כך הפסדתי 500 דולר (ועוד קצת ניו יורק)

חייבת, חייבת שנה בניו יורק, אחרת חיי אינם חיים.
זו צריכה להיות משימת העל שלי.

בינתיים החמצתי הזדמנות פז להאריך את שהותי בעיר, ומעשה שהיה, כך בדיוק היה:
הגעתי לשדה אחרי אריזה מפרכת שכללה קפיצות טרמפולינה על המזוודה כדי שתיסגר (לא קניתי כלווום, אני ממש לא מבינה את המזוודה הזאת), והנה, בעת תהליך הצ'ק-אין שנעשה בעזרת מכשיר פלאי דמוי כספומט דיווח הפלא שהטיסה Over Booked והציע לי לוותר על מקומי תמורת 500 דולר ודאגה לכל צרכי עד הטיסה הבאה.
מתוך חולשת הדעת, חרדה טיפשית והצורך להחליט תוך הקשה אחת בזמן אפס ויתרתי על הרעיון.
למה? למה? למה?
אולי כי אנשים מסוימים חושבים שאסור להם ליהנות יותר מדי וחוששים להתגרות בגורל?
כן, בדיוק כך, טיפשי ככל שזה נשמע.
לא נורא, בפעם הבאה אגיע מוכנה נפשית לרעיון שהנסיעה לשדה בדרך הביתה היא לא דווקא
One way ticket.

והבונוס שהיה לי בכ"ז בטיסה: ישבתי ליד חבר טוב של דארן ארונופסקי (הקישור בחסות סינמסקופ). אמרתי לו, נו, כבר היית מביא אותו הנה, הנהן לי החבר (ישראלי החי בניו יורק) בביטול. אבל מצד שני, אני יכולה לאכול את הלב בשקט על שלא הייתי שם, בסוהו, כדי לשמוע אותו. בושי לך.