BETIPUL

גרסת הבמאי לראיון עם חגי לוי, יוצר "בטיפול", שהתפרסם ב-Markerweek  בסופשבוע האחרון, 27 באוקטובר

נכון שערש הפסיכותרפיה לכל פועל הוא אמריקה, ואפשר להגיד שוודי אלן, היהודי האמריקאי הציג אותה בקולנוע לפני שלושה עשורים, אבל דווקא מישראל יובאה לאמריקה "בטיפול", סדרת הטלוויזיה הישראלית הכי מקורית שנעשתה פה, שגם זכתה בשישה פרסים מרכזיים, כולל הסדרה הטובה ביותר, בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה שנערך בחודש שעבר. אמרת "בטיפול" אמרת חגי לוי, ההוגה, היוצר (יחד עם אורי סיון וניר ברגמן), הבמאי, המפיק ועכשיו גם המפיץ שלה. לוי מכר את הסדרה לרשת הכבלים האליטיסטית HBO, והפיילוט שלה יצטלם בתחילת נובמבר.
In Treatment יקראו לה, את הפיילוט יביים רודריגו גרסייה, בנו של הסופר גבריאל גרסיה מרקס, שביים בין היתר ל"עמוק באדמה" ול"הסופרנוס". ראובן דגן, כלומר אסי דיין המקומי יהיה גייבריאל ברן ("צומת מילר", החשוד המיידי"), מאיה מרון תהיה מיה ווסיקווסקה האוסטרלית האנונימית, ואמבת' דווידץ תהיה עלמה זק האמריקאית. ליאור אשכנזי, כלומר ידין הטייס יהיה שחקן שחור, בעידודו של לוי.
(עדכון  על שאר הקאסט).
אין ברירה אלא לחזור לשנייה לחורף 2002, כשללוי עוד היה זמן לצעוד על ההליכון בחדר הכושר, שזה הרגע בו עלה הרעיון בראשו: סדרה על חמישה מטופלים, כל אחד מגיע לטיפול ביום אחר ויושב מול פסיכולוג אחד, שהולך מצדו ליועצת ביום חמישי. לוי צילם שני פיילוטים ופנה לכל גופי השידור בארץ כדי למכור את הרעיון המשונה.
"חיפשתי אופציה שיש לה רצועת שידור יומית. המקום הראשון שפניתי אליו היה ערוץ 8 אבל הם לא יכלו לחרוג מהתחום התיעודי. הצעתי גם לערוץ 10 אבל הם לא היו מסוגלים להתחייב להשקעה לטווח ארוך. מי יודע איפה נהיה בעוד שנה, אמרו שם. פניתי גם לערוץ 1, לכאורה הערוץ הכי מתבקש לכזה פרויקט, הראיתי ליוסי משולם את הפיילוט, ולא קיבלתי תשובה מעולם.
"ביס התלבטו הרבה זמן ובסוף ירדו מזה. בינתיים התחילו להתעניין בהוט, ואני מצדי ניסיתי גם בקשת. מאחר שהיו לה אז שני ימי שידור ביקשו ממני פורמט שבועי, וניסיתי לפצח אחד כזה, אבל בלי הצלחה. בדיעבד אני יכול להגיד שזאת הייתה החלטה מאוד נועזת מצד הוט: אי אפשר היה לדמיין שזה יצליח, חשבתי שזה יהיה מעניין וזול, אבל העובדה שזה הצליח לא היה משהו שאפשר היה לחזות. עכשיו, אגב, עכשיו אני עובר את זה שוב באירופה, וצריך להסביר למתעניינים באופציות (פרטים בהמשך, ד.ש) איך לשכנע ערוץ משדר להסכים לרצועה יומית ולהתחייב על 50 פרקים".
כמה זול זה היה?
"פחות או יותר חמישה פרקים בתקציב של פרק אחד בסדרת דרמה רגילה. גם ב-HBO העלות תהיה באותו יחס, אמנם למעלה ממיליון דולר לשבוע שידורים של חמישה פרקים, אבל פחות מעלות של פרק אחד בסדרה שבועית קטנה".
זה אחד הדברים ששבה את לבם?
"ברור, יש פה פיצוח הפקתי, פטנט שמאפשר לעשות הפקה מאוד זולה. אם משום מה הפורמט הזה היה נורא נורא יקר זה לא היה קורה, כי מבחינת גוף משדר זה להתחייב לפי ארבע פרקים מאשר בסדרה רגילה".

כל העולם מתקשר

בקיץ 2004 התחילה העבודה על הסדרה, ובאוגוסט 2005 היא עלתה לאוויר בהוט, והפכה תוך שתי דקות לדבר הכי מדובר בסביבה. מבקרי הטלוויזיה התחרו ביניהם על הסופרלטיבים, העיתונים הקדישו לתופעה עשרות אלפי מילים, פסיכולוגים הפכו לדבר הכי חם בשוק, ויש אפילו טענה שהקפיצו את מחירי הטיפול. אנשים שלא העלו בדעתם עד כה להושיב את עצמם על הספה התחילו לחפש לעצמם פסיכולוג. מה שלא עשו ד"ר מלפי וטוני סופרנו ואלי מקביל והפסיכולוגים שלה עשו דיין, כראובן הפסיכולוג, והמטופלים המעולים שלו איילה (מרון), נעמה (זורר), ידין (אשכנזי) ואורנה ומיכאל (רמי הויברגר וזק) וגילה (גילה אלמגור) כיועצת של ראובן. עונה שנייה הפכה למתבקשת, ואכן, 40 פרקי העונה השנייה של "בטיפול" יעלו ב-Hot בקיץ הבא, והשידור החוזר שלה, אחרי חלון זמן גדול, בקשת.
"חודש אחרי שהסדרה עלתה בהוט התחילו להגיע טלפונים מהעולם", מספר לוי, "בכל מקום שהיה ישראלי או יהודי ששמע על הסדרה, אפילו לא ראה, הגיע טלפון, וכך קיבלתי מיילים או טלפונים ממפיקים, יוצרים, במאים, שרצו לרכוש אופציה. הפיץ' של הסדרה מאוד פשוט, אתה מספר אותה בשורה. פנו אלי מאמריקה, טורקיה, בלגיה, צרפת, קנדה, גרמניה, איטליה, אנגליה, ארגנטינה ועוד, ואז הייתי צריך להחליט מה אני עושה עם זה, עם מי אני נפגש ולאן מתקדמים. אגב, אף אחד לא חשב לתרגם את הסדרה או לדבב אותה, כי טלוויזיה בפריים טיים בערוצים המרכזיים בכל מקום היא מקומית. אם כבר קונים, זה מאמריקה או מאנגליה”.
מה הקריטריונים שלך לתת למישהו אופציות?
"בעיקר אינטואיציות, אני מקפיד לפגוש את האנשים אישית ולהתרשם מהם, להעריך אם הם יוכלו להרים את זה. הרי הייתי מנהל הדרמה בקשת ואני יודע איך זה עובד. בא אליך מפיק אחד ואתה אומר לו כן, ובא שני עם אותו רעיון ואתה אומר לו לא. אתה בודק את הרקורד של המפיק, את ההתמחות שלו, אם אתה רואה שחברה מסוימת מתמחה בקולנוע או בטלוויזיית ילדים, אתה יודע שכשיבואו עם 'בטיפול' לגוף משדר יהיה להם פחות סיכוי.
"אני מנסה להקפיד לא לסחור במכירת אופציות. גם אם מפיק מוכן לשלם לא מעט כסף כדי לקבל בלעדיות לתקופה במדינה מסוימת, לא שווה לי בשביל זה לאבד את הסיכוי לכך שהסדרה תתממש. אני חותם עם בעלי האופציות לתקופות של לא יותר מחצי שנה, להערכתי פרק הזמן שלוקח למפיק לעבור את גופי השידור השונים ולקבל תגובות. אתה יכול למכור את האופציות בכל העולם ואז יהיו לך כמה עשרות אלפי דולרים, אבל הסדרה לא תקרה".
כשרק עלתה הסדרה, בעצם קצם קודם לכן, קיווית, שאפת או חלמת למכור אותה בחוץ?
"העולם מבחינתי היה תמיד רחוק וגדול, לא דמיינתי לעשות משהו שיימכר בעולם. היה לי ניסיון לא טוב בעולם עם מכירת פרויקטים דוקומנטריים ואחרים, ותוסיפי לזה את חרדת הטיסה שלי, כך שהכל נראה לי נורא רחוק".
איך התחיל העניין ב"בטיפול" באמריקה?
"קיבלתי הצעה מעניינת ממפיקה ניו יורקית ישראלית שמתמחה בסרטי אינדי. אמרתי לה, אוקיי, תתקדמי, אבל צרפי אליך מפיק טלוויזיה אמריקאי ויחד תלכו להציג את הרעיון. במקביל, השחקנית נועה תשבי שמעה על הסדרה, עוד לפני שהיא אפילו ראתה אותה, וביקשה ממני להציג אותה לחברה שמייצגת אותה בלוס אנג'לס שהיא גם חברת הפקה, לבארג', שהפיקה את "הפמליה". היא הציגה להם את הפרויקט, הם התעניינו בו, ומשם דברים התחילו להתגלגל מאוד מהר. לאותה חברה יש סוכנות, אנדבור – גם למפיקים יש סוכנים – שמייצגת גם את קשת כמו גם את מייקל מור, לארי דייוויד, קונן אוברייאן וכאלו. הבעלים של אנדבור הוא ארי עמנואל, יהודי כמובן, שהמשפחה שלו חייתה פעם בארץ והדמות של הסוכן ארי מ"הפמליה" מבוססת עליו. הם שלושה אחים נורא מצליחים, אח שלו, רם, היה היועץ של קלינטון, ויש עוד אח אחד מנתח מוח. בקיצור, עמנואל הלך לכמה גופי שידור והציע להם את הרעיון.
"ואז בפברואר האחרון הגעתי לשלוש פגישות בלוס אנג'לס: הראשונה עם USA ("מונק"); השנייה עם FX , ערוץ הכבלים של פוקס ("ניפ/טאק") והשלישית עם HBO. כולם ראו קודם לכן את השבוע הראשון של הסדרה, כלומר חמישה פרקים ראשונים מתורגמים לאנגלית. הכיף היה שלא הייתי צריך למכור, הם רצו לקנות, וזאת לא הייתה התלבטות פשוטה.
"FX הציעו הרבה יותר כסף להפקה ולי, הם גם הציעו לי לביים, לא שרציתי, והם היו מאוד נלהבים. HBO היו מאוד סימפטים, אפילו מימנו את הטיסה והשהות שלי אבל היו הרבה פחות נלהבים כלפי חוץ. בכניסה לבניין שלהם יש שלט שכתוב עליו, It's not TV It's HBO, כלומר הם יודעים שהם הכי טובים, והגישה שלהם הייתה כל הזמן לא אז לא, לך עם מישהו אחר".
למה לא רצית לביים?
"כי עשיתי את זה כבר פעם אחת, אז מה, לחזור על זה? וחוץ מזה עניין השפה, מדובר בסדרה שבה ניואנסים של דיבור הם קריטיים, וזה לא משהו שחשבתי שנכון למישהו זר לעשות".
כל אחת מהשלוש ידעה שאתה במגעים עם האחרת?
"כן. כולם ידעו שיש לי כמה הצעות. בסוף אותו שבוע ישבתי עם עורך דין ועם הסוכן, והחלטתי".
אז למה HBO בסוף?
"כי זה מֳכה של הטלוויזיה, כי את הסדרות שלהם אני הכי אוהב, כי חשבתי שהם יטפלו בזה הכי טוב, כי חשבתי שתהיה להם אפשרות למצוא שחקנים יותר טובים. אנשים מוכנים לעבוד בשבילם בחצי חינם. וכי זה חלום כזה".
ואיך הסתדר עניין הכסף?
"אמנם בהתחלה הם הציעו רק חצי מהתקציב של FX אבל בסוף זה התאזן, HBO הגדילו את התקציב".

תשכח מכוכבים

עכשיו מגיע החלק היותר מעניין, הליהוק, לא?
"הגישה ב-HBO היא לקחת שחקנים אנונימיים בעוד שאני חשבתי על כוכבים. אני אומר, לא סתם כוכב הוא כוכב, ב'בטיפול' אתה נדרש להסתכל על בנאדם במשך חצי שעה, ואחר כך לרצות עוד, כי יש לו כריזמה של כוכב. אבל הם אומרים, סתכל על 'עמוק באדמה' ועל 'הסופרנוס', אף אחד שם לא היה כוכב קודם לסדרה. מעבר לזה, זה גם עניין של תקציב. באירופה יהיה יותר פשוט לדעתי להביא שחקנים מוכרים, כי הפער התקציבי בין שכר השחקנים בקולנוע ובטלוויזיה הוא לא כזה גדול. אסור לשכוח ש- HBO הוא ערוץ כבלים, התקציבים שם הרבה יותר קטנים אין שם 'אבודים', CSI, 'הסופרנוס' היא הסדרה הכי גדולה שלהם".
צילמנו את הפיילוט, מה הלאה?
"מצלמים חמישה פרקים ואז מראים אותם למנהלים של HBO , יכול להיות שגם לקבוצות מיקוד, ומחליטים אם כן או לא".
ואם חס וחלילה הם מחליטים שזה לא מצליח, ושהפיילוט לא יהפוך לסדרה?
"אני יכול ללכת למישהו אחר, אני מניח שאחרי תקופת צינון קצרה, והגענו לזה רק אחרי מאבק של עורכי דין. ועוד דבר מאוד חשוב שהשגנו – הזכויות למכור את הסדרה במקומות אחרים בעולם נשארו בידי, אם כי גם פה יש טריק. נגיד שהסדרה האמריקאית תהיה מוכנה בעוד שנה – HBO יכולים למכור אותה לכל העולם. זאת אומרת שאם אני רוצה לממש את הזכות שלי למכור אותה למקומות אחרים בעולם צריך יהיה להפיק אותה במהלך השנה הקרובה".
תוך כמה זמן תדע אם זה קורה?
"לפי החוזה יש להם שנה להחליט, אבל אני מניח שתוך כמה חודשים".
אפשר לדבר קצת על מספרים?
"זה לא המון כסף, מה שייצא לי, אם הסדרה תצא, לא מדובר במיליונים של דולרים, למרות מה שחושבים על התעשייה שם. בינתיים גם השקעתי עשרות אלפי דולרים בהפצת הסדרה: בתרגום לאנגלית, ביריד הטלוויזיה במיפ שנגמר עכשיו, בייעוץ משפטי, בנסיעות וכו'. חוץ מזה להוט יש אחוזים רציניים בהכנסות, שמתחלקות גם בין התסריטאים, העורך דין, והסוכן. מה שיכול לשנות לגמרי את התמונה זו הזמנה של עונות נוספות. תמיד מזכירים לי שם שאת העונה הראשונה של 'תרגיע', למשל, לארי דיוויד עשה בלירה, ורק כשהעונה הראשונה מצליחה הסכר נפתח. הרי כשמספרים שג'יימס גנדולפיני מבקש מיליון דולר לפרק של 'הסופרנוס' צריך לזכור זה קורה רק מהעונה השלישית".
ובינתיים בקצה השני של העולם?
"הדיל עם HBO נתן פוש לכל המכירות האחרות. יש הצעה קונקרטית לגבי דרום אמריקה, יש גם מו"מ מתקדם בצרפת, שם יש ארבע הצעות שונות, כולן לקנות אופצייה, אבל כבר אחרי בירורים עם תחנות טלוויזיה. בגרמניה זה התקדם, נתקע, מתחיל שוב, יש הצעה מעניינת מהולנד-בלגיה,עם חברת הפקה דו-לאומית, יש הצעה מסרביה, יש הצעה מדנמרק, באיטליה היו שלוש הצעות, וכבר חתמנו עם אחת מהן על אופציה".
לא שקלת בשלב מסוים לעבור ללוס אנג'לס?
"הבנתי שאני צריך לכאורה, זה מה שהציעו לי וציפו ממני שם, והטיימינג לזה היה מצוין. אבל לא התכוונתי ולא רציתי, לא, אפילו לא שקלתי את זה. ברור שזו החלטה עם משמעויות כלכליות וקרייריסטיות, אבל אני לא חושב שאני יכול לחיות שם, זו עיר מפלסטיק ממש, בלי תרבות ומהות, וכמובן שיש לי פה גם ילד, ומשפחה, וחברים, ועבודה וקהילה שאני אוהב. זה אף פעם לא היה חלום שלי, לעשות את זה באמריקה. בסט החלומות שלי היה מקסימום לקבל את האוסקר הישראלי, לא האמריקאי".
באוסקר לא תזכה בסיבוב הזה, להגיע לאמי יש לך סיכוי.
"הלוואי. זאת תעלומה בעיני אם הסדרה הזו תצליח שם, אם בכלל תקרה שם. יש ב'בטיפול' משהו הרבה יותר אירופאי במהותו מאמריקאי, במינימליזם הקיצוני, באינטלקטואליות, בחשיבות של הטקסט. אבל הסדרה הזו כבר הפתיעה אותי כל כך הרבה פעמים, כך שבאמת אין לדעת".

8 מחשבות על “BETIPUL

  1. "וחוץ מזה עניין השפה, מדובר בסדרה שבה ניואנסים של דיבור הם קריטיים, וזה לא משהו שחשבתי שנכון למישהו זר לעשות".

    כמה צודק וחשוב המשפט הזה, ובעיקר נטול אגו מהכיוון הטוב (הכוונה שלפעמים "נטול אגו" הופך רומנטי מדי אבל הוא לא בריא מנגד בכל המצבים)

  2. ואני קצת יודע, במקרה הזה – העסקה עם בלגיה סגורה. אבל לאכזבתינו הרבה הסדרה תדבר צרפתית ולא פלמית…
    חוצמזה – מגיע לחבר'ה של בטיפול ח"ח רציני ביותר. ולי לא נותר אלא להצטער על כך שמר לוי כבר לא מלמד בבית ספרי

  3. 2 שורות לפני הסוף מעיד היוצר על מרכולתו כ"אינטלקטואליות". אבוי לנו.
    אוסף הקלישאות החינוכי הזה המכונה "בטיפול", ואני יודע שאני בדעת מיעוט – דהינו, למשל: – בחורה יפה – חייבת לפתות ולהדיח (אקדח טעון לא יירה? יירה!) – אבל הפסיכולוג לא "ייתן" לה. ברור. חינוכי להפליא. (ושקרי. איילת זורר, כפי שפעלה בסדרה- היתה משכיבה 90% מהפסיכולוגים.)
    טייס – חייב להיות מסוקס בחוץ רגיש בפנים, עם חנופה פוליטית לקהל השמאלני. (הפציץ ערבים – סובל. הפסיכולוג יסביר).
    פסיכולוג – כמובן מיוסר קשות. (כמו כל שוטר בסדרה סוג ב או סרט סוג ב בהוליבוד.)
    נערה? – הורים לוחצים ואשמים.דורשים ממנה יותר מידי. נו נו נו הורים.
    אישה מבוגרת (גילה)- כמובן, נוקשה.

    מה אינטלקטואליות, איזה אינטלקטואליות, ועוד בשורה הראשונה מוזכר וודי אלן, שידע תמיד ויודע להתייחס באירונייה ובהומור הדרוש ל"טיפול". איפוא הוא ואיפוא הרצינות והכובד ולקיחת עצמך בכזאת חשיבות כאילו באמת מדובר פה באיזו יצירת מופת, בשעה שכדרמה -זה משעמם מוות, וצפוי לגמרי, וכ"תיעוד" של טיפול, זה דומה לטיפול בערך כמו שסדרות בתי חולים דומות למתרחש בבתי חולים.

  4. לא ברור לי מאיפוא המידע המקיף שלך על כובעי.

    לידיעתך: אין לי כובע, יש לי אוסף של כובעים, אף אחד מהם אינו נגוס, ואני חובש אותם בקייץ ולא "ביום גשום". כך שתגובתך הקצרה וה"חדה כתער" (נגוס), היא דוגמא קלסית ל"איך כותבים נח בשבע שגיאות."
    try harder

  5. כשאני קורא את דברייך שוב אני רואה שצדקת.
    אני צריך להתאמץ יותר.
    גם אני הייתי רוצה, כמוך, לכתוב ביקורת שמצליחה במספר שורות לחשוף את האמת מאחורי התפיסה השמרנית של כותבי בטיפול.
    הדברים שכתבת הם מקוריים, חדים כתער, הראיה הביקורתית הייחודית שלך היתה גורמת לוולטר בנגמין להחוויר.
    אתה צודק, כדאי לכולנו לזנוח את היומרות של לעשות טלוויזיה סבירה ולהסתפק במה שאנחנו טובים בו – אודטה.

    ובטח לא לפרגן בגרוש למישהו שגם שיחק אותה וגם, בחוצפתו הרבה, נשאר צנוע.

    בעניין הריאליזם, הייתי שמח לקרוא את תובנותיך בנושא הקשר שבין המאפיה האיטלקית בג'רזי, לטיפול של מלפי, ייצוגו בסדרה וכל זה בראי הסמינר השביעי של לאקאן.

  6. מי היישות הכותבת?
    ומדוע היא עוורת לכך שטענתה להתנשאות אקדמית היא פתטית לאור ההתנשאות שלה עצמה על אודטה וצופיה?
    ולמה אני חייב לקפוץ לדום ולפרגן למישהוא כי הוא "שיחק אותה"? (דהיינו הזמינו את כל הסטוק לאמריקה! wow!)
    ןמדוע אני אמור לחשוב שיוצר שחושש שעבודתו היא "אינטלקטואלית מידי" , ככתוב בפוסט, הוא "צנוע?"
    או שמי שיודע לזרוק 2 שמות (בנג'מין ולאקאן) הוא אחד שהוא גם חכם וגם מפרגן וגם עושה עבודת קודש בתחום היצירה?
    לא אהבתי. נימקתי. מה קרה? כולם כולם צריכים לאהוב את זה? אני במיעוט, אני יודע. ממש לא מפריע לי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s