המבצר האחרון ("בופור", מקבץ ביקורות)

בופור עלה אתמול בבתי הקולנוע. מתקפת היח"צ בעיצומה, וחוץ מזה דומה שהמבקרים (רובם) התחרו ביניהם על כמות הסופרלטיבים שהרעיפו עליו. אני במקום יוסף סידר הייתי נכנסת לחרדת ביצוע או לחרדה באופן כללי. איך אפשר לעכל כמויות כל כך גדולות של אהבה? טוב שיש כמה ביקורת מסתייגות שמאזנות את התמונה.

הביקורת שלי.

יאירוה.

רותם דנון.

יקיר אלקריב.

יעל שוב (טוב, תצטרכו לפשפש, זו המהדורה הדיגיטלית).

אורי קליין.

שמוליק דובדבני.

עין הדג.

וראייטי.

נרג', אני עוד מחכה.
עדכון, שני בבוקר, יש ביקורת. ניב שטנדל.
טבלת העכבר.

לירז, המפקד (אושרי כהן)

 

15 מחשבות על “המבצר האחרון ("בופור", מקבץ ביקורות)

  1. תראה את ברוס ויליס האפס שבחיים לא החזיק תג, וכבר שלושה סרטים דפק בתור ג'ון מקליין ב"מת לחיות". כולם שמאלנים הומואים הקולנוע הזה, כולם.

  2. ראיתי את הנקודה הזו, העדרו של אוייב, בכמה וכמה ביקורות. חלקן אף זקפו את הנקודה לגנותו של הסרט. אבל לדעתי הסיפור שונה:
    סידר הוא במאי של אווירה המקפיד על פרטי פרטים. לדוגמא: ב"ההסדר" החיילים עושים הבדלה, ומשתמשים בכוס פלסטיק צבאית ובשני נרות המוצמדים בפתילים שלהם במקום נר הבדה "תיקני". דבר לא נאמר בקשר לכך בסרט, זה שמינית שוט לא חשובה, אבל אולי אלוהים באמת נמצא בפרטים, כי מי שמבין את הדקות, את האילוץ שבו החיילים עובדים, ושהם נאלצים לאלתר כדי לשמור על ההלכה שחשובה להם, מקבל ערך מוסף על הסרט.
    באותו אופן, מעטים מבין אלפי הלוחמים ששירתו בשנים האחרונות בלבנון (כולל אנוכי הקטן) אכן ראו בעיניים איש חיזבאללה. הם באמת היו "נוכחים-נפקדים" – כולם ראו את הפצמרים נופלים, את הטילים עפים וכו' אבל כמעט לא ראינו אותם בעיניים. אני פשוט חושב שסידר שוב מקפיד על הפרטים, זה הכל.

  3. אתה בהחלט צודק, אין מחלוקת ביננו
    ברגע שהמבע הקולנועי מגויס לתאר את העובדה שלא ראיתם את האויב, זה מה שהופך אותו לחזק.
    אני לא עוסקת ב"ראו או לא ראו"ועד כמה זה "באמת" היה ככה.

  4. כי בשנים האחרונות זה נהיה טרנד להתלהב רק מסרטים שבהם גבר אחד מביא לגבר אחר בתחת ("הבועה", "ללכת על המים")

    כל סרט על צבא ישר מקבל את הביטוי "הומו ארוטי" ואת הקטע של המפקד המאוהב בחיילים שלו והחיילים מאוהבים במוות, כי הם בעצם מאוהבים זה בזה, ורוצים להביא אחד בשני, וכו', בלה-בלה-בלה. נמאס

    כתבת אחלה, דבורית. למרות שאישית אני מתעב סרטים צבאיים.

  5. נועה, אני לא חושב שהטענה שלי לא ברורה וגם היא לא רק שלי, רבים חושבים כך וגם התבטאו כך בפומבי. מבחינתי שאלת איכות הסרט היא לא רלוונטית כאן, המעשה של ליהוק חיילים משתמטים לתפקידים עם מטען רגשי ונפשי כ"כ שביר הוא מעשה מיותר ובעיניי מכתים את הסרט כולו.

  6. החוק אוסר על התחשבות בפרופיל הרפואי בהעסקת עובדים. אם סידר היה מעסיק שחקנים לפי הפרופיל שלהם, הוא היה עובר על החוק.

  7. זו לא שאלה חוקית,זו שאלה מוסרית. אין מניעה חוקית לסידר להעסיק איזה שחקן שהוא רוצה, אבל שחקני הבופור שלא שירתו בצבא לא משום שאינם יכולים אלא משום שאינם רוצים מבזים את הדמויות שהם מגלמים והמסר שהם שולחים הוא: איזה כיף, להשתמט מצה"ל ולגרוף שבחים ופרסים על גילום דמויות חיילים קרביים. זה מעשה שמבחינה מוסרית פסול בעיניי ויוסף סידר היה צריך לדעתי להפעיל שיקול דעת רב יותר ורגישות רבה יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s