If You Go Away

הפוסט הזה ייראה משונה לבקיאים בחומרים, מאחר שהוא יעסוק ברגשות. רגשות? את? מה לך ולרגשות? אז יש לי כמה כאלו, פה ושם בשנתיים האחרונות נפרדתי מהמון אנשים. אנשים שהייתי איתם בקשר במקומות העבודה שלי וגם בחיים, כלומר מחוץ למקומות העבודה. רק כוחו של הרגל מביא אותי לקרוא לחיים שמחוץ למקומות העבודה “החיים”. מי קבע שזה סדר העדיפויות?המשך לקרוא "If You Go Away"

מלח מים

אחרי יותר מחודש חזרתי לקולנוע, ל"חופשת קיץ" הישראלי. היה כיף זהו, חזרתי לנהוג אחרי התאונה. זאת המטאפורה. למעשה, הלכתי היום לסרט ראשון כאזרחית אחרי השחרור, בלי מדי המבקרת. ונהניתי. בחיי. איזה סרט? חופשת קיץ.1. כידוע, אני לא קנאית ספוילרים, אבל הפעם, מתוך תחושה מוקדמת החלטתי לא לקרוא אף ביקורת על הסרט. קראתי רק את הראיוןהמשך לקרוא "מלח מים"

פיכס, פיח

יצא לי לצעוד אתמול כחצי שעה את דיזנגוף, מתחילתו ועד אמצעו בערך. מזמן לא הלכתי את קטע הדרך הזה אחר הצהריים. אם כבר אני צועדת בתל אביב, אני צועדת-צועדת (עם תמר, שותפתי הנאמנה) משד' בן גוריון, בואכה הים, ימינה לנמל ודרך הפארק ובחזרה לעיר. כלומר, אני נוגעת קלות בקצה חיקו המדולדל של איזשהו טבע. אבלהמשך לקרוא "פיכס, פיח"

יכולה בלי זה

קיבלתי הערב סמס מחברה: "לאיזה סרט ללכת?" שאלה אותי. "כבר יותר מחודש שלא ראיתי אף סרט", עניתי לה. שתיקה. מה תגיד, ששכחה? אני עדיין באפטר שוק, אבל כבר מתחיל לדגדג לי קצת. ביס מקס מחכה לי מותו של מר לזרסקו. בקולנוע אני רוצה לראות אתחופשת קיץ הישראליזהות אבודה המט דיימוניוהבוס הגדול הלארס פון טריירי. נו,המשך לקרוא "יכולה בלי זה"

21 הערות על איקאה

1. מה משותף לאיקאה וללידה? בשני המקרים זה כואב נורא, תוך כדי תהליך נשבעים שזו הפעם האחרונה שעושים את זה, וכשהכאב מתפוגג חוזרים לשם על ארבע. 2. אין דבר נורא יותר מלהגיע לאיקאה באמצע סייל בחופש הגדול. גם אוהבי אדם ומתחבקים כרוניים יפתחו טינה עזה להמונים. איך אפשר לפתח תחושת ייחוד ועצמיות כשאת עושה מההמשך לקרוא "21 הערות על איקאה"

כמה טוב שאני לא מבקרת יותר

בשבוע שעבר התקשר/ה אלי קולנוען/ית ישראלי/ת. ולא, לא כדי לומר שהוא/היא חושק/ת בי במסתרים, אלא כדי לקבול על מעשיי המגונים כמבקרת קולנוע. עד אותו רגע לא חשבתי שגרמתי לו/ה איזשהו עוול בשמונה השנים האחרונות. למען האמת אני לא חושבת שגרמתי למישהו עוול, וכמדומתני שנימקתי היטב, ככל יכולתי ברגע נתון, את דעתי על סרט זה אוהמשך לקרוא "כמה טוב שאני לא מבקרת יותר"

Blow up

אני יודעת שזה נראה כאילו פרשתי לעולם שכולו טוב, סגרתי את הבלוג ומי יודע מה עוד. נכון, לא אוכל לכתוב יותר באופן שוטף (גם ככה הבלוג הזה לא התעדכן באופן יומיומי – בשבועות טובים רק פעמיים-שלוש בשבוע), אבל עכשיו אוכל להשקות אותו עוד פחות. ימי שישי הם הפנויים לכאורה שלי, אלא שאז אני דוחסת אליהםהמשך לקרוא "Blow up"

מדור אחרון ופרידה

הרהורים וסיכומים ונתונים ביום שאחרי הסוף אני בגמילה מסרטים. בעצם גמילה זו לא המילה המתאימה. כשנגמלים ממשהו יש רגעים קשים בהם יש רצון עז לעשות את הדבר ממנו נגמלים, ולא זה המצב אצלי. אין לי שום חשק עכשיו לראות סרטים. שום סרט שעולה, שום הזמנה שאני מקבלת (ואני מקבלת בינתיים) לא מרגשים אותי ולא גורמיםהמשך לקרוא "מדור אחרון ופרידה"