AvivA, AvivA

 

בסופשבוע עלה בבתי הקולנוע "אביבה אהובתי" של שמי זרחין. אני, כפי שאתם רואים, מסויגת, אבל רוב המבקרים מתפעלים ואוהבים יותר ממני. ואם תחפצו בשורה תחתונה, לצפות או לא, התשובה היא כמובן כן. רע לא תרגישו בעקבות הצפייה בו, זה בטוח.

בשבועיים האחרונים אני לא מגישה את פינת הקולנוע שלי ברדיו קול רגע (קישור מימין) בגלל המלחמה. הרחובות ריקים, בתי הקולנוע לא פועלים עדיין, וטבריה, עיר הולדתו של מגיש התוכנית בה אני משתתפת ריקה ושוממת, כך הוא סיפר לי, וזו עדות ראשונה ובלתי מתווכת-תקשורתית מבחינתי. ורק זו יכולה להיות סיבה מספיק טובה לצפות ב"אביבה", שבין היתר שר שיר אהבה לעיר בה נולד גם זרחין, בבחינת לטיפת עידוד לטבריה.

אני נהנית להשוות בסופי שבוע את הביקורות של כולנו, לראות עד כמה חושבים המבקרים באופן דומה או שונה, מי חולקים את אותו עולם אסוציאציות, ומי משתמשים בדימויים או במטאפורות דומים. כשאני נמצאת במיעוט התחושה תמיד נעה בין סוג של גאווה וגבהות לב, לבין החשש המחלחל שמא לא הבנתי משהו שכולם הבינו, שמא פספסתי משהו. זה תמיד קורה בביקורת הפחות טובות, כי כשיש סרט שרק אני אוהבת הרגש היחיד שלי היא שמחה גדולה על שגיליתי יהלום באפר, על שמצאתי משהו נפלא שנעלם מעין כל.

וזה מה שחושבים שאר המבקרים על "אביבה":
יהודה סתיו (ידיעות) – 5 כוכבים.
שניצר (מעריב) נתן לו 4 וחצי, וזה אירוע היסטורי: "זרחין, כמו טבח או קונדיטור מומחה, מניח תת עלילה אחת על גבי רעותה וחוזר חלילה, כשלכל רובד בסיפור המורכב הזה שמור טעם ייחודי משלו, ואילו סך כל התבשיל הזה הוא בבחינת היתוך של טעמים מנוגדים המשלימים זה את זה".
יאיר רוה (פנאי פלוס) – 4 כוכבים
שמוליק דובדבני (ווינט) גם 4
וכמוהו גידי אורשר (גל"צ).
וגם יקיר אלקריב ( עיתון תל אביב"): "האופן שבו זרחין מתזמר את המרכיבים הרבים של סרטו, מהתסריט רב השכבות, דרך המשחק ועד לבימוי, מעיד על בגרות ושליטה עצמית – כיאה למי שנחשב לאחד מיוצרי הקולנוע הרציניים והחכמים הפועלים כיום בארץ".

יעל שוב,  3 וחצי, כמוני, כותבת בטיים אאוט : "עם זאת, על אף מעלותיו הרבות, ועל אף ההקפדה לציון בכל הרמות הסרט לא נגע ללבי כשם שנגעו סרטיו הקודמים של זרחין… על אף הניסיון לתאר את העולם מנקודת מבטה של אביבה… הסרט נשאר מביט מבחוץ".
וכך גם אורי קליין (הארץ). 
אם תשוו את 3 הביקורות שלנו, אלו שהיו פחות מתלהבות (הכל יחסי, כן?) תגלו דמיון לא קטן ביניהן בניסיון לנסח את הסיבות לכך ש"אביבה אהובתי" אינו סרט מושלם.

ומה חדש בחרם?

ובכן רוב המפיצים אינם לוקחים בו חלק ורק מעטים עדיין אוחזים בו בעוז. והנה ראו מה עשו מפיצי "שודדי הקאריבים", סרט שיצא לאקרנים ללא הקרנות מוקדמות: השתמשו בטוקבקיסטים כמבקרים. זכותם, בטח זכותם. אבל קראו באיזה אופן זה נעשה.
מאותה סיבה לא תקראו בסופהשבוע הקרוב ביקורת שלי על קליק, הסרט החדש עם אדם סנדלר. לא נורא, יהיו מי שיביאו לכם אותה בזמן.

