את כל כך אגואיסטית!

הכתבה הזו עלתה אתמול בערב ל-ynet תחת משבצת "עלמה", המגזין שהזמין אותה ממני. ראיתי אותה (ברשת) רק הבוקר והייתי המומה ממספר התגובות, אם כי זה די מובן מאליו ומתבקש, בהתחשב בנושא הטעון.

כשלעצמי יש לי כמה בעיות איתה. ראשית נשבעתי שזאת הפעם האחרונה שאני כותבת על כך, מאחר שמיציתי את הנושא כבר מזמן. אין לי מה לומר עליו יותר, אבל מתברר שאני לא מבינה שמה שמובן מאליו עבורי לא נהיר לאיש (כמעט), ושלא משנה מתי ומה אכתוב על כך, תמיד העולם יעמוד על רגליו האחוריות.

הבעיה השנייה שלי היא שבמקור הכתבה הייתה כפולה באורכה, עם מראי מקום והרחבת זוויות ההתייחסות, אלא שהיא לא התאימה ל"עלמה" במתכונת ההיא, עובדה שדכדכה אותי מאוד וגרמה לי להטיל ספק בכדאיות פרסומה. גם עכשיו אני לא משוכנעת שהייתי צריכה להסכים לכך. רציתי להעלות פה את הנוסח המלא, אבל החלטתי לוותר לכם (ולי). ובכן, זאת התמצית. אם מישהו יבקש, אעביר לו אישית את גרסת הבמאי שלי.

והטוקבקים. הפתיעו אותי לטובה מאוד מאוד: מעטים מתעקשים על כך שאני לא אטרקטיבית, ועוד כמה אחדים שולחים אותי לטיפול נפשי. חלק קטן מהם מתעכבים על היותי אנוכית ואפילו אגואיסטית (אף פעם לא הכחשתי), אבל הרוב המכריע מנסה להתמודד עם הנושא, לחלוק חוויות מחייו. נו, קצת נחת.

עדכון, שישי, בוקר: לאור בקשת הקהל אעלה את הגרסה המלאה, אבל תנו לי קצת זמן, שאין לי. המתינו נא בסבלנות.

.

53 מחשבות על “את כל כך אגואיסטית!

  1. אני מסכימה עם דבורית. כל אחד צריך לעשות את הבחירות שהוא רוצה לפי תחושת הבטן, גם אם הן נוגדות את דעת הסביבה.

    אמא שלי נישאה לאדם הלא נכון בגיל 20, כי היא פחדה להיות לבד (ככה היא אמרה) והיו לה הרבה אשליות שהקשר יתן לה משמעות לחיים. אם היא היתה מחכה סביר להניח שהיא היתה פוגשת את הבנאדם הנכון.

    מאידך, אני עכשיו נמצאת בקשר, ומתישהו מתכוונת להתחתן. הבחירה הזו היא לפי דעתי נכונה (חוץ מאהבה והתאמה) כי אני לא מצפה מבן זוגי ש"יגאל" אותי ומהילדים העתידיים שלי – שיתנו לי משמעות לחיים. כבר יש לחיים שלי משמעות.

    ****

    לפני כמה זמן ראיתי תוכנית על כל מיני זקנות שבחרו לא להתחתן ולא להביא ילדים, ואף אחת לא מתחרטת. לכל אחת מהן היו חיים מלאים ומאושרים, בלי שום "קטץ'".
    דרך אגב, הן היו באותו בית אבות עם אלה שיש להן ילדים, שבקושי באים- אם בכלל.

  2. זה מעניין לראות איך כל קוראייך מחכים לגרסת הבמאי הבלתי המצונזת.זאת שיש בה את כל התימוכיןוהסימוכין. איש חכם אחד בשם ליבוביץ אמר שהבחירה בדת היא אי רציונלית. ואם נרחיב את אמרתו – אז כל בחירה בכל ערך היא כזו; בחיים זוגיים והבאת ילדים או חיים נטולי אולמות שושנים וחדרי יולדות – תמיד התשובה הסופית מדוע בחרת בערך מסויים ולא באחר תהייה "ככה"- וזה דרך אגב קריאה לכל ההורים לא להגיד לילדיהם ש"ככה זה לא תשובה" היא דווקא כן. אפילו ליבוביץ אמר. אז אם בא לך לבד או בא לך ביחד אין לזה הסבר רציונלי רק רציונליזציות (אני מקווה שאת עומדת על ההבדל ואם לא אשמח להבהיר בהזדמנות) למה את עושה את זה – ככה ולמה אני עושה אחרת גם ככה.
    ***
    על ההבדל בין לבד ל"ביחד"
    כמה מחברי הטובים ביותר הם "ביחד" והם האנשים הכי בודדים שהכרתי. אין כמו בן זוג בכדי להרגיש בדידות
    ***
    הכוכביות הללו מתחילות למצוא חן בעיני. אימצתי אותן מאחת המגיבים שלך.
    ***
    לגבי הטון המיליטנתי שלך. הוא במקומו. ועל כך יעידו עשרות ההתקפות עליך. אז יש היאמרו ש"את התחלת" הצחיקו איתי. הם התחילו. הם הכריזו ראשונים על התחושה שחייהם פגומים ללא בן זוג וילדים ובאומרם כך כאילו אמרו: "הלאה הדוריתיות שרגליות"
    ***
    מישהו שאל – האם יש הורים שמתחרטים ואם יש – הביאונ לכאן ונדבר גלויות יש או אין. נו באמת. כשנולד בני הבכור הסבירה לי שכנה את ההבדל בין אמא טובה לאמא רעה – לטובה, בא לתפוס את הילד לנפנף אותו ולטלטל אותו ולהעיף מקומה חמישית. הרעה – פשוט עושה את זה.
    האם אנחנו מתחרטים? ברור שכן. מי שאומר אחרת משקר. אז מה? זה מוריד כהוא זה מעוצמת החוויה, מעומק המחוייבות ומרגעי האושר? לטעמי לא. אולי להיפך.
    הו גמרתי להגגגם נגמרו לי הכוכביות
    ***
    *
    *
    *

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s