איפה דבורית

 

חשבתי שהכל נגמר כאן, ולווט תהיה ולווט ודבורית תהיה דבורית. חודשים קודם לכן התבכיינתי על מעשה רומן גארי ואמיל אז'אר, ואחת הסיבות לחשיפה שלי הייתה להחזיר לעצמי את הזהות האבודה. אבל מתברר שכמו שיש יד אחת דומיננטית יותר, יש גם זהות אחת מבין השתיים שלי שתפסה לה מקום של כבוד והשתלטה על השנייה, זאת אומרת הראשונה, שהתאמצתי לגדל בעמל רב משך כל חיי.

מאוד קשה לי להבין איך זה קרה. זאת אומרת, לא למה ולווט נהייתה מה שנהייתה, אלא למה בדרך, בנקודה מסוימת נעלמה דבורית. הרי אני לא יכולה לחיות בלעדיה, אפילו תהיה ולווט מלכת העולם החדש. האמת היא שלא הייתי כל כך מודעת לכך שזה המצב, ואולי התעלמתי ממנו, עד הנסיעה לניו יורק.

בקופת אולם התיאטרון בבליקר סטריט חיכו לי כרטיסים להצגה על שם velvet. זו נראתה לי בדיחה נחמדה עד שהתיישבתי במקומי, ולאחר כמה דקות הגיע הזוג הנדיב והקסום שהזמין אותי להצגה. "ולווט"? פנו אלי, כן, אמרתי. למעשה אנחנו לא יודעים איך קוראים לך, אמר הגבר, את לא חייבת להגיד. מזתומרת? שאלתי אותו, ברור שיודעים איך קוראים לי. דבורית שרגל, הרי כתבתי (ואחרי כתבו כולם) בזמן שנחשפתי. אה, לא ידעתי, אמר. אחרי ההצגה סיפרתי להם קצת על דבורית, והם השתכנעו שבאמת יש חיה כזאת, ושהיא השמיעה את קולה לא פעם במהלך השנים.

הנחתי שמדובר במקרה חד פעמי וניחמתי את עצמי בכך שהם לא גרים בארץ, וכו' וכו', עד השבוע. יום אחד מתקשרת אלי מישהי. "ולווט?" (במלרע) היא פונה אלי. כן, זו דבורית, אני עונה. היא לא שמעה את השם עד היום, והיא לא ידעה על מי אני מדברת. נושא השיחה היה השתתפותי באירוע כלשהו, ובדברים שעלי לשאת. אחרי שניסיתי לאיית לה את שמי האמיתי (אותו העניקו לי הורי ברוב טובם, ועל כך אני מודה להם) כמה פעמים ללא הצלחה התייאשתי, וסיכמנו לעבור לנוהל מיילים.

עוד כמה ימים עברו, התכתובת נקלעה למבוי סתום, ואז התקשר האדם שפנה אלי לראשונה בעניין אותו אירוע. "סלחי לי" אמר, "אבל אני לא יודע מה שמך, לא, את לא צריכה להגיד לי, רק רציתי שנבהיר את א', ב' ו-ג'". הבהרנו, וניסיתי להגיד לו את שמי, ושהוא ידוע לציבור, אבל לא, זה ממש לא עניין אותו. אני מניחה שאלו מקרים מייצגים, לאו דווקא בודדים.

בדיעבד שמתי לב שדי הרבה אנשים מעדיפים עכשיו שלא לקרוא לי בשמי, דבורית, ושהכינוי עדיף עליהם הרבה יותר. חי נפשי שלא ציפיתי לזה. כשלעצמי אני חיה בשלום עם שתי הזהויות, ולא נוטה להתבלבל ביניהן, ולא שוכחת מי ילדה את מי, אבל לעולם יש דרכים משלו להראות את מי הוא מעדיף. ודבורית עדיין צריכה להיאבק על מקומה בו.