9 מחשבות על “אני תל אביבית

  1. כל פעם שאני מבטיח לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני מגיב בבלוג הזה, את מצליחה לרדד עוד טקסט משונה שפשוט מעיף לי את הפיוזים בראש.
    איפה הבועה את שואלת?
    מעבר לחוסר העניין המוחלט באיפה את גרה ולמה את גרה באיפה שאת גרה, יש גם שאלה של טיימינג.
    מה קרה? מפצצים את ת-א עכשיו שאת מודיעה לנו שאת את העיר לא עוזבת? אנחנו אמורים להתעודד מהעובדה שאת יושבת במקלט עכשיו אבל את העיר את לא עוזבת?
    בימים שבהם אנשים יושבים במקלטים תחת מטח טילים ופצצות (גם בבירות וגם בחיפה) את מוצאת את הזמן לשתף את כולם בפטריוטיות התל אביבית האמציה שלך ולהודיע שאת ת-א לא עוזבת?????
    אז איפה באמת הבועה..
    ותחסכי את התשובה שלך, לא קשה לנחש אותה.
    וגם הרווה המחופש כאן בשמות שונים, מתבקש שלא להגיב.

  2. הכי אהבתי את "בימים שבהם אנשים יושבים במקלטים וגו." הנה הוא קולו של הקונצנזוס המאוס שמתפלק לך בלי חשבון.מה הלאה? " שקט! יורים!" או קלישאה דומה?
    חסר היה רק שתשלח את דבורית לשבת במקלט בק"ש כי אתה זה המשמש קול לסבלם…
    אתה כבר שם? או , הייתי משער שאתה עדיין פה, נאבק ללא הצלחה באובססיה המטופשת שלך לנסות ו"לתקוע" לדבורית, למרות שהיא כבר התחננה פחות או יותר בפניך שתניח לה. או שאתה מתעסק בלנסות ולגלות מי הם חברים כביכול של דבורית שמגיבים אליך. ולטעות. אתה הוא החומר האנושי ההולם לבלוג השני. שם יש לדבורית גייסות כאלה שיענו לך הרבה יותר חד ושנון ותל אביבי ממני. תתפנה במחילה לשם, ותתמסר שם לאובססיה שלך למשוך לדבורית בצמות על בסיס קבוע. או שתנסה להגיב פעם עניינית. דבר בשם עצמך. אותך לא מעניין איפוא דבורית גרה. אותי כן. והפוסט הזה הוא לטעמי, ובהחלט ברוח התקופה, כי התקופה הזאת מורכבת מהמון דברים, שאחד מהם הוא עניין המקום, הביית, העיר. אז לנזוף בדבורית על זה שהיא "מתעלמת" מסבל האנשים במקלטים, מעיד על קוצר ראייתך, ועל אי הבנת הנקרא.

  3. למוטרד.

    אין לי שום עניין להגיב או להתנצח עם הדברים שאתה אומר. בעקירון אין לי בעיה עם קונזנסוס וגם לא עם קלישאות אז רק לצורך הבהרה.
    בימים שבו אנשים יושבים במקלטים ותחת הפצצות היה צפוי שטקסט בנוסח של "לא עוזב את העיר" יגיע מהמקומות האלה. זה הכל. ואם פתאום בכל הסמטוכה שתרחשת כאן, יש תל אביבית שקופצת ומודיעה קבל עם ועולם שהיא לא עוזבת את העיר, אז מותר לתהות מאיזה מקום היא באה לזה דווקא עכשיו וגם לקבוע שעצם העלאת טקסט כזה כאן ועכשיו מעידה על תלישות. זה הכל.

  4. מה יש לדבר, כשאתה קורא מישהו שכותב "קולו של הקוצנזוס המאוס", אתה מיד רואה שיש לך ענין עם בעל מחשבה מקורית וחדה כתער, אחד שמעז לצאת מההמון ולתקוף את הלאומנות הרגילה ב"רשימות"!

    הרשימה מצחיקה, כי בזמן שהדרום חוטף קסאמים והצפון קטיושות, דבורית מצהירה בלוקל פטריוטיות מרגשת על העדפתה לתל אביב אל מול פתויי ה"אזורים ירוקים" ו"דונמים מוכי ציוצי ציפורים" – ובסוף שואלת "איפה הבועה"? אצל "מוטרד" האהבל, שתוקף את הקונצנזוס כאילו בתל אביב, נכון לשניה זו, נוח ובטוח יותר מאשר מחוצה לה. שם הבועה.