8 מחשבות על “AvivA, AvivA

  1. יקיר אקלריב כתב ששמי זרחין נחשב לאחד מיוצרי הקולנוע הרציניים והחכמים הפועלים כיום בארץ. ממש כך. הרציניים והחכמים.ואני תוהה נחשב על-ידי מי ועל סמך מה? או חכם באיזה מובן ורציני מה זה אומר? לא הייתי מטיח אלקריב בפנייך לולא הייתי חש שבאיזה שהוא מקום, מתחת לפני הביקורת שלך, את שותפה לדעה המשונה הזו ומתוכה את מבקרת את "אביבה אהובתי". ואם אני טועה אז בטובך,שמא תואילי להסביר מהי "אווירה טבריינית מלבבת"? אני יודע שהסרט צולם בטבריה ושהבמאי הוא ממוצא טברייני אבל באיזה שוט, סיקוונס, סצינה זכית לראות "אווירה טבריינית מלבבת"?
    אח"כ את אומרת שזרחין הוא כולו אהבת אדם וחמלה ובאותה הנשימה את מציינת שהוא נכשל בבניית משפחה ממשית ושאת בכלל לא חשת במצוקתה של הגיבורה. אז אני תוהה, ז"א תוהה מהצד שלך, אם לא ראית משפחה ממשית ולא בדיוק ראית גיבורה עם מצוקות, אז איפה בדיוק חשת בחמלות ואהבות שאת מייחסת לבמאי? ז"א חמלות ואהבות כלפי מי בדיוק?
    ולא ארחיב כאן לעניין ה"גיבורה הנשית" שאת מתמוגגת ממנה. אני נשאר איתן בדעתי הלא משוחדת שאת למרות שמך, לא מבינה נשים כהוא זה אבל זה כבר שייך ל"בטיפול".

  2. 1. בהחלט יכול היות שאני לא מבינה בנשים
    2. גיבורות נשיות – תסתכל על סרטים אמריקאיים, הוליוודיים וגם כאלו שלא, וספור את הגיבורות הנשיות, אלו שמחזיקות סרט. אחר כך תשווה את זה למספר הסרטים הישראליים שבהם יש גיבורות נשיות, ואז אולי תבין
    3. העובדה שכל התפרים במשפחה, כלומר תיאור היחסים בין כל הגורמים בה באופן ברור ומוצק לא צלחה לא אומרת שאין פה אהבה אדם. מה הקשר?
    4. יש דרך לצלם ולהתייחס בניכור למקום, ויש צילום שמעביר אהבה, חיבה וגעגועים.
    5. אני מקווה, לטובתך, שצפית בסרט, נכון?

  3. לאיפוא נעלמת כ"כ הרבה זמן? ככה נעלמים בלי להגיד שלום? ופתאום חוזרים כאילו כלום?
    אתה כנראה באמת מבין גדול בנשים. בהבדל מדבורית שבה אתה משתלח, ואולי בצדק בחלק מהדברים, אבל בעניין הבנת נשים – אתה גדול. שמעתי שזה מה שעושה להן את זה. לבוא, להיות נוכח, להעלם, ככה, באופן מסתורי, ואז להופיע אחרי חודש באמצע הלילה עם sms "ערה?".

  4. תגובה משונה, היא באה אחרי כמה בירות?

    מה הפירוש שלטובתי את מקווה שראיתי את הסרט? ואם לא, המורה תעמיד אותי בפינה או מה?

    אני מנסה להבין את הטקסט שלך, לא את הסרט.

    יש צילום, כך ממש את אומרת, שמעביר חיבה, אהבה, געגועים… והמשתמע, כך אני מוסיף מתוך הטקסט הקודם, "אווירה טבריינית מלבבת".. יש לך דוגמא של צילום כזה מהסרט, כדי להוכיח את הקישקוש המשונה הזה? ז"א. איך מי שלא מבין בצילום כמוך, אמור להבין זאת בלי דוגמא?

    העובדה שהיחסים בסרט, כמו גם המניעים של הגיבורה לא ממש נהירים לך, אכן לא מעידים שאין כאן אהבת אדם אבל, באותה המידה הם גם לא מעידים שאין כאן בולדוג. ר"ל שאם היה כאן בולדוג אני הייתי מבצביע עליו ולא מנסה להוכיח את קיומו על דרך השלילה. חושבת שמסובך לך להבין את מה שאני שאני מנסה לומר?

    וכאן אני מצרף את המוטרד.

    מה הקטע של גיבורה נשית? יש פה איזה עניין שהחמצתי של פוליטקל קורט? יש מצב לאפליה מתקנת? מה לי גיבורה ומה לי גיבור בכלל לאיזכור?

    ובעיקר למוטרד ולניסיון הקיטלוג שלך.

    אם אני חושב ש"הבועה" נעשה על-ידי שני לא יוצלחים שעושים צחוק מהומוסקסואליות, זה לדעתך אומר שאנו אמור להיות הומו????? בתקווה שתבין את הרמז.

  5. מה נפל עליך? בסה"כ קידמתי את שובך בברכה. זה הכל. וגם התקוממתי נגד מה שנראה לי כדבר שטות בכך שכתבת לדבורית שלמרות שהיא אישה היא "לא מבינה נשים", שזה אבא (או אמא) של כל הקיטלוגים, והמין הביולוגי שלנו לא אומר כמעט כלום על היכולת "להבין" את בני מיננו. תיראה כמה אי הבנה יש בתקשורת בינינו. לדוגמא: מאיפוא הבאת את "הבועה", מאיפוא הוצאת עניינים הומוסקסואליים, ממש לא יודע. סתם חירטטתי על האופן הגברי (הסטראוטיפי) שבו הייתה לך נוכחות בבלוג הזה, פתאום נעלמת, להרבה זמן, ופתאום אתה פה "כאילו כלום". יש נשים (כמוני, וכמו כמה מחברותי) שצריכות כמה מילים לפני שמישהוא נעלם מסביבתן, ובוודאי כשהוא מופיע מחדש.

  6. למוטרד

    זה מה כתבת:
    "אתה כנראה באמת מבין גדול בנשים. בהבדל מדבורית שבה אתה משתלח, ואולי בצדק בחלק מהדברים, אבל בעניין הבנת נשים – אתה גדול. שמעתי שזה מה שעושה להן את זה."

    ועל זה עניתי לך שקביעה שלי שפוסחובסקי לא מבינים בהומאיות, לא באה לומר שאני מבין גדול בהומאויות. אני מרשה לעצמי לומר שאני כן מבין בבני אדם ומכאן נגזר הכל.

    מקווה שאת זה תבין או תביני או השד יודע מה.

  7. כיון שציטטת אותי, אצטט אותך. כתבת לדבורית, " למרות שמך, את לא מבינה בנשים כהוא זה". רק לזה התייחסתי. לא מבינה כהוא זה? אתה לא קולט כמה התנשאות יש במשפט כזה? וכמה הוא מקומם , לא בגלל שתקפת את דבורית (שלמרות שמה, יש לי הרגשה שהיא לא מבינה גם בדבורים, לא רק בנשים), אלא בגלל "מבינה בנשים". כמו לומר "מבינה ביינות" או "מבינה בגבינות". או "מבין במכונאות רכב". מה מבין? מי מבין? נשים , וגם גברים זה לא זן או קבוצה שיש מומחים בתחומם. יש רק אוסף של קלישאות מאוסות ושחוקות סביב העניין, שעיתונאיות כמו ליהיא לפיד עם "החזק" שלה, עושים מהן פרנסה. השתמשתי בקלישאה מוכרת – במה שכתבתי לך, שהעלמותך והופעתך המחודשת , כביכול "עושה את זה לנשים". כי הן "תלותיות". וזה "מדליק" אותן. נכון? לא נכון? נכון חלקית? לא יודע. אף אחד לא יודע, ומי ש"יודע" מקשקש. עכשיו אני בטוח שאנחנו מתקרבים להבנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s