עוד לא

כבר קיבלתי רמזים עבים: את מתכוונת לכתוב את הפוסט הבא לכבוד יומולדת שנתיים לבלוג?

בקצב הנוכחי, יש סיכוי שזה מה שיקרה. מאז חגיגות היומולדת נקלעתי לבלוק-בלוג. פה, אני מתכוונת.
אולי זה בגלל שהחיים שלי בהחלט בבלוק, אולי בגלל שהחצי-חופשה שלי בוזבזה לחלוטין בלי שאבצע אפילו חלקיק מזערי מהתוכניות, הפנטזיות והרצונות שלי.

לא משנה מה הסיבה, התוצאה היא שממה וציחיון, היעדר מילים והרהורים נוקבים: אולי באמת להכריז על הפסקת אש? אולי לחדול מהמאמץ ההירואי לתחזק שני בלוגים? אולי להכיר בכך שאף פעם לא תיישר דבורית קו עם ולווט? ואולי לקחת עוד קצת פסק זמן ולא להצליף בעצמי בשוט?
לא יודעת מה לעשות.