נערת ה-20 דולר

מה אפשר לקנות בניו יורק ב-20 דולר, וליתר דיוק ב-19.99, איך שתיתי בסטארבקס תה בחינם, ולמה כמעט הפסדתי 115 דולר. מדריך קניות לחנווני המצוי, בלי קלאס ובלי נעליים, אבל בסוף יש מגפיים

(יש לי חשד סביר שהפוסט הזה לא כל כך מיועד לגברים, וסליחה אם אני מפלה מישהו)

ביום הראשון שלי בעיר, כשכפיי מלאות במאות דולרים, לא הצלחתי לקנות דבר. פשוט מאוד, איש לא רוצה לפרוט שטר של 100 דולר, מן הסתם מחשש שהוא מזויף. וכך מצאתי עצמי בסטארבקס מזמינה תה ובייגל ומושיטה לאיש הירקרק 100 דולר. לא היה לו עודף לדבריו, ומאחר שהתה כבר היה מוכן הציע לי אותו בחינם. ניצחתי את השיטה או ניצחתי את השיטה?
עכשיו, מה אני עושה בכלל בסטארבקס המוקצה? חשבתי שאוכל להשתמש באינטרנט שם, אבל אז התברר שצריך לרכוש מנוי ל- Tmobile וכך הבנתי שיחסיי עם הרשת הסתיימו. ובנוסף, אחרי הביקור הראשון ההוא, כשראיתי שלכל אנשי הלפטופ יש כלים קטנטנים וחתיכיים לעומת המפלצת הענקית שלי, לנובו 3000 C100 הבנתי שעדיף לי להשאיר אותו בבית, כי הרי ממילא בשום בית קפה אין שולחן גדול מספיק בשבילו ולא רציתי שהוא ירגיש זר ומוזר בקרב אחיו המפותחים יותר.

חובבת תיאטרון עלק

מכירים את הקטע הזה של אנשים שבארץ לא רואים תיאטרון (מאלף סיבות), אבל איך שהם מגיעים לניו יורק הם מוכנים להשקיע את מחצית הונם המדווח על ברודווי ואוף ואוף אוף? כזאת אני. וכך הפכה ההצגה של ג'וליאן מור, Vertical Hour לאובססיה הקטנה שלי. אחרי שהבנתי שכרטיסי הזמנה לא יצנחו עלי משמים שמעתי שחסל סדר עמידה בתורים ושאפשר לקנות בקלות במאניית התיאטרון .
מרוב התלהבות לרכוש בשלישי להצגת הצהריים של רביעי, לא שמתי לב שרכשתי לשבוע שלאחר מכן. לא שהייתה לי בעיה, חוץ מאחת קטנה, שכבר לא אהיה בעיר. על אף אלפי ההזהרות באתר שאין לשנות ולהחליף ולבטל התקשרתי למשרד המכירות והסברתי שנבצר ממני. משום מה הכל עבר בקלות, והבטיחו לי שם שהכסף יוחזר לי. עכשיו אני רק מחכה לראות שזה באמת יתבצע (ואלו ה-115 דולר על 2 כרטיסים שכמעט איבדתי. ואולי לא כמעט, מי יודע).

ח/תולה על מגפיים

רק דבר אחד רציתי לקנות בניו יורק, מגפיים שחורים עד הברכיים, עם עקב סביר ורחב ושרוכים. כן, יש לי פטיש לשרוכים מאז הצבא. נשבעת. כיתתי רגליי בכל חנויות הנעליים בעיר, בסוף מצאתי גרסה אחת (בדיזל? אולי) ב-139$ אלא שהם לא היו נוחים. גרסה שנייה ומדהימה, כלומר מושלמת חשפתי בסוף בבארני'ס, והיא עלתה רק  1,220$. אין לדעת מה היה קורה אלמלא מצאתי קודם לכן את גרסת הסנצ'רי 21 (ע' ברשימה למטה), כלומר ייתכן שהייתי חוזרת עם הבארני'ס על הידיים (כי על הרגליים הייתי מתקמצנת לנעול אותם).

אבל איפה רשימת הרכישות ב-19.99?

* קורדרוי ירוקים שבע שמיניות (אמרתי שאני אוהבת קורדרוי, נכון?) ב-H&M

* שבוע יוגה חופשי ב- Laughing Lotus.

* חלוק רחצה ורדרד וקטיפתי+גרבי-בית ב-DSW.

* מעיל פוך בורדו קצר ובעל גזרה נאה ב-Daffy's.

* To Kill a mockingbird במהדורה מיוחדת לקראת חגיגות ה-40 לספר בבארנס אנד נובל.

ומה עלה פחות

* ארוחת נודלס וסאקי בריפאבליק – 16$.

* סרט – 10.75$.

* 6 נסיעות בסאבוויי – 10$.

* טייטס לחד"כ (או ליוגה) בגאפ – 9.97$.

* 2 זוגות גרביים שחורים באולד נייבי – 5$.

וסוף סוף, למגפיים

ירדתי לצ'יינה טאון, קאנאל סט' וגו', ובסוף מצאתי עצמי בסנצ'רי 21, לשם כלל לא התכוונתי להגיע.
אבל שם, שם נמצאו מגפיים שחורים (בלי שרוכים אבל חוץ מזה מושלמים) של ליז קלייבורן – 57$.

ומה את עושה פה, סליחה?

מאחר שבחוץ מזרזפת רוח קלה וגשם רטוב, אני מעדכנת מתוככי המערה.

 

6 מחשבות על “נערת ה-20 דולר

  1. דבורית, אני מחוברת לבלוג שלך כבר חודשים ונהנית מאוד!!! כמי שהיתה שנים דיילת באל-על וחרשה את העיר אני עוקבת בחדווה אחרי מסעות הקניות והקולטורה שלך בעיר.
    איזה כיף לך!!!
    מחכה לשמוע על הטיסה שלך חזור ועל הנחיתה.
    כתבי הרבה, יש צמא גדול לקרוא על כל צעד שלך בתפוח הגדול.

  2. אז מה, בסוף לא ראית כלום?

    ודרך אגב אם לא אכפת לך לעמוד/ לנסות את מזלך בלוטו, יש עוד הרבה הצגות שאפשר לראות בצורה הזו. אני ראיתי את "שורת המקהלה",שאי אפשר להשיג לו כרטיסים, בעמידה. היה מדהים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s