סוסעץ שלי

על עטיפת סוסעץ שלי כתוב: “יורם קניוק סופר ועתונאי נולד בתל-אביב לפני 43 שנים"
זו לא טעות. הספר הודפס ב-1976, הדפסה שלישית.
עדכון: יואב כותב לי שדווקא כן טעות, קניוק נולד ב-1930. ז"א שמי שהדפיס את המהדורה ב-76' לא עדכן את העטיפה. הרבה יותר הגיוני, כמובן, לכתוב עליה את שנת הולדתו של האיש, נתון קבוע.

סוסעץ, כך אני מספרת תמיד, הספר והסרט, היה הסיבה שבגללה הלכתי ללמוד קולנוע. זה היה רגע החיבור, ההארה, איך שלא תקראו לזה, בו הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים.

עכשיו, תשאלו אותי למה, ואני בצרות. כבר לא זוכרת. כל כך הרבה זמן עבר. לקחתי לידי את העותק והתחלתי לדפדפ: חיפשתי סימונים ומרקורים שלי. פעם נהגתי לעשות את זה. אבל כלום, הספר חלק.

בסופשבוע התפרסם ראיון עם שמוליקראוס לכבוד שלושים שנה לסרט (והנה מילות השיר). 

ביום שלישי, 24 ביולי, 21:30 תיערך בסינמטק הקרנה לסרט, לכבוד היומולדת ויציאתו בדיוידי. אהיה שם, אולי אמצא את כל מה שאיבדתי. ואחר כך אכתוב ואסביר איך התאהבתי בקולנוע בזכות סוסעץ

13 מחשבות על “סוסעץ שלי

  1. אחלה ראיון היה בארץ. נהנתי לקרוא.
    מה שהדהים אותי, לגבי השיר סוס עץ, זה שהשריקה בסוף זה של שמוליק קראוס 0לפי הראיון שמוליק שר ואריק בערוץ אחר שר אתה מה ששמוליק שר, ובסוף שמוליק ירד, אבל השריקה נשארה.
    נהדר.

    פעם הלכתי לבקר אותו בבית חולים, את שמוליק. אמרתי, נלך, לא יודע. מין דחף כזה. ייצא ראיון-ייצא, לא ייצא- לא ייצא, אבל לבקר.
    הוא ישב בחדר שלו עם עוד שניים (אחד מאחים ועוד מישהו) עם משקפיי שמש אוקלי וצפה בטלוויזיה.
    בהתחלה הוא קילל אותי (אני חושב) ואחרי זה התרכך. הוא לא האמין שסתם מישהו בא לראות אותו
    .

  2. "נצל את המנוי לסינמטק בטרם ייגמר ולא יהיה לך כסף לחדש אותו" (שם קליט, אני יודע), יש לי תכניות להגיע לסרט.
    הבעיה היא שלא ניתן להזמין כרטיסים מראש בטלפון.
    הקרנות חגיגיות מז…ות…

  3. דרלינג, ראיתי מאוחר מדי את תגובתך, בינתיים היה מי שקפץ על ההצעה, צר לי.

    ואודי – אבוד לך. גם אם אתה רוצה.

  4. "סוסעץ" הוא הרגע המכונן? את משוכנעת? על זה נהוג לומר פאעחחח..
    ובלי קשר למוצר, לא שמוליק קראוס ולא יקי יושע הם מסוג הטיפוסים שראוי להשתתף בחגיגות שלהם.

  5. מה המשיכה האובססיבית שלך לפה?
    הרי כלום לא מוצא חן בעיניך, למה אתה חוזר לנדנד? אתה נהנה מהתגובות שלי אליך?

    אתה נהנה ממשחקי שליטה? כי אני לא, זה לא מרגש אותי בכלל, להפך.

  6. בדרכי חזרה מהסינמטק (ראיתי את 3 פעמים), ראיתי אותך מדוושת לכיוון (דובנוב/שאול המלך, אני דיוושתי בצד השני). רציתי להזהיר אותך מהצפיפות, אבל חצתה בינינו צומת שלמה.

  7. איך היה?
    נגמרו הכרטיסים כשנזכרתי שאני רוצה לראות את הסרט.
    התור בקופה היום היה ארוך מדי.
    הלחות היום היתה נוראית.

  8. דווקא לא ראיתי אותך.
    אבל מאוד מאוד נהניתי מהסרט הזה, פשוט גאוני, אני לא מבינה איך לא ראיתי אותו עד היום.

  9. פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » בן אדם, תתאמץ, עוד מעט קצה הדרך ‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s