ספיידרמן? הומו

כשקראתי את הביקורות הקודמות שלי על הספיידרמנים לקראת כתיבת הביקורת על "ספיידרמן 3", אותו אהבתי מאוד, נזכרתי בהוכחות שמצאתי ב"ספיידרמן 2" לכך שמדובר, אממ, בגיבור-על הומוסקסואל. והנה שש ההוכחות החותכות 

1. בעבר הוא יכול היה להתנשק עם מרי ג'יין (קירסטן דאנסט) רק בהיפוך, כלומר כשהוא תלוי כעכביש. העובדה שמרי ג'יין אוהבת את זה ככה ממש לא משנה. שנית, הוא מתחמק ממנה בכל מני תואנות משונות, כמו תפקידו בעולם הזה, ועכבישיותו. אסון נוראי ימנע תמיד את הנשיקה הבאה.

2. ספיידרמן/פיטר פרקר (טובי מגווייר) מאוהב בחבר שלו הארי אוסבורן (ג'יימס פרנקו). זו הסיבה למערכת היחסים המורכבת ביניהם. שימו לב לסצינה בה ספיידי מגיע לספתו מעולף, ופרנקו צריך להעיר אותו – כנסיך את היפהפיה הנרדמת.

3. כשספיידרמן אינו יכול לעוף יותר, וידיו אינן יכולות להפריש עוד את אותם קורים דביקים, לבנים, בהם כה הצטיין בסרט הקודם, הוא הולך לרופא, וזה אומר לו תחליט מי אתה. והסאבטקסט: תחליט מי אתה, הומו או סטרייט.

4. אחרי שהחליט שהוא לא ספיידרמן יותר, פוסע ידידנו ברחוב מאושר, לבוש ומתנהג כחנון המאה, והפסקול הוא Raindrops Keep Falling on My Head. הקשיבו למילים, האין הן שחרור מכבלי הספיידרמניות והמאצ'ואיזם הכרוך בכך?

5. ההצגה בה משחקת מרי ג'יין היא "חשיבותה של רצינות", ובאנגלית, The importance of being Earnest. מדובר במחזה של אוסקר וויילד, מהתלה על שני חברים שמתעקשם להיקרא ארנסט (רצינות). הנשים שחושקות בהם חלמו כל חייהן להינשא לגברים בשם הזה. השורה האחרונה בסרט היא "עכשיו הבנתי את חשיבותה של רצינות".
ארנסט הייתה מילת קוד להומוסקסואלים באנגליה כשנכתב המחזה, בסוף המאה ה-19, ומכאן ברור שהמחזה  ובוראו מתחבטים בסוגיה. הסרט של אוליבר פרקר יצא כמה חודשים לפני ספיידרמן הראשון. עכשיו. מרי ג'יין מחכה נואשות שפיטר יבוא לראות אותה בהצגה. היא משאירה לו כרטיס, הוא מאחר ומבריז לא פעם. הכיסא שלו נשאר ריק.
"אני כבר לא כיסא ריק", הוא אומר, אחרי שהוא מגיע סוף סוף לראות את המחזה. כשהוא מגיע, ומבין את חשיבותה של רצינות, או של הכרה בהומוסקסואליות, והיא רואה אותו על הכיסא, היא בדיוק צריכה להגיד במחזה את השורה "אני שמחה", ומתבלבלת. היא שמחה, אבל גם עצובה, מאחר שהנה, נכון שפיטר אוהב אותה, אבל זו אהבה אחרת.

6. פיטר פרקר (בתחפושת העכבישית) עולה במעלית עם האל ספארקס, הוא מייקל מ"הכי גאים שיש", והמתח המיני ביניהם לא מוסתר. מייקל מחמיא לו על התחפושת. לאותו מייקל יש בסדרה (בשותפות עם ג'סטין) חברה ליצירת קומיקס. לגיבור העל שלהם קוראים Rage (זעם) והוא שואב את כוחו מעשיית סקס. ממש Rage against the Machine (וגם הלהקה הרעשנית שקצפה נגד אמריקה התאגידית, האימפריליזם התרבותי ודיכוי הממשל, והתפרקה ב-2000).

* הופיע לראשונה ברייטינג, יולי 2004