מונית לגיהנום

מתוקף הנסיבות נאלצתי לחדש את יחסיי עם נהגי המוניות של הסביבה (ת"א/גוש דן).

האירוע טראומטי לכל הצדדים. או, כמו שאמר לי חבר: בקרוב תאלצי להזמין מוניות מעזה. התמונה שלך מופיעה בכל תחנת מוניות, עם הכיתוב not wanted.

זה הכי לא מקורי להתלונן על נהגי מוניות, אבל אין לי ברירה. יחסינו הגיעו להסלמה קיצונית, וזו הדרך היחידה שלי להתמודד עם הפגע הרע. לכתוב עליהם.

1. מיקומים. רק מאחור. קרוב לדלת הימנית. ואם מישהו תוהה למה, כדי להיות רחוקה מהם הכי שאפשר. קרבה פיזית ביני לבין בני אדם אחרים אינה מובנת מאליה, בטח ובטח כשמדובר בזרים. בטח ובטח ובטח נהגי מוניות.

2. דיבורים. לרוב תשתרר שתיקה כללית ביני לבינם. אין לי חשק לשמוע אותם, וברור שלא להשמיע מילה. אבל מה, נהגי מוניות לא אוהבים לשתוק, ולא רק זה, יש להם דעות לא מגוונות על עולם ומלואו. כך שגם כשהם פונים אלי – אלו הסובלים מבעיות בקליטת מסרים לא ורבליים – הם מקבלים המהום בתשובה. כך שהאינטראקציה הזו נגמרת די מהר.

3. רמזורים. הרמזור משמש לנהגי המוניות למטרה אחת בלבד: להגדיל את הקופה המצטברת. כל רמזור אדום שווה בין שקל לשניים. וכך אפשר לחלק את הנהגים: אלו שעושים מאמצים אדירים להאט לפני כל רמזור כדי לבלות בחברתי כמה שיותר זמן (כלומר להרוויח יותר כסף), ואלו שאצה להם הדרך, ועושים מאמצים לא לעמוד באף רמזור (או שהם רוצים להיפטר ממני כמה שיותר מהר, ובצדק).

4. מסלולים. אני נוסעת במסלול קבוע ונאלצת לחזור עליו באוזניהם מדי יום כמעט, כי יש מסלול אלטרנטיבי המאריך את הנסיעה ומייקר אותה בכ-50 אחוז. בגופי אני צריכה להיאבק כדי שלא יסעו משם.

5. קמצנים one way. נניח הנסיעה עלתה 22 שקלים ו-10 אג' – יתעקשו אלו שתתני להם גם את ה-10. נניח עלתה הנסיעה 26.70 שקלים, לא יחזירו לך את ה-30 אג'. עכשיו מה, תתווכחי איתם? אני לא. זה מביש.

6. רמאים (וחסרי מודעות). נוסעים נוסעים נוסעים. תוכנית ברדיו. פתאום ההוא:
"שמעת מה זה? מרמים את כולם".
אני: "מה? מה?"
הוא: "החברה הזאת, XX, לקחה כסף ולא סיפקה את הסחורה".
אני: "אה".
נוסעים נוסעים נוסעים. מגיעים.
הוא: "25".
אני: "מה? אבל כתוב על המונה 23!"
הוא. "אה, נכון. שיהיה לך ערב טוב".

7. פושעים. עומדת ברחוב. עוצרת מונית (מוניות הבורסה). מאחור יושבת מישהי.
הוא: "לאן?"
אני: "לא, לא נוסעת".
הוא: "למה?"
אני: "כי יש לך נוסעת מאחור, זה לא חוקי".
הוא: "היא יורדת עוד 100 מ'!"
אני: "לא רוצה!"
הוא: "לכי תז–י-".

8. סדרנים. טל' למוניות הבורסה (ועוד אחד): "לא, אני לא יכול למצוא אותו. זה לחפש מחט בערימת שחת"
(בחיי, באלו המילים).

זהו, אני מחדשת את המאמצים לעבור תיאוריה (מה לעשות, מאותגרת אני) ולעשות רישיון על טוסטוס, לפני שזה ייגמר באלימות (של אחד מהצדדים).

30 מחשבות על “מונית לגיהנום

  1. כמו פרק בסדרה הלא קיימת של קוסטנזה.
    את חלק מהסיטואציות אני מכירה, נסעתי שנים במוניות. גם לי היה מאבק קבוע עם נהגים שהתעקשו לנסוע דרך מוזס, בעוד אני רציתי דרך חלופית. לאחרונה שמתי לב שגם הם מעדיפים לשתוק, וטוב שכך

  2. כשאתה מוציא שטר של 50 שקלים והם שואלים, למה, אין לך כסף קטן? אני שואל אותם האם 50 שקלים זה כסף גדול בשבילם, הם נאנחים ומוציאים את העודף מסטיפת סוחרי השטיחים שיש להם בכיס.

  3. גם אני מתנהג לפעמים ככה, עם נהגי מוניות ובכלל, אבל לי יש הצדקה, ואם להיות קצת הגותי אז חלה עלי חובה מוסרית להיות יהיר.

  4. אדוני הארץ
    כאלה שנכנסים ומתרווחים במונית, כמו ששלדון אדלסון מתיישב בלימוזינה שלו ובטוחים שב-10 שקל ועשר אגורות שהם משלמים, הם קנו את המרצדס ואת הנהג שלו.

    מנזר הדברנים
    אלה הצועקים, בוכים ומייללים, מתקוטטים, מאיימים ומתקשקשים עם מישהו נעלם בסלולרי שלהם, בדיוק כשיש לך כאב ראש מתפוצץ, בעיות עם האשה בבית ועם הסדרן בעבודה ואתה מת לקצת שקט.

    מתי אתה הכי נהנה מפקקים?
    אתה יודע שלעתים הדרך הקצרה ביותר היא הארוכה ביותר, כי היא עוברת בתוך מרכז העיר בדיוק בזמן הפקקים ולעתים מוטב לקחת את הדרך העוקפת, כי למרות שהיא ארוכה יותר, היא מהירה יותר. הכי כייף זה, שכשלקוחה חשדנית בטוחה שאתה מערים עליה ועומדת על זה שתיסע ישר בדרך הקצרה. איזה כייף אז להיתקע בפקקים ולראות את עיניה המבועתות לא משות מהמונה המדלג בחדווה.

    טרנס אטלנטי
    אלה שנוסעים מעיר לעיר ומתעקשים שתפעיל מונה במקום לשלם לפי המחירון, כי הם בטוחים שיצליחו להאיץ בך ולחסוך ולשלם פחות מאשר המחירון, שבטח המחיר שם מופקע ממילא. לעומתם אותם צדקנים המתעקשים לשלם בדיוק לפי המחירון ואל תעז להפעיל מונה, כשאתה נכנס איתם לפקקים של הבוקר ולוקח לך כל הבוקר להסיע אותם מרחק שאתה עושה בדרך כלל בחמש דקות.

    הירוקים
    כאלה שמשלמים 50 שקל על סלט עלים ירוקים בבית קפה נחשב בתל אביב או על פבלובה בג'ירף, אבל יתהפכו כל הלילה על יצועם, בגלל שהם בטוחים ששילמו 10 אגורות מעל הנדרש לנהג מונית מיוזע, שנלחם כל היום בנהגים אלימים, נוסעים המגדפים ורודים בו ומס הכנסה שדואג שמכל עשר אגורות שהרוויח הוא ישלם עשרים.

    החיים בסרט
    כאלה הבטוחות שנהג מונית זה מקצוע בזוי, אלא אם כן הוא רוברט דה נירו.

  5. מצטער להעלות קלישאה ולעצור את הילולת הקנטרנות, אבל גם נהגי מוניות הם בני אדם. תנסי להושיב את עצמך במושב הנהג שלהם ותדמייני איך עובר להם היום. כל הזמן על הכביש, עם כל הלחץ והפקקים, נוסעים עם כל מיני דרישות שמתיחסים אליך בזלזול. מנסים לסגור עוד יום ולהעביר את הזמן על הצד הכי טוב כמו כולנו. כמו כולנו גם הם עושים קומבינות פה ושם. לא שזו התנהגות כזו ראויה, אבל בכל זאת אפשר להבין מאיפה זה בא.

  6. ריקי, אורי – תודה
    גדי – כן, כל יום אני אוספת פרוטות, שרק לא יתחילו עם ה"כסף קטן כסף גדול שלהם"
    מוריס – שיחקת אותה. תאמין לי שאני בעד ניתוק מגע כולל ולא מדברת איתם ואף לא בסלולרי. לא זזה ולא מוציאה הגה, אבל מעצבן אותי כשהם חושבים שמאחור יושבת מפגרת ועיוורת.
    עידו – אני לא רוצה מהם כלום. שיעשו הם את עבודתם ואני את עבודתי. אני לא מנסה לרמות אותם. למה הם (חלקם) מנסים לקמבן אותי ברבע שעה נסיעה? מה, הם לא מפחדים מאלוהים?

  7. שונאת אדם אמיתית. את יכולה להבין שהאנשים השקופים האלה, בודדים נורא? כל היום על הכביש, לבדם, בלי איש לדבר איתו? את זה את יכולה להבין?

  8. שקופים? בודדים? מאיפה השטות הזאת?
    מספר שיחות החברה שהם עושים בכל נסיעה שלי יכולה לפרנס בכבוד חברת סלולר קטנה.
    למה שקופים? הם נראים ביותר, והם קיימים לגמרי. אני לא מתעמרת בהם, שלא יתעללו בי.

  9. והסכמתי והזדהיתי כמעט עם כל מילה.
    לשבת מאחור בצד ימין? ברור, רק ככה
    שכחת את עניין המזגן, אני זוכר שיש כאלו שעוד חוסכים ומנסים להסיע אותך ללא מזגן, אני רואה חלונות פתוחים? אני מנפנף לו באדישות שימשיך לנסוע הלאה
    לגנוב רמזורים באיטיות? זה מטריף
    אני חושב שאני יכול להגיע לאלימות אולי עם נהגי מוניות שנוסעים באיטיות כדי למשוך עוד זמן ועוד שקל
    מזל שכיום אינני משתמש במוניות
    הייתי נוהג לומר לנהג מונית איטי משהו כמו: "הנוסע רוצה להגיע מנקודה איי לנקודה בי בזמן הקצר ביותר"
    פעם ירדתי ממונית אחרי 20 שניות כשנוכחתי לדעת שהנהג נוסע על 30 קמ"ש
    סיוט בדרך כלל
    מקווה שתשרדי את זה איכשהו, פוסט משעשע ולעניין

  10. התחלתי להגיד לעצמי "זו הוצאה מוכרת, אז תשתקי", ואני מבליגה בגבורה על רוב תקריות ה-30 אגורות.

    לגבי דיבורים – פטנט גאוני למניעת שיחות חולין בכל מקום ציבורי: קחי איתך ספר שירה קטן (מהוצאות הכיס האלה) והתעמקי בו. כולם בטוחים שאת קוראת תהילים, ומי יעז להפריע?

    אבל צריך לציין גם שדווקא בימים הכי עצבניים שלי, כשרציתי רק שישתקו ושנגיע כבר, גיליתי פתאום עולמות נהדרים בשיחות עם נהגים, מאובססיה לרוק מתקדם של נהג א' ועד הרגשות של נהג ב' כלפי אשתו החולה מאוד. אלה שיחות שאני נוצרת ושעשו עלי רושם חזק מאוד.

  11. שרון – אשרייך
    לז'אק – כמו שק מלט? למה?
    אביבה – לא עושה ענין מה-30 אג', אבל כשהם מתחילים עם העשר אני מתעצבנת.
    ובעניין ספר השירה? מממ. אולי עדיף כבר תהילים.

  12. אחרי שנהג אחד הסביר לי מה בדיוק הוא רוצה ללקק לי ואיך, וגם במה הוא מצויד ומה הוא יעשה לי איתו, למדתי לשבת מאחור, עם ספר פתוח או עם פלאפון על תקן 'אני מתעמקת באס.אמ.אס אל תפריע לי, …

  13. (אם כי, גם מוריס טוב.)

    לשמחתי איני נדרשת רבות לשירותי מוניות, כך שהמדגם שלי לא מייצג. אני רק זוכרת אחד שבחודש תשיעי להיריון כשמיהרתי מאוד (לא ללדת…) לקח אותי בלי מזגן ועם ריח של סיגריות וכשהגענו ליעדנו הציע להוריד אותי בשער במקום להיכנס. בהתחלה הסכמתי ואחר כך נזפתי בעצמי שאני אידיוטית ושחם נורא היום ושאני בחודש תשיעי ואמרתי לו שאני עוד מעט יולדת. לקח אותי עד ליעד המבוקש (שער מחלקת היולדות, אגב, אף על פי שזה לא היה בשביל ללדת).

  14. בחיי שאת צודקת, אני צמצמתי את נסיעותיי במונית למינימום ההכרחי בעיקר בגלל הנהגים. דרך אגב לסוגיית הכסף הגדול יש פתרון מאד פשוט: אומרים בהתחלה שיש לך 50 או 100 ש"ח, אמנם פרצופו של הנהג מתכרכם והוא בכל זאת שואל: אין לך כסף קטן אבל מתרצה תוך שניות ואומר: נסתדר איכשהו. שקיפות היא הדרך הטובה ביותר. ולנהג מונית שכתב קודם: אני לא חושב שקניתי אותך כשעליתי למונית אבל אתה בכל זאת מעניק לי שירות ואם אני רוצה מזגן בחודש יולי או אוגוסט, כמו כל בנאדם נורמלי, חובתך לספק לי קירור אפילו אם לא בא לך כי זה עולה לך כסף. כשארד מהמונית תכבה אותו אם אתה רוצה, אבל צרכי הנוסע חשובים יותר מאלו של הנהג וכשנהגי המוניות יפנימו זאת(אם כי לא נראה לי שזה יקרה בעתיד הקרוב),ייטב לכולם. לסוגיית הפטפטנות שלהם, אני פשוט לא עונה להם. אני מאד מסופק אם משהו שיש להם להגיד יתרום לי בכלל.

  15. אני מוכן שנהג מונית יעגל מחיר למעלה, ייסע לאט, ידבר שטויות על איך-צריך-להרוג-את-כל-הערבים, וכו', שיעשן וישתה וויסקי ביחד ויצרח על אשתו בסלולארי

    אבל אני לא מוכן לכל הטריקים המסריחים עם המזגן.

    "וואללה, המזגן התקלקל . תפסת אותי בדיוק בדרך למוסך" (כן, הא? ואתה בטח חושב שאני ילד בן עשר, ואני מאמין לך)

    "נשמה, בטח שחם לך, הלכת ברגל – לא?" (דווקא לא. סתם עמדתי וחיכיתי למונית)

    "המזגן עובד, הנה תראה (ואתה מסתכל ושם לב שהוא עובד על איוורור, לא על מיזוג)"

    "כל היום אני במונית, יש לי דלקת פרקים, אני לא יכול להפעיל מזגן" (ולי יש סעיף פסיכיאטרי שאוסר עלי להזיע)

    "חכה, חכה… זה לוקח זמן, תיכף אתה תרגיש אותו" (תיכף אני יורד מהמונית)

    "המזגן עובד, הנה תרגיש.." (המזגן על שלב 1 מתוך 4 אפשריים, הכי חלש שאפשר, מזרזף מיזוג ואתה מאחור, מזיע למוות)

    אז שיעשו הכל. שיעשנו. ידברו בטלפון ידברו איתי ידברו עם האשה בסלולארי, רק שידליקו מזגן הכי חזק שאפשר.

    תודה

  16. הרכב הפרטי עשה לאחרונה כמה בעיות ונאלצתי להשתמש בתחבורה ציבורית. להפתעתי, הזמינות הייתה גבוהה, האוטבוס עמד בזמנים והגעתי ליעד במהירות (יחסית) ובקלות.
    אם מדובר במסלול קבוע (ובטח סמוך לרחוב מרכזי מאוד ברמת גן) שווה לנסות את אופציית האוטבוס. זול יותר, לעיתים זמין בהרבה ובלי אינטרקציה מיותרת עם נהגים או ירקות אחרים)

  17. בשנה האחרונה אני נאלץ לנסוע הרבה בתחבורה הציבורית

    האוטובוסים מתל אביב לגני תקוה ובחזרה הם סיוט שאי אפשר לתאר. כבר עמדתי שעה ושעה וחצי בתחנה, בהמתנה מיוזעת ומייאשת לקו 56, או 55

    עומד, ועומד, ומחכה ומחכה, והזמן עובר, ונסיעה שבמכונית אורכת 25 דקות, הופכת למסע של שעתיים, כי גם כשהאוטובוס מגיע, הוא מזדחל בקצב איטי

    קברניטי הארץ הזו, בטיפשותם הארורה, לא טיפחו ולא פיתחו את התחבורה הציבורית היעילה והמהירה.

    במקום לדאוג לרכבות לירושלים מתל אביב, מהירות וטובות כמו בחו"ל, במקום לעשות את המקסימום כדי שאנשים יעדיפו תחבורה ציבורית על פני המכונית הפרטית – אף אחד לא עושה דבר

  18. וניתן (לעיתים) לקבל אותם מהנהגים או לבדוק באינטרנט ואז מתקצר מאד זמן ההמתנה
    ובאוטובוס? אני קוראת או בוהה אבל אתה יכול לקחת לך זמן איכות עם מוסיקה שאתה אוהב וזה ממש לא נורא בדרך כלל

  19. אני מציין את העובדה שכנראה גילית מה קרה בקולנוע פראיס אם מכר ידוע ממצ"ח גדות – ברחת נבהלת ומאז את לא יודעת איך לחזור בלי לפחד להרגיש,
    את הקרבה שנרקמה ביין העמודים בפאריז הקטנה
    נעלמת
    כרגיל
    הפעם יