ירח של נייר

אף שבילדותי רציתי להיות אסטרונאוטית, ואפילו הייתי משוכנעת שזה יקרה, לא השכלתי לרכוש לי חצי דונם על הירח ב-250 שקל, ועכשיו כבר מאוחר, לא נשארה אפילו חתיכת גבינה מחוררת אחת. מאוכזבת יצאתי לשיעור יוגה, אבל רק כשהגעתי לסטודיו התברר לי שהירח ממש מלא היום. ככה זה, יש מי שמקפידים לטמון את הראש באדמה, חלילה להם לשאת את המבט אל על ולראות שם משהו קצת יותר מבטיח ממדרכות העיר המטונפות. 

ומה הקשר בין היוגה לירח המלא? או. בלילות ירח מלא עושים 108 ברכות שמש. כל רצף התנועות המתוארות 108 פעמים, אחת אחרי השנייה. זאת הפעם הראשונה שניסיתי, בחיל ורעדה. מה היה פחד הגדול, שלי לפחות? שלא אעמוד בכך ואשבר באמצע. אבל זהו, ניצחתי ועמדתי בכל ה-108 עד הסוף, ועכשיו אני יכולה לגלות ולדווח שהתרגול, שנמשך כשעה, היה ממסטל.

מתישהו, בערך באמצע, נעלמת תחושת הזמן, האיברים מתארגנים יחד, עושים מה שצריך בתיאום מושלם שלא תמיד מאפיין אותם ביומיום והתודעה מרחפת במקומות אחרים – משהו כמו לחלום בהקיץ, או לתת לזרם התודעה לשצוף מסביבך, בדיוק כמו שהזיעה שוטפת לך את הגוף למרות שבחוץ יש בערך 10 מעלות.

מתישהו, בערך באמצע, מפסיקים לספור כמה נשאר עוד, ופתאום, כשמתברר שעברו 108 פעמים די קשה להאמין שעשית את זה, והשאלה איך הצלחת נשארת לא פתורה.

כשיצאתי החוצה חיפשתי רצועת שמים – וואלה, הירח היה באמת מלא. כמה חבל שאין לי שם איזה חצי דונם.

נ.ב.

יש לי חברה המקפידה שבכל ליל ירח מלא יהיה לה דייט, עדיין מאמינה שאי אפשר שלא להתאהב תחת העגלגל הלבנבן ההוא.
ומי שמוותר על הניסיון ומעדיף סרט ירחי לשארית ליל הירח הזה או לבאים אחריו:
ירח מר האפל או ירח של נייר המר-מתוק עם טאטום ואבא שלה.