  5. למורה דורית ולשאר מוטרדים

    בפעם הראשונה… השניה ולפעמים הבאות..

    אני לא בדיוק שואל אותך אם לבקר את מה שאת כותבת, בדיוק כמו שאת לא מבקשת רשות מאף אחד לכתוב ביקורת על סרט.

    בדיוק כמו שיוצר קולנועי, שאת מצביעה על פגמים ביצירתו,לא שולח אותך לראות סרטים אחרים במקום לבלבל לו את המוח על הסרט שלו, כך אל תציעי לי לעבור לבלוג אחר ולבקר דווקא שם.

    בדיוק כמו שיוצר לא מגיב ולא אמור להגיב לביקורת שאת כותבת עליו כך גם רצוי שאת לא תגיבי (אלא אם מישהו הפנה אלייך שאלה ישירה) ותניחי לקוראים לשפוט על-פי הבנתם ואל תחפשי לתפוס פוזה של מחנכת להשכרה.

    בדיוק כמו שהביקורת שלך מנהלת דיאלוג עם הקוראים שלך ולא עם היוצרים כך גם אני לא מנהל דיאלוג איתך אלא עם השני קוראים שלך בבלוג הזה שאם ירצו יתיחסו ואם לאו יתעלמו.

    זה נחמד, מצחיק ומגוחך לראות שבכל רחבי הרשת לכל גווניה, היחידים, ואני כעובדה מדגיש היחידים, שממש לא יודעים לקבל ביקורת הם דווקא מבקרי קולנוע שלמרות עיסוקם בביקורת על אחרים, מתקוממים כנגד ביקורת עליהם.

    עד היום כשכתבת רק בעיתונות המודפסת נהנית מחסינות טכנית שלא איפשרה להצביע על דברי שטות שאת כותבת מעת לעת. אבל מה לעשות שהרשת היא עולם אחר שבו את צריכה להתמודד חשופה ולבדך כשהשופטים הם הקוראים ולא האבא העורך. לא מתאימה לך ההתמודדות הזו. את לא יודעת להתמודד בשדה החדש. אז אל תכנסי לזירה, או ברוח הימים האלה, השארי לך במרחבים המוגנים.

    אני מקווה, בקצת קרדיט שאני עדיין נותן לך, שאת מבינה בכלל מה כתבתי כאן וגם תדעי, כמו שאמר אליוקים רובינשטיין, להפנים.

  6. הרי אפילו את השם שלי אתה לא מבין ולא מסוגל לאיית נכון, אז איזה סיכוי יש לך להבין משפט אחד שלם שלי?
    יאיר רוה, אגב, כותב רק בשמו. כך שלא יודעת מה האובססיה שלך עם שנינו, אבל טפל בה. ויפה שעה.
    בינה לבין ביקורת לגיטימית אין דבר וחצי דבר.

  7. העובדה שמישהו, לצורך התלוש משכורת שלך, העניק לך את התואר המערכתי "מבקרת", מגדירה באופן אוטומטי את הביקורת שלך כ"לגיטימית" ובה בעת היא מבהירה שכל ביקורת שנכתבת על-ידי סתם "עמך" היא בעצם "לא לגיטימית".
    הבנתי. אין לי מה לענות על הטענה המוחצת הזו. ניצחת!!

    ובשולי הדברים ואולי כדי לחסוך מעצמי טיפול מיותר.
    אין לי אובססיות עם הרווה (במילים עדינות ושישאר בייננו, הוא מעניין לי בדיוק את קצה ה..), המצב הוא הפוך. אני לא מתייחס לתגובות שלו כלפיי ופשוט לא מגיב אליו אבל כשהוא מגיב בתחפושת למה שאת כותבת ואת לא מזהה את הסגנון, זה סתם משעשע אותי. את מבינה דורית, החיים לא כ"כ רציניים ולא צריך להתייחס אליהם כך כי ממלא לא יוצאים מהם בחיים. ושתהיה שבת שלום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s