או- די-GO

זהו, אודיגו תיקבר ב-1 באפריל, וזאת לא בדיחה. אני נפרדתי ממנה לפני שנתיים וחצי-שלוש, מי סופר, יש מי שעשו זאת הרבה לפני כן, ויש מי שאחרי. לא נראה לי שאטעה אם אומר שבשנות התפר בין שתי המאות כמעט ולא היו מרותקי רשת שלא עשו בה שימוש זה או אחר. כלומר אחר.

אם לנסות למקם אותה, אודיגו הייתה מין יצור כלאיים בין אתר היכרויות לרשת חברתית. היא הייתה גן עדן לגרפומנים כמוני ולמי שנוהגים ללהטט במקלדתם ולהתפעל ממשחקי מילים וממשפטים מרצדים. לפני עידן הבלוג (שלי) זו הייתה הדרך המוצלחת ביותר מבחינתי לתקשר עם הסביבה.

אממ, סליחה גבירתי, קצת כנות נדרשת כאן. עם גברים. אודיגו הייתה פעם מחוז ציד ידוע, ואין מי שלא ליקט שם פירורים כאלו או אחרים. וגם אני, לא אכחיש. מבחינתי זה היה נורא קל והסינון היה מושלם. ניק משובח, כתיבה מתוחכמת ובלי שגיאות, יכולת הקלדה מהירה ותחומי עניין דומים היו קלים לאיתור, כך שיכולתי לדבר ולתקשר עם אנ"ש, לפחות בתיאוריה. היכולת לחסום מטרידים או אנשים שנמאסו עלי הייתה קלה במיוחד, וכשהכל תקתק היה נחמד מאוד. כמה וכמה מערכות יחסים, ולא רק רומנטיות יצרתי בזכות אודיגו עם אנשים שלא היה שום סיכוי שאפגוש בנסיבות אחרות, ועל כך אני יכולה רק להודות.

לא רק זה, חידשתי גם כמה קשרים עם ידידי ומכרי עבר, קשרים השרירים וקיימים עד היום. לא יודעת אפילו אם ג' וא' למשל זוכרים, אבל קשרי החברות שלנו חודשו באמצעות האודיגו, ונהניתי לשמוע מהם בזמן אמת על מעלליהם און ליין, ובעיקר מה עושות כולן, ואיך.

הקרב על הניק ואנונימיות ברשת, כן או לא, נראים תמוהים כעת בהשוואה לעידן  אודיגו, שם השילו אנשים עורות, כינויים, גילים, תחביבים וחיים שלמים תוך שניות. מסכות על מסכות על מסכות נעטו והושלכו אחרי דקה, ועיניים עצומות לרווחה הוא כלום לעומת הילולות אודיגו, שבימי הזוהר שלה הייתה ממעוזי הסקס (כן, בטח, ברור שגם אהבה) הגדולים בסביבה.

אבל היום הכל ממוסד ומכורטס, מעוגן באתרים שמנסים לשמור על ארשת רצינית ושוטרי חרש מנסים להשגיח  על חיות הרשת המוגנות מפני מתחזים ומעמידי פנים ובלתי מזוהים. זהו, נשף המסכות נגמר. הפעם סופית.

 

פרויקט הנצחה
המאושפזים כבר הספידו. ואתם?

 

13 מחשבות על “או- די-GO

  1. מפתיע לדעת שאת אחת מהקהיליה האודיגית. מניח שהשתמשת שם הרבה באופציית החסימה וזו בהנחה שאת מגלה אופי בעוד שלצד האחר בכלל לא היה איכפת בגלל שהוא בכיף עבר לאחרת שנתנה לו את שחיפש. ובכלל קצת מגוחכך לחשוב על ה"אודיגו" במושגים של טקסטים יענו מתוחכמים. כנראה ושוב כרגיל היית במקום לא נכון עם הטקסטים הלא מתאימים ושוב, מן הסתם, לא העזת לקפוץ לבריכה..

  2. אתה נוהג להשמיץ אותי בקביעות, ברשעות ועל כל מילה שאני כותבת, כך שאולי במחשכים אתה מתייסר בערגה.

  3. מתייסר בערגה, למה לא עורג בתשוקה?
    ואני משיץ ברשעות? ממש לא יפה תגידי כך. להחליף משפקיים.

  4. מתייסר בערגה, למה לא עורג בתשוקה?
    ואני משיץ ברשעות? ממש לא יפה תגידי כך. להחליף משפקיים.

  5. אין לי כוח יותר, דבורית

    מכאן לקפה ולשם ובחזרה

    עייפתי

    וכל כיתות הרגליים הזה לשווא, לשווא
    חברים של ממש לא יוצאים מזה
    כלום לא יוצא מזה

    רק ניכור ובדידות וגועלנפש ורוח הווב מרחפת על פני תהום

    מתי יהיה פוסט על התמכרות מסך ועל תשישות מרשתות חברתיות

  6. את מצחיקה 🙂
    אמרתי לך: לא צריך רשתות חברתיות!
    מספיק 3 חברים!
    לא נגמלת מחבר'ה?
    זה שטויות, מסיבות כיתה זה הכי מבאס.
    חוץ מזה את מותג!

  7. תודה על הקישור (:

    מחר, דבר ראשון עלא בוקר, אנחנו נקים פסל בדמותך בכניסה למשרדים שלנו.
    (ואין לזה קשר שמחר יום ראשון ולמי יש כוח לעבוד 😦 )

  8. למאושפזים – אני באה לבדוק את הפסל.
    לעידן – קשיי זמן חמורים.
    בהמשך. מתישהו.
    אני לא יכולה להבטיח מועד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s