AvivA, AvivA

 

בסופשבוע עלה בבתי הקולנוע "אביבה אהובתי" של שמי זרחין. אני, כפי שאתם רואים, מסויגת, אבל רוב המבקרים מתפעלים ואוהבים יותר ממני. ואם תחפצו בשורה תחתונה, לצפות או לא, התשובה היא כמובן כן. רע לא תרגישו בעקבות הצפייה בו, זה בטוח.

בשבועיים האחרונים אני לא מגישה את פינת הקולנוע שלי ברדיו קול רגע (קישור מימין) בגלל המלחמה. הרחובות ריקים, בתי הקולנוע לא פועלים עדיין, וטבריה, עיר הולדתו של מגיש התוכנית בה אני משתתפת ריקה ושוממת, כך הוא סיפר לי, וזו עדות ראשונה ובלתי מתווכת-תקשורתית מבחינתי. ורק זו יכולה להיות סיבה מספיק טובה לצפות ב"אביבה", שבין היתר שר שיר אהבה לעיר בה נולד גם זרחין, בבחינת לטיפת עידוד לטבריה.

אני נהנית להשוות בסופי שבוע את הביקורות של כולנו, לראות עד כמה חושבים המבקרים באופן דומה או שונה, מי חולקים את אותו עולם אסוציאציות, ומי משתמשים בדימויים או במטאפורות דומים. כשאני נמצאת במיעוט התחושה תמיד נעה בין סוג של גאווה וגבהות לב, לבין החשש המחלחל שמא לא הבנתי משהו שכולם הבינו, שמא פספסתי משהו. זה תמיד קורה בביקורת הפחות טובות, כי כשיש סרט שרק אני אוהבת הרגש היחיד שלי היא שמחה גדולה על שגיליתי יהלום באפר, על שמצאתי משהו נפלא שנעלם מעין כל.

וזה מה שחושבים שאר המבקרים על "אביבה":
יהודה סתיו (ידיעות) – 5 כוכבים.
שניצר (מעריב) נתן לו 4 וחצי, וזה אירוע היסטורי: "זרחין, כמו טבח או קונדיטור מומחה, מניח תת עלילה אחת על גבי רעותה וחוזר חלילה, כשלכל רובד בסיפור המורכב הזה שמור טעם ייחודי משלו, ואילו סך כל התבשיל הזה הוא בבחינת היתוך של טעמים מנוגדים המשלימים זה את זה".
יאיר רוה (פנאי פלוס) – 4 כוכבים
שמוליק דובדבני (ווינט) גם 4
וכמוהו גידי אורשר (גל"צ).
וגם יקיר אלקריב ( עיתון תל אביב"): "האופן שבו זרחין מתזמר את המרכיבים הרבים של סרטו, מהתסריט רב השכבות, דרך המשחק ועד לבימוי, מעיד על בגרות ושליטה עצמית – כיאה למי שנחשב לאחד מיוצרי הקולנוע הרציניים והחכמים הפועלים כיום בארץ".

יעל שוב,  3 וחצי, כמוני, כותבת בטיים אאוט : "עם זאת, על אף מעלותיו הרבות, ועל אף ההקפדה לציון בכל הרמות הסרט לא נגע ללבי כשם שנגעו סרטיו הקודמים של זרחין… על אף הניסיון לתאר את העולם מנקודת מבטה של אביבה… הסרט נשאר מביט מבחוץ".
וכך גם אורי קליין (הארץ). 
אם תשוו את 3 הביקורות שלנו, אלו שהיו פחות מתלהבות (הכל יחסי, כן?) תגלו דמיון לא קטן ביניהן בניסיון לנסח את הסיבות לכך ש"אביבה אהובתי" אינו סרט מושלם.

ומה חדש בחרם?

ובכן רוב המפיצים אינם לוקחים בו חלק ורק מעטים עדיין אוחזים בו בעוז. והנה ראו מה עשו מפיצי "שודדי הקאריבים", סרט שיצא לאקרנים ללא הקרנות מוקדמות: השתמשו בטוקבקיסטים כמבקרים. זכותם, בטח זכותם. אבל קראו באיזה אופן זה נעשה.
מאותה סיבה לא תקראו בסופהשבוע הקרוב ביקורת שלי על קליק, הסרט החדש עם אדם סנדלר. לא נורא, יהיו מי שיביאו לכם אותה בזמן.