האף ועונשו

תזכורת חשובה לעצמי בעניין הופעות בטלוויזיה 

1. בפעם הבאה שמתקשרת אליך תחקירנית ואומרת את המילה "ילדים" תגידי לה "תרמתי במשרד" וסגרי מיד בנימוס.

2. גם אם היא מתקשרת שלוש פעמים בתוך שעה ומייבבת שלא מצאה אף טיפשה אחרת שתבוא לתוכנית שלה, למרות שנתת לה חמישה שמות, אל תיכנעי.

3. אל תשכחי שכבר כתבת עשר פעמים לפחות שלא תכתבי ולא תתראייני בשומקום יותר לעולם על הנושא.

4. שימי לב שאת מוזילה את ערך השבועות שלך ושתכף אף אחד לא יאמין לך יותר. ובעיקר לא את לעצמך.

5. כשאומרים לך "רבע שעה וזה נגמר" דעי שזה יימשך שעתיים וחצי.

6. כששואלים אותך איך כותבים את השם שלך תביני שזאת רק ההתחלה ושיהיה גרוע עוד הרבה יותר.

7. כשאת מגיעה לאולפן ורואה שם חמישים דוגמניות בגובה 1.80 מ' ברחי כל עוד נפשך בך.

8. כשהמאפרת מנסה לעגל את ריסייך הישרים  (אל תגידו שלא ידעתם שריסים צריכים להיות עגולים, מילא שאני לא ידעתי) במכשיר אינקוויזטורי הסיטי את ידה בעדינות ואל תחכי לרגע בו תתחילי לצרוח מכאב כשעפעפייך מתהפכים.

9. כשבאירוע משתתפים שרון כידון, רבקה מיכאלי, אנסטסיה מיכאלי (לא קשורות) רשף לוי וסמדר קילצ'ינסקי שמפטפטים בחן על עשרות ילדיהם ונכדיהם, וברקע שגב משה וסנדרה רינגלר ההרים בוחשים בסירים נוסי למרות שהבטחת ואופרת. את בתפקיד הפריק, עוד לא הבנת?

10. כשלא נותנים לך לומר יותר מעשר מילים ובכלל לא שואלים למה את לא רוצה ילדים אל תתפלאי, מגיע לך. את הבאת על עצמך את האסון.

11. כשמושיבים אותך ליד אנסטסיה מיכאלי סרבי בתוקף ובנחרצות לסידורי הישיבה.

12. ודאי שלא מצלמים אותך רק בפרופיל כשראשך מוטה קדימה ואת מתבוננת בתדהמה במצעד המאושרים שליד השולחן. ידעת שהטלוויזיה מוסיפה חמישה קילו, אבל לא חשבת שהיא גם מאריכה אפים, בעיקר אפים המעידים שמקורך מתפוצה מסוימת, ומבליטה אותם.

13. איפה ומתי? לא חשוב. עבר. גם השידור החוזר. מזל שאף אחד לא ראה.
(חוץ משתי חברות, אבל שכנעתי אותן שזאת לא אני).