שנת הקולנוע שלי

"מחבואים" הוא סרט השנה שלי. ו"בוראט"? מצטערת, לא ברשימה, אז אל תחפשו.
כך נראתה שנת 2006 בבתי הקולנוע בישראל, וליתר דיוק, הסרטים שאהבתי במיוחד ב-12 החודשים שחלפו

1. מחבואים – מסוג הסרטים שעומד מאחוריהם גאון, זה מה שכתבתי על הסרט של מיכאל הנקה כשעלה כאן. קלטות וידיאו המגיעות למשפחה בורגנית עירונית. אמא, אבא (דניאל אוטיי וג'ולייט בינוש) וילד מקבלים קלטות וידיאו המפרקות את המשפחה הקטנה, ובעצם, לא רק אותה. וזה מה שאמר הנקה על הסרט האניגמטי שלו: "סרטים צריכים לשאול שאלות במקום לתת תשובות. למעשה, רק פוליטיקאים ורופאים גרועים מתיימרים לתת תשובות".

2. בבל – כך עושים את זה נכון. אסופת סיפורים המתחברים ביניהם. מה הקשר בין יפני אבל, שני רועי צאן מרוקאים, מטפלת מקסיקנית ושני ילדים בלונדינים שעוברים את הגבול? בשביל זה תצטרכו לצפות בסרט הרקום לתפארת של אלחנדרו גונזלס איניאריטו.

3. הר ברוקבק – סיפור אהבה נואש בין שני קאובויז, ג'ייק ג'ילנהול והית' לדג'ר בוויומינג של שנות השישים. אנג לי חוזר בסרט הטוב ביותר שלו מאז "סופת קרח". בסוף הוא זכה בפרס הבימוי, התסריט והמוזיקה. הדי.וי.די, שיצא במהלך השנה, חיזק את חיבתי אליו. בעיקר כי אחרי גל ההתלהבות הראשון ממנו, הוא זכה למבול השמצות ופארודיות.

4. טרומן קפוטה – סיפור כתיבת "בדם קר" שכתב טרומן קפוטה, על רצח ארבעה בני משפחה בקנזס ב-59'. פיליפ סימור הופמן היה קפוטה, שגם זכה באוסקר על התפקיד המצוין שלו. הסיפור הכי מפורט שנראה על המסך של תהליך היצירה, רק בלי פעלולים כמו ב"אדפטיישן" או ב"מעבר לכל דמיון". ביים לראשונה בנט מילר.

5. תזיזו ת'רגליים – סרט האנימציה של השנה. קהיליית פינגווינים מתמודדת עם א. מחסור בדגה ב. פינגווין אחד סורר, שבמקום לשיר כאחד הפינגווינים מקפץ ומכרכר בלי סוף. סרט ענק עוד יותר ממרחבי הקרח העצומים בהם הוא מתנהל. אם הוא לא יזכה באוסקר, שגרוני לערבות הקרח. למזלכם הוא רק עלה בבתי הקולנוע.

6. לילה טוב ובהצלחה – ג'ורג' קלוני מוכיח שהוא כמעט מושלם, אחרי "וידויים של מוח מסוכן", ומביים את מאבקו של אד מורו (דיוויד סטראתיירן) בסנטור ג'וזף מקארתי. שחור לבן, דחוס, קלסטרופובי, מלא עשן ופסוקות בשיער, חד ותמציתי.

7. לבי החסיר פעימה – איך לרומם את הקיום היומיומי שלנו? אמנות, נו ברור. אמנות או נמות, וכאן נגינה בפסנתר. ז'אק אודיאר מחבר בין קודש לחול, ונותן לאצבעות של טום (רומן דוריס) ללכת במקומו, ובמקומנו, לא לפני שהוא מתפלש בזוהמה.

8. האיש שבפניםספייק לי במחווה ל"אחר צהריים של פורענות" על השוד המושלם, ארבעה שודדים מתכוונים לחמוס סניף בנק במנהטן, תוך שעשועי מחשבה וטשטושי זהויות בין קורבן למקרבן, פושע לשומר חוק. וכמו שכתבתי: ג'וינט איכותי במיוחד של ספייק לי.

9. שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה – פועל מקסיקני נהרג בשוגג במערב טקסס על ידי איש משמר הגבול. השלטונות קוברים אותו במהירות, אבל החבר שלו, פיט (טומי לי ג'ונס, שגם ביים) מנסה לרדת לחקר העניין. לאט לאט נחשפת התמונה הגדולה ומצטייר סדר עולמי, ואפילו השגחה עליונה. אז זהו, מתברר שוב (זה כבר סרט שני) שג'ונס הוא לא רק שחקן.

10. מיס סאנשיין הקטנה – דלון התקציב של השנה, 8 מיליון דולר של אנושיות שביים זוג נשוי, ואלרי פריס וג'ונתן דייטון. משפחה קצת מטושטשת, עם אבאמא (גרג קיניר וטוני קולט) שמתקשים לאחוז במושכות, סבא מורד (אלן ארקין) ודוד מתאבד (סטיב קארל) לוקחים את הבת הקטנה (אביגייל ברסלין) למסע חוצה אמריקה. מתוק וחמצמץ.

ועוד כמה
נסיכות הספרדי, על חברות בין זונות * קיס קיס בנג בנג – הוליווד במשחק תפקידים אחד גדול * מעבר ליער – אנימציה על ג'אנק פוד ופגיעה בטבע * דאמפלינגס – כופתאות, שליות ועוברים, זוועה הונג קונגית טורדת מנוחה * מצוץ מהאצבע – עוד סרט עצמאי: קשיי התבגרות של נער הוזה * מסיבת שכונה של דייב שאפל – מישל גונדרי מקפיץ את כולם * תודה שעישנתם – סאטירה, לא להתבלבל 

הישראלים

כזכור, עובר זמן ניכר בין הפקת הישראלים לבין היציאה שלהם לבתי הקולנוע, אבל אנחנו סופרים מינואר לדצמבר, ואלו סרטי השנה בעברית צחה

שנת אפס – אוסף דמויות פוגעות ונפגעות, מרוחקות ומתקרבות המעוררות עניין והזדהות. יוסף פיצ'חדזה, הבמאי, מנהל אותן ביד רמה, בחמלה אבל גם בנזיפה ובביקורתיות. הן ישראליות מאוד אבל נושבת מהן גם רוח צוננת כזו, אלגנטית, אירופאית אולי.

אדמה משוגעת – אחרי שתי קומדיות ביים דרור שאול דרמה, כמעט מלודרמה מבכיאה על חייו הקשים של ילד בקיבוץ של שנות השבעים. לא רק כתב אישום נגד קיבוץ לא מספיק קשוב, אלא גם דלייה של פיסות ילדות קטנות ומתוקות.

ימים קפואים – שחור לבן, מסע לילי סהרורי של ענת קלאוזנר – שמופיעה בכל שנייה של הסרט ומפגינה כריזמת מסך בטונות ופגיעות כואבת – ברחבי תל אביב המפוגעת. עתיר סטייל ותשוקה עמוקה לקולנוע. ביים דני לרנר.

מועדון בית הקברות – חבורה של קשישים יוצאי פולין שמבלים מדי שבת בבוקר על כרי הדשא הסמוכים לבית הקברות בהר הרצל. טלי שמש לכדה טיפות אור אחרונות של עולם הולך ונעלם.

 

תוספת: סרטי השנה של סינמסקופ (ידעתי שיאיר יבחר בבוראט, ולכן הזכרתי אותו בכותרת המשנה שלי) ושל קוראיו. והסיכום של אהרון קשלס ואורי שחורי.
תוספת 2: הבחירות של רותם דנון בוואלה! ושל מאיה פינחסי.

25 הסרטים הנצפים של 2006

1 הארי פוטר – 350 אלף צופים*
2 אביבה אהובתי – 302 אלף צופים
3 שודדי הקאריביים 2 – 301 אלף
4 מעבר ליער – 285 אלף
5 נרניה – האריה, המכשפה וארון הבגדים – 277 אלף*
6 צופן דה וינצ'י, עידן הקרח 2  – כ-250 אלף צופים
7 מכוניות – 222 אלף
8 קינג קונג – 215 אלף
9 השתולים – 210 אלף (עם צפי ל-230)
10 השטן לובשת פראדה – כ-200 אלף
11 משימה בלתי אפשרית – 155 אלף
12 בוראט, קאזינו רויאל – כ-150 אלף * *
13 גארפילד – כ-150 אלף
14 אדמה משוגעת – 145 אלף
15 האיש שבפנים – 130 אלף
16 ג'ונגל סיטי – 120 אלף
17 נקודת מפגש – 110 אלף
18 מישהו לרוץ איתו – 105 אלף
19 הבועה – 100 אלף
20 מת לצעוק 4, המגן – 94 אלף
21 סטפ אפ – 80,000 * *
22 מסביב לעולם עם פליקס – 60,000
23 המדריך לחיים בכפר – 55,000
24 דז'ה וו – 50 אלף * *
25 יש לה ביצים – 50 אלף

מקרא:
* יצאו בסוף 2005
* * עלו החודש

סרטי שני (לא מוסרים מספרים), בעלי קולנועי לב

1. לחזור
2. הר ברוקבק
3. כיפה אדומה
4. מחבואים
5. אהבה בכפר
6. פשוט מאוהבת
7. גברת הנדרסון גאה להציג