייתי כשהרווחתי יותר ועבדתי יותר.

  6. ראשית- ברכות על האתר המצוין. אני מאד נהנה מהכתיבה שלך. שנית, תוספת קטנה בעניין הטרייד אוף בין אוכל ובריאות: בחמש השנים האחרונות יש תחום אחד שאני לא חוסך בו, והוא אוכל בריא (ובכל הנוגע לירקות, רצוי אורגני). יש לזה השפעה דרמטית על הבריאות, וחיסכון נלווה בתרופות, רופאים וכל הגועל הכרוך בזה.

  7. עם כל הכבוד לאורח חיים בריא, ולתכנון עתידי, אני חושבת שלהשגיח על כל מה שאוכלים זה פנאטי.
    מהם החיים ללא חתיכת בשר מדמם ומלא כולסטרול? כוס בירה מהחבית וטבק טוב לקינוח?
    האם כל המירוץ אחר נעורי הנצח גורם לנו לא להנות מההנאות הקטנות של ההווה?
    אז מה? אם נמלא אחר כל הוראות עורקינו לא יסתיידו? לא יהיה לנו סרטן? נישאר צעירים לנצח?….
    אז הפחתתי את סיכוילקבל סרטן ב50 אחוז, וכולנו אוהבים להאמין לסטטיטיקות אחוזים ומחקרים חדשנים.
    ובנוגע לחיסכון, אוכל בריא הוא אוכל יקר.
    אם אתה אוכל 'ג'אנק אתה מוציא הרבה פחות על אוכל

    פחמימות לא מורכבות הן הזמינות והזולות מכולן.

  8. זכותך לנהוג כרצונך.
    אני צמחונית כבר שנים רבות, ובעניין האלכוהול, שותה אך במשורה.
    באשר למזון בריא=יקר זו אגדה. אפשר לנהוג בתבונה. חוץ מזה, אני מתארת מקרה פרטי שלי, לא מטיפה לנהוג כך.

  9. לכל מי שמתעניין בצדדים הפרקטיים של לא לקנות, אני ממליצה לעשות חיפוש על "פשטות מרצון" או "voluntary simplicity".

  10. אני איתך
    איזה כיף לקרוא על זה סוף סוף

    [חוץ מאוכל, וספרים… פֶטיש עצבני ביותר לשניהם, ולא מקורי בכלל, אני יודעת, אבל לא מצליחה להיגמל]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s