הבריכה

לא כל כך יודעת מה מצבו של ילדים קטנים בבתי הקולנוע פה מבחינת נהירת הקהל, אבל הוא עדיין מציג במספיק בתי קולנוע, ואני מקווה שלא ייעלם, כי הוא שווה דיון. זאת הביקורת שלי, כזכור, ואילו במוסף הארץ, במדור החדש ועדת המדרוג, מוזכרת אחת הסצנות המשמעותיות בסרט, סצנת הבריכה ומוכתרת בתואר "אמריקה המתחסדת במירעה".

אתאר את הסצנה. התיאור הוא לא בגדר ספוילר, ואפשר ליהנות מהסרט גם אחרי שקוראים אותו בלי להרגיש ולו לשנייה שנחשף משהו שאסור היה שייחשף טרום הצפייה. להפך, לטעמי תיאור הסצנה והדיבור עליה יכולים רק לדרבן צפייה בסרט.

חוץ, יום קיץ, הבריכה העירונית (נניח) בפרבר בו מתרחש הסרט.

המוני ילדים משתכשכים במים. רק ילדים (או כמעט, אני לא זוכרת בדיוק של 100 אחוז). על שפת הבריכה ההורים שלהם מפטפטים בינם לבין עצמם, משגיחים על הילדים, אבל בסך הכל יש תחושת שלווה, ביטחון ורוגע. האור בוהק, הצבעים עזים. העור הבהיר של כולם שם, אמריקה הוואספית, בגדי הים הצבעוניים, המים הכחולים, השאון.

פתע מגיע הפדופיל השכונתי, רוני. כולם יודעים שהוא פדופיל. כלומר הוא השתחרר מהכלא אחרי שריצה את עונשו, אבל פדופיל נשאר פדופיל, לא? הוא חובש על פניו מסכת צלילה ושנורקל, ולרגליו סנפירים. גופו הצנום מלא בבהרות שמש, והוא נראה דג מוזר ומפחיד, מין היפוך לבת הים הקטנה. רוני נכנס למים, הוא לא עושה כלום לילדים, בינתיים. הוא צולל, עובר מתחת רגליהם של ילדים קטנים, ואת, הצופה, מתה מפחד.

פתאום מבחין בו אחד ההורים, וההיסטריה מתחילה: כולם צורחים על הילדים שלהם לצאת מהמים ומוציאים אותם במהירות מהבריכה. סצנה ארוכה. עובר זמן עד שהבריכה מתרוקנת. המהומה סביב גדולה. הילדים לא מבינים מה רוצים מהם. מישהו מזמין משטרה, רוני ממלמל, אבל לא עשיתי כלום, לא עשיתי כלום, באתי רק לשחות קצת בחום הזה.

נכון, הוא לא עשה כלום. אבל אי אפשר להימנע מהתחושה שזאת רק שאלה של זמן עד שהיה נוגע באחד הילדים. נכון, זה לא יפה לדבר כך על אסיר משתקם, אבל אי אפשר להימנע מהחרדה הלא נשלטת. אני, שאין לי ילדים מבינה את זה לגמרי, את הפחד הנורא שמישהו יפגע בילד שלך. פעם לקחתי ילד של חברים לקולנוע. כשהוא נכנס לשירותים עמדתי בחוץ, נניח דקה וחצי, בהיסטריה מוחלטת, מה יקרה אם מישהו יפגע בו. פעם אחרת טיילתי עם ילדה, קצת יותר גדולה בחוצות העיר. אחרי שנפרדנו הייתי מוטרדת שעות אם הגיעה לבית שלה, שנמצא מחוץ לעיר, בשלום.

כך שאפשר להגיד מרחוק "אמריקה המתחסדת במירעה" על סצנת הבריכה. אני רוצה לראות את האדם שכתב את המילים האלו יושב על שפת הבריכה ההיא, ב"ילדים קטנים" ומסתכל על הילד שלו במים בשוויון נפש. התחסדות וצביעות זה לומר שאמריקה המתחסדת ניבטת ממי הבריכה האלו. אין לי ספק שכל אדם שצופה בסרט והיה נקלע לאותה סיטואציה היה נוהג באותו אופן. גם אם זה נורא לא פי.סי.

22 מחשבות על “הבריכה

  1. אולי אי אפשר להימנע מהחרדה, אבל אדם מוסרי ובן תרבות משתדל שפעולותיו לא יוכתבו על ידי החרדות שלו אלא על ידי שיקול הדעת והמצפון שלו.

    יש לי ילדה, וייתכן מאוד שאם הייתי נקלעת לסיטואציה הזו היה חולף בי חשש, אבל אין לי ספק שלא הייתי מוציאה את הילדה מהבריכה. אם כבר, הסיכון שאדם שהכל יודעים שהורשע בפדופיליה יפשע שוב בנסיבות שבהן כל השכונה עוקבת אחריו, הוא נמוך בהרבה מהסיכון שאלמוני יתעלל בילד בבריכה.

    אגב, אני גם לא עוברת מקום כשמתיישב לידי אדם כהה עור באוטובוס. גם אם הוא לובש מעיל עבה ומדבר בשפת "המקומיים". את כנראה קוראת לזה פיסי או התחסדות או צביעות, אני קוראת לזה מצפון או הגינות בסיסית או אנושיות.

  2. כאשר יעשו סרטים על ישראל המתחסדת והפוריטנית. בעניין החרדה שלך עם שתי הבנות שהיו באחריותך, אני יכול רק להוסיף שאני בלחץ כשחברים של ילדיי מצטרפים אלינו לבילוי, עד שאני לא מחזיר אותם להוריהם. זה הדאגה לילדים של אחרים שמכבידה. על הסצינה במי הבריכה – לא ראיתי את הסרט, אבל נשמעת עוצמתית, ובנויה בתבונה, אבל תרשי לי נקודת מבט אחרת. פדופיל צולל לבריכה ציבורית שבה משכשכים ילדים מעורטלים, זו סצינה שקצין המבחן והיועצת הפסיכולוגית שלו והחברים בקבוצת התמיכה, היו אומרים לו להימנע ממנה עם צאתו מהכלא. מזכיר לי סצינה נפלאה בסרט "קארני", מהמוקדמים של ג'ודי פוסטר, על קרנבל נודד, ובליל סערה אחד, כשכולם מתכרבלים במיטותיהם, האישה עם הזקן יוצאת החוצה מהטריילר שלה ופשוט עומדת בסערה, סופגת את המים, רגע שבו היא יודעת שאף אחד מאלה שבזים לה ורודפים אותה, לא יעיז לצאת החוצה.

  3. הוא עצמו מדבר על כך, וגם יוצא לדייט עם מישהי בת גילו (בערך), כלומר יש ניסיון מצדו לנהל חיים נורמטיביים.
    מצד שני, לא נראה לי שאנחנו חלוקות על משהו מהותי. תקני אותי אם אני טועה

  4. אני מוחה!
    בתור מי שילד שלו כבר נפגע מפדופיל רשע.
    וכזה שכבר נתפס פעם, אבל הורשה להסתובב בשכונה כי לא הצליחו להכניסו לכלא בפעם הקודמת.

    הפחד מוצדק, התגובה כפי שמתוארת לא מוגזמת
    ואם הייתה לי דרך הייתי מנסה לגרום לזה, שאיש כזה יברח על נפשו בכל פעם שהוא בקרבת ילד.

  5. בעיני, אלה המגנים את האמהות השולפות את ילדיהם מן הבריכה , הם המתחסדים. הייתי אומרת צקדנים. מה לפדופיל בבריכת ילדים? מה הוא מחפש שם? לו היה הדבר במציאות הייתי אומרת שהוא אוהב לחיות על הסף, מחפש סכנות, מתגרה.
    אדם הפוגע בילד ראוי להשגחה גם אם ריצה את עונשו. העונש אינו מרפא. הביטוי הזה שהוא שילם את חובו חוטא לאמת. פגיעה (מינית) בגופו ונפשו של ילד ( ואף של אדם מבוגר) לא מסתימת בהענשת העבריין. חובו לא יוסדר לעולם. פגיעתו לא תנוקה. הפ.ס המתחשב ברגשותיו של התוקף לא עוזר לו ומתעלם מן הנזקים הנגרמים לקורבנות. סדר הדברים השתבש
    לג'ני, אם הכל היו נוהגים כמוך רבים מן המחבלים הפוטניציאלים לא היו נתפסים. ב לדעתי , זה לא מוסרי להעדיף את רגשותיו של החשוד על חשבון ההימנעות מפגיעה.

  6. אמנם מדובר רק בסרט, אבל זה מזכיר לי את ה"אוי אוי אוי" שעשו אחרי שתפסו את בני סלע וקצת השפילו אותו מול המצלמות (קצת, לא נורא קיצוני. ופתאום כל התקשורת נעשתה חלק מ"העמותה להגנת זכויות האנס").
    בשני המקרים שוכחים קצת מי האיש הבאמת רע בסיפור.

  7. "אין לי ספק שכל אדם שצופה בסרט והיה נקלע לאותה סיטואציה היה נוהג באותו אופן. גם אם זה נורא לא פי.סי. "
    צריך להיות בורה מוחלטת, או באמת חסרת כל הבנה במושג ההורות, כדי להביא לדפוס משפט נחרץ ונעדר ספקות כמו זה המצוטט לעיל. לפי דעתך הברורה והנחרצת לא יתכן מצב שבו אמא תערוך הילולה לכבוד בנה/בתה שהתאבד/ה בתמורה לשבעים בתולות שכן או לא ימתינו לו/לה בגן עדן. אבל העובדה שבמציאות מסויימת זו תופעה נפוצה, מעידה שההורות איננה מצב ברור ונחרץ כמו שאת מדמיינת מתוקף ניחוש תיאורטי. אני, לעומתך, לא יודע בכלל מהי התנהגות הורית מצופה וודאי שלא ברור לי מהי התנהגות הורית טבעית, או נכונה. אני כן יודע לנחש – והניחווש תקף רק ביחס לעצמי – שלו אני נקלע לסיטואציה שאת מתארת, אני בוודאות מוחלטת משאיר את הבן/בת שלי בתוך הבריכה. ולא רק שהייתי משאיר אותו בבריכה, הייתי גם מרים גבה כלפי כל מי שהיה מוציא את הילד/ה שלו מהבריכה. ויותר מכך. אם תופעת ההוצאה מהבריכה היתה הופכת ברגע אחד לנחלת הכלל, הייתי רושם לפני שאני מצויי בקרב בהמות, עדר חסר בינה ומטומטם ששועט קדימה בעוורון, חסר דרך ונעדר מצפן.

    קצת מצחיק שהאמירה הנחרצת שלך נשענת על ניסיון הורי שאין לו ולא כלום עם הסיטואציה שאת מתארת. בשני המקרים שהם הניסיון שלך, הילדה יוצאת מתחום הראיה שלך -שירותים ונסיעה- -וזה בסיס טבעי לחרדה. לא דומה המצב למקום שבו הבן/בת שלך מצוי בתחום הראיה שלך ותחת השגחתך שכאן אין מקום לחרדה ולכל היותר את בס"ה להיות ערנית כדי להגיב למה שמתרחש, או להעריך את מה שעשוי/עלול להתרחש ולהערך אליו בהתאם. תסכימי איתי שאם אני הר של שרירים בגובה שני מטר והפדופיל הוא ציפלון בגובה מטר, אני לא אערך להוצאת הילד/ה שלי מן המים והסביר יותר הוא שהפדופיל יערך להוצאתו מן המים למקרה הלא סביר שתתקוף אותו הג'ננה דווקא כאן ועכשיו. לעומת זאת, אם אני יושב בבית והילד שלי יהיה בברכה בגפו, אני אהיה די חרד בין אם מסתובב שם פדופיל באמת ובין אםזה רק הרהור שחולף בראשי שיכול להיות שם פדופיל. לעצם העניין. תאור הסצינה שלך מזכיר סצינה ממלתעות ששם רואים זנב של כריש ובבת אחת כל החוף העליז נכנס להיסטריה. אבל, וזה אבל גדול, ההיסטריה היא ברורה טבעית והכי ברור הגיונית. והיגיון היא מילת המפתח. בסצינה שאת מתארת יש פדופיל במים. ביג פאקינג דיל. הרי די ברור שאם אין תזכורת בסרט שמדובר בפסיכופט, הרי שאין שום סיכויי שהוא יפעל במקום ההומה הזה ולעיני כל, בניגוד לכריש, זה לא המגרש הביתי שלו. אז תרצי או לא תרצי, אם הכל כאחד מוציאים את ילדיהם מהבריכה, זה מעיד על איזה שהוא פחד קמאי ונעדר היגיון, משהו שמזכיר את האינסטיקט הבסיסי שלנו שלא ללחוץ יד לחולה אידס למרות חוסר ההיגיון שבדבר ולמרות כל דברי ההרגעה שמסביב. וכשזה קורה צריך להודות שאנחנוו במרענו. אנחנו כולם ולאו דווקא אמריקה במרעה.

    מיכוון שלא ראיתי את הסרט, האמור נכתב מתוך הנחה שהסרט איננו טוען שפדופילה היא מחלה חסרת תקנה ושמדובר במי שהוא בעצם כבר לא פדופיל. אם מדובר בסרט, בסרט ולא דברים שאני יודע או לא מהחיים, במי שיש ידיעה ברורה שהוא עתיד לשוב לסורו, אז בריכה או לא, הייתי מסלק אותו מהשכונה עוד בטרם שהוא היה מגיע לבריכה. אבל בלי שראיתי, לא חושב שהסרט מכוון לסיטואציה כזו.. . .

  8. 1.היית מסלק אותו מהשכונה? למה? זכותו לחיות איפה שהוא רוצה,לא? איזה זכות יש לך לסלק אותו מהשכונה?
    2. לא כל הורה, גבר או אישה הוא הר של שרירים בגובה שני מטר.
    3. אני מסכימה איתך שמדובר באקט של היסטריה המונית
    4. עיין בדבריו של דוד שליט – אף מטפל או עובד סוציאלי לא היה ממליץ לפדופיל המשתקם (נניח שהוא אכן משתקם) להיכנס לבריכה עמוסת ילדים כדי לבדוק את כושר העמידות שלו
    5. מזתומרת אין תזכורת בסרט? הפדופיליה שלו היא נושא מדובר לכל אורכו. זה לא שחבורת ההורים היושבת על שפת הבריכה היא סמל הנאורות, אבל בהחלט אפשר להבין את ההיסטריה. ואם אתה היית עומד מנגד – כל הכבוד.

  9. "אני גם לא עוברת מקום כשמתיישב לידי אדם כהה עור באוטובוס. גם אם הוא לובש מעיל עבה ומדבר בשפת "המקומיים"?????
    קודם כל, בשם קהילת כהי העור – תודה!
    אמנם אני לא כהה עור, אבל יש לי זקן ואני מתלבש באופן כזה, שכונה פעם ע"י מי מחבריי "הומלס ניו-יורקי". אז אני מניח שגם אם אני אשב לידך, את תצליחי להתגבר על הפחדים הקמאיים והישאר במקומך, קפואה מפחד, אבל העיקר לא "להעליב".

  10. משעשעת התגובה שלך. לפחות אפשר לומר עלייך שאת עקבית. מסתבר שדעה קדומה איננה רק חלק מהשקפת עולמך אלא אפילו מובנית אל האופן שבו את קוראת דברים.
    ובהערת אגב לא ממש חשובה.

    דוד שליט טועה פעמיים והעובדה שאת נסמכת עליו לא עושה אותו לצודק.
    ראשית. שליט טועה טעות (עניין נפוץ בקרב מבקרי סרטים שגם את חוטאת בו למכביר) כשהוא מנסה לשפוט ולןבקר סצינה על-פי פרמטרים של מציאות כפי שנדמה לו שהוא יודע אותם. יצירה אומנותית היא דבר שעומד לעצמו והיא איננה מחוייבת למציאות אלא רק לעצמה. ודרך השתלשלות הדברים והצגתם היא אמורה להיות רק, ואך ורק, על-פי היגיון פנימי שלה שנובע ומודרך מהנחות היסוד השרירותיות שמניח היוצר בבסיס היצירה. אז לבוא ולוןמר שבמציאות שום קצין מבחן לא היה מתיר לפדופיל לשחות בבריכה נלאת ילדים זו אמירה סתמית וחסרת משמעות. עובדה היא שהפדפויל מסתובב בברכה.

    שנית . מעבר לביקורת הסצינה, דוד שליט לא יודע באמת מהי הפרוצדורה הנהוגה במציאות ולמעשה הוא מביע כאן השקפת עולם אישית. אם היית מספיק נבונה לרדת לשורש השקפת עולמו ולהבין לאשורו את מה שהוא בעצם אומר, יש לי ספק אם היית כ"כ מתלהבת להסכים עם השקפת עולם דתית קיצונית…
    כדי שתביני. אני "סובל" ממשיכה עזה לבנות המין השני ומכאן שאליבא דדוד שליט ייטב לי אם לא אלך לבריכה שכן שם מתרוצצות להן המון נימפות חצי ערומות, מצב שיכול חו"ח לגרור אותי לדבר עבירה.

    ולפני שתמהרי לשרבט בקולמוסך תשובה "מתחכמת" אז כן. מבחינת המשיכה ובעיקרון אין שום הבדל ביני לבין פדופיל. ןתחשבי על זה.

    ולג'ני.. אני מרשה לעצמי להגיב במקום הנמענת המקורית. חוץ מלגלות רגש נחיתות קיצוני, פשוט לא הבנת.

  11. 1. שליט כתב ממליץ "להימנע" לא במובן של איסור אלא של המלצה.
    2. אני די מ תפלאת עליך: גם אתה נמשך לבנות המין השני וגם בני סלע (כן, שם יש גם אלמנטים אחרים – שליטה כוח השפלה וכו'). אני משערת ומקווה שאת רואה את ההבדלים ביניכם. אני ממש לא רוצה להיכנס לזה.
    3. ובהמשך, אני מקווה שאתה רואה הבדלים גם בין מי שנמשך לילדים ולא מתגבר על המשיכה או מטפל בעצמו, לבין גבר שנמשך לנשים (או לגברים) אבל לא כופה את עצמו על אחרים.
    4. הדיון פה בסצנה הזאת הוא ממש לא מזווית קולנועית.
    55. אני מנסה לענות לך בצורה עניינית. לא מבינה למה אתה רואה בכך "התחכמות" עם מירכאות, כלומר עם כוונה שלילית

  12. אבל ייתכן שזו רק אני לקחתי את הסצנה הזו, יחד עם עוד אחרות בסרט הזה, לכיוון אחר.
    בכל אופן, הדיבור על הסצנה הזו מחוץ להקשר של כל שאר הסרט קצת מוזר לי. וגם הנסיון להבין אותה דרך שאלות כמו האם מה שהתרחש שם "בסדר" או "לא בסדר", או האם מדובר בהצגה ביקורתית של אמריקה המתחסדת או לא, הוא קצת פשטני בעיניי.
    כל הסרט הוא הרבה יותר מורכב מנסיון לצייר "טוב" ו"רע". הוא מדבר לדעתי בדיוק על זה שהטוב והרע האלה כלכך נזילים. ושסיטואציות אנושיות מורכבת מהרבה יותר מדיי רבדים מכדי שזה יהיה הכלי היחיד לשפוט סיטואציה, או אדם. וגם הסיטואציה בבריכה – אפשר, וזו הייתה נטייתי הראשונית, להבין את הסצנה כביקורת נוקבת על אמריקה המתחסדת. אבל לא רק. אין ספק שזו סצנה מאד ביקורתית ומאד מוכוונת מטרה, לא סתם היא חזקה כלכך, אבל הביקורת היא לא על כך ש"רוני הוא כזה איש תמים וטוב שרק רצה להתקרר קצת בקיץ ותראו איך כל הצבועים המתחסדים האלה מתעללים בו". מצד שני רוני הוא גם לא רשע מארץ הרשעים ובכל הסרט הוא נותר יותר כאיום תאורטי ברקע מאשר סכנה ממשית.
    הביקורת בסצנה הזו היא לא רק כלפי איזו התחסדות של "אנחנו טובים והוא רע", ולכן אני לא חושבת שהתגובה צריכה להיות בדיקה אם ההתרחשות שהייתה שם היא טובה או רעה ומה כל אחד היה עושה ואם זה בסדר או לא וכו'. כי הביקורת היא לדעתי בדיוק על ההפשטה הזו. על הניסיון לקבוע טוב ורע. ולשפוט באופן גורף כלכך.
    היו עוד המון סצנות בסרט שתוארה בהן אלימות מינית די מזעזעת. אם באתר הפורנוגרפי שבן זוגה של שרה (קייט ווינסלט) נהנה לגלוש בו, ואפילו ביחסים בינה ובין בראד. שום טוב טהור או רע טהור. רק מורכבות. אהבתי את ההתייחסות לנושא המיניות ולכל מיני סוגים של אלימות בה. כמובן שרוני הזה הוא ברקע כל הזמן וכאילו מהווה את האלימות שמודעים לה שם, אבל יש את ההתמכרות לאתר פורנו ההוא של בן זוג של שרה, ואפילו את החפצון שעשו דווקא נשים בגבר "מלך הנפש", ואת האלימות שהייתה בחלק מהאקטים המיניים בין בראד לבין שרה. זה עה את הסרט הזה יותר מעניין בנוף הסרטים בעלי כוונות דומות לשלו.

  13. לשם שינוי אני מסכים עם דבורית. פדופילים גם אם חזרו למוטב לא צריכים לשהות בקרבת ילדים והטענה שהסצינה בילדים קטנים מציגה את אמריקה המתחסדת היא טענה מתחסדת בעצמה, למרות שלא סביר שהפדופיל היה עושה משהו בבריכה מלאת אנשים באמצע היום, אבל אי אפשר לדעת.

  14. פינגבק: iPod Downloads

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s