12 שעות? WTF?

12 שעות ושבע דקות? הזמנים לא היו אמורים להתקצר? מה קורה פה? טיסה לנ.י לא נמשכה פעם 11 שעות? היבשות מתרחקות? תנועת הרוח משתנה? אבל מה זה משנה, בסוף הגענו: נכון שהתור לבידוק הדרכונים בו עמדתי היה הארוך ביותר, וכשגמרתי אולם ההמתנה היה ריק לגמרי, נכון שהדרך מניוארק למנהטן בשאטל נמשכה שעה ורבע, נכון שלנהג היה נורא חם והוא פעיל מזגן, אבל הכל שטויות, אנחת הרווחה כשהגעתי לעיר, הריחות המוכרים וכל זה היו שווים את הכל.
 
סידורי הישיבה
יש לי הפרעות כאלו ואחרות, ועוד אחת מהן היא קלסטרופוביה קלה. שזה אומר, מבחינת מיקומי במטוס, לשבת במעבר. לא נורא קשה למצוא מקום כזה, מאחר שהרוב הרי רוצים להיצמד לחלון, והרוב טסים בזוגות. אז המתמטיקה הפשוטה אומרת שאם האחד יושב ליד החלון השני יישב לידו, כלומר באמצע, המושב במעבר מיועד לי בלבד.
עוד אופציה מופלאה הכרוכה בישיבה במעבר היא שאם יתמזל מזלי לשבת ליד מישהו שטס בגפו, מדרך הטבע הוא יישב ליד החלון, ובינינו מושב שלם ריק להתרווח, לשים עליו את ערכת ההישרדות איתה אני עולה למטוס  (גם אם יתמזל מזלי לפגוש את מתיו פוקס אני צריכה להיות מאורגנת).

אז ישבתי ב-37C, כנראה סידרו אותנו על פי המנות המיוחדות שהזמנו, כי השתיים שלימיני הזמינו גם הן מנות צמחוניות (הידעתם שהמנות המיוחדות תמיד מוגשות ראשונות? והווג'י אפילו לפני הכוּשר).
באמצע הארוחה שואלת אותי גב' 37D: איזה גבינה זאת?
אני: זה טופו.
עכשיו, נחשו איזה עיתון היא קוראת?
“מנטה". אז רגע, בשביל מה? בשביל התמונות של הבחורות העירומות?
חוץ מזה עשיתי מעשים טובים: עזרתי לשכנותי הסמי-צמחוניות וגם לשכני הצמוד למלא את הטפסים לקראת בקרת הדרכונים.
ולא רשפתי על עשרות התינוקות הצווחנים שעל סביבותיי.

אינטרנט
אז ככה, נתב"ג מרושת, וזמן ההמתנה לטיסה מעולם לא היה מענג יותר.

בטיסה רק אנשי הביזנס זכו באינטרנט, ואילו ההמון רק יכול היה לכתוב קבצים. זה מה שניסיתי לעשות, אבל התברר שהלפט טופ שלי לא קומפקטי מספיק, כך שהוא נתקע בצלעותי עם כל תנועה, מה גם שאחרי שעות ספורות הסביר לי באופן נחרץ שבגובה 11 אלף רגל הוא לא חש בנוח, ולכן החליט להירדם, עוד טרם פקעה הבטריה שלו.

נ.י.על פניה מרושתת כולה, ואכן, בבית בו אני מתגוררת מיד מצאתי רשת זמינה, אם כי התברר שהאדפטורים לחשמל שהבאתי איתי לא התאימו. התקף היסטריה קל, המתנה לבוקר שיאיר (מה פתאום ג'טלג, אני מסודרת פיקס) וביקור ברדיו שק פלוס 17 דולר הניבו את המתאמים הנכונים, והצלחתי להתחבר לחשמל וטעון את הבטריה.

 

מזג האוויר, למרות הנבואות הקודרות קרוב למושלם. כלומר מושלם. השמים בהירים, אין רוח והטמפרטורה סבירה, כלומר אפילו לא יצאתי עם המעיל הארקטי שלי מהבית.

 

12 מחשבות על “12 שעות? WTF?

  1. אוףף גם אני רוצה
    תהני
    ותקפצי לבקר את שנגחי
    Shanghai Cafe 100 Mott St
    בעצם את צמחונית, לא יודע אם יהיה לך מה לעשות שם…

  2. חסר לך מה לעשות בניו יורק? למה את כל הזמן בבלוגים ובביצה המקומית?
    תתנתקי כבר!
    מעכשיו אני רוצה רק פוסטים על ניו-יורק, ולא רוצה לראות אותך בשום בלוג מקומי – אלא אם כן תגחכי על מוכי הגורל שנאלצו להישאר בארץ!
    (הכוונה שלי היא לא לפוסט הנוכחי שדווקא עונה על ההגדרות, אלא לשאר הגיחות שלך לאוויר בימים האחרונים)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s