דור שני בקושי

קיבלתי את המטען הנפשי של ילדי הניצולים מבלי שמשפחתי (תודה לאל) תהיה במחנות

"היי, את הולכת להתעשר!"
כתב לי יאיר במסנג'ר ביום שישי האחרון. ברצינות? שאלתי, מה אתה אומר? איך?
"את עוד תסעי במרצדס, אני אומר לך", נשבע.
אבל אני סקפטית, לא מאמינה בהתעשרויות כאלו ואחרות, ורציתי לדעת איך זה יקרה.

מתברר שקרן מלי ויוסף פישר ז"ל (ההורים של רונאל, אמנון, דוד וגדעון) "במגעים מתקדמים עם גורמים בכירים בממשל הגרמני לקבל מימון לטיפולים נפשיים לבני הדור השני לשואה הזקוקים לכך… עו"ד גדעון פישר הקים במשרדו את מחלקת 'דיני שואה' המטפלת בתביעות" (ראובן וייס, ידיעות, 13 באפריל). נו, ידעתי שלא תהיה לי מרצדס, מקסימום עוד פסיכולוג (מי רוצה בכלל? הרי נגמלתי) או מענק לתיעוד והנצחה (סרט דוקומנטרי? יכול להיות מעניין).

פישר גיבש טיוטת תביעה עם עו"דים מארה"ב וגרמניה האומרת "הקשר המעוות שהתפתח בין בני הדור השני והוריהם עיכב ללא ספק את התפתחותם העצמאית ואף גרם להם בדיעבד לרגרסיות משמעותיות ביותר ביחסיהם עם הזולת וכן לנזקים נפשיים ופסיכולוגיים חמורים".

בידיעה מובא גם ציטוט ממאמר של הפסיכולוגית רוני נווה-פרישוף (הציטוט לא מהמאמר הזה), העובדת בעמותת עמך (כ-4 אחוזים מתוך 350 אלף בני הדור השני זקוקים לטיפול, כלומר כ-14 אלף): "בני הדור השני גדלו במשפחות שבהן שלטה אווירה של היעדר הנאה בולט בתחומי חיים רבים. ילדים שהוריהם לא נהנו מלוא הנאה מגידולם יתקשו אף הם ליהנות מעצמם ומהחיים". 
כבוגרת עמך מצטיינת (אמממ, טוב, לא ממש, הייתי אומרת שלהפך, אני משבשת את הסטטיסטיקות) – הזדרזתי להתקשר לקרן (077-200-9798), נתתי את פרטיי ואני מחכה שיחזרו אליי.

אבל מה המלכוד? או, למה אני משוכנעת שדרכי אל העושר, ויותר נכון אל האושר לא סלולה? כי הוריי, שהיו ילדים קטנים בזמן השואה, לא היו במחנות. אימי הייתה במנזר ואבי נמלט עם משפחתו ליערות ברוסיה. זאת אומרת שאני דור שני לייט (בתיאוריה. הלכה למעשה, נו, לא נדבר על זה) או דור שני פארש, תלוי מי מגדיר.

משפחתי כשלעצמה לא קיבלה שילומים מגרמניה. זאת אומרת שזכיתי בכל המטען הנפשי כולו, עם טובות הנאה סמליות (הזכות לטיפול בעמך). לא נראה לי שמשהו ישתנה עכשיו, אבל באמת מעניין יהיה לשמוע מה הקריטריונים שנקבעו בקרן ואם הגרמנים יקבלו אותם.

 

עדכון, 20 באפריל: בתום חמישה ימים מזמן השארת ההודעה, לא התקשרו אלי מהעמותה או מ"מחלקת דיני שואה".
עדכון, 2 במאי: אין קול ואין עונה.

עדכון, 14 במאי: לאור הפניות הרבות הוקם אתר לקרן, והמעוניינים יכולים להציכ את הבקשה לתביעה דרכה.

14 מחשבות על “דור שני בקושי

  1. הידיעה בידיעות אחרונות נראת לי כמו עוד תרגיל מבריק ביחסי ציבור של משרד עו"ד של פישר.
    המושג "דור שני לשואה" על המשמעויות הנפשיות שלו, נחקרו, כובדו בימי עיון וכנסים, ספרים וסרטים לרוב.
    גם עניין סיוע של חלק ממדינות אירופה במימון טיפול פסיכולוגי לבני הדור השני אינו חדש.

  2. שבאוכלוסיית הצאצאים הכללית בישראל, כלומר סתם בנים ובנות של, 10% זקוקים לטיפול? ילדי (בעצם מבוגרי)דור שני לשואה הם ספציפיים, ועליהם עושים את המחקרים. נראה לי, ואני לא היחיד שחושב כך, שצריך לתת לעניין הכספי מנוח, או לפחות לשנות כיוון, ולהתחיל לתבוע מהמדינה את כל הכספים שלקחה בשם הניצולים, מאז קום המדינה.

  3. דוד, אם אני מבינה נכון, לא מדובר יהיה בכסף ככסף, אלא בסכומים שייועדו למטרות שציינתי.
    בעניין הסכומים שהמדינה לקחה – אני לא בקיאה בזה.

    ראומה, לדברי הידיעה, זה חדש, או לפחות הקמת העמותה הזאת. או לפחות פה.
    אם את יודעת על עוד עמותות או גופים המטפלים בכך, מעניין יהיה לשמוע.

  4. אין ספק שרבים מבני הניצולים גדלו באווירה של הגנת יתר, ולעיתים של שתיקה, הדחקה ודיכאון, אבל רבים מהם גם גדלו בבתים של אהבה, חום, כבוד הדדי וערכי קדושת החיים וכבוד האדם.

    טרנד ההתקרבנות והמסכנות הזו, לא רק שאינו תורם לבריאות הנפשית, אלא שלהפך הוא. הניסיון להוציא כספים נוספים בטענת הבריאות הנפשית המעורערת של בני הדור השני, הוא פשוט משפיל ודוחה.

    מוטב שעו"ד רונאל היה מפנה את כשרונותיו כדי לחייב את ממשלת ישראל לשלם קצבאות נכות מתקבלות על הדעת לניצולי שואה שאיתרע מזלם לקבל את הקצבה הזו ממשלת ישראל, ולא ישירות ממשלת גרמניה. ולמנוע את היחס השפיל שפקידות האוצר מתייחסת על הניצולים שנדרשים לחסדיהם…

  5. א. ממשלת הולנד כבר כמה שנים מסייעת במימון טיפול נפשי לדור שני. אני אישית לא נעזרתי,
    למרות שאני דור שני להורים ממוצא הולנדי
    , כולל מבחר שריטות מאפיינות…:-)
    ולכן אני לא יודעת בדיוק מה הפרוצדורה, אבל אני מכירה אנשים שכן הסתייעו בכך ולמיטב הבנתי בשגרירות הולנד
    אפשר לקבל הסבר לגבי הפרוצדורה. .

    ב. אין לי מושג מה המצב עם ממשלת גרמניה, אבל לא ברור לי למה משרד עו"ד צריך "לפתוח מחלקת "דיני שואה" לטיפול בתביעות האלה.
    אם יש קריטריונים, שיפורסמו בציבור כולל כל הפרטים, לאפשר פניה ישירה למקור.
    לא ראוי שמשרד עו"ד יקח על זה פיקוד מבחינת הגשת התביעות ויגבה דמי תיווך .

  6. "מוסר תשלומים" ביס-דוקו של אורלי וילנאי-פדרבוש וגיא מרוז. קצרה היריעה מלתאר את הבושה שיש לי על שאני חי במדינה שנבנתה על ידי כספי השילומים שנועדו לטיפול בניצולים מבלי שהיא הפרישה דבר לניצולים עצמם ש"חיים" כיום מבקושי 1700 שקל בחודש כשרוב הכסף הולך לתרופות.

    והאבסורד עוד מתעצם יותר לאור העובדה שניצולים רבים נאלצים כתוצאה מזה לחזור בבושת פנים לגרמניה עצמה כדי לקבל יחס אנושי…

  7. פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » פלנטה אחרת‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s