ממריאה

אחרי עוצר של שנתיים אני טסה הבוקר לחו"ל, לניו יורק, העיר בה הייתי הכי הרבה פעמים בחיי.
כשאני מספרת לאנשים שאני טסה לשם הם שואלים "בשביל מה?"
כאילו, צריך סיבה כדי לטוס לשם?
מחכה ומתגעגעת למקום שאני מרגישה בו הכי בבית שרק אפשר, לפחות כמו בתל אביב.
אני תמיד נוהגת לומר שסבא שלי לקח את האוניה לכיוון הלא נכון, ובמקום להגיע לאליס איילנד הגיע לחופי הים התיכון, ועל הטעות הזאת אני מנסה לפצות את עצמי עד היום.

אתחיל בקניית ספרים בשדה (מנהג קבוע שלי):
הגביהו את קורת הגג, נגרים 
זכרונות מהזונות העצובות שלי 
מכתבים

עדכון:
אין סאלינג'ר (מה? שאלה נערת הקריאה המוכרנית), אין פלובר. יש מארקס, ותיספתי לו את קורטסאר.

אצפה (בתור התחלה) בקאזינו רויאל, בוראט!, בבל, המעין ואחר כך נראה.
בית הקולנוע האהוב עלי הוא אנג'ליקה, למרות שהוא סבנטיזי-דיאן-קיטוני.

אשב לפחות פעם אחת בריפאבליק, ובעיקר אשוטט ברחובות.
אה, והתערוכה של אנני ליבוביץ' בברוקלין.

הצעות נוספות?

להת'

נ.ב. אכתוב גם אכתוב מהגולה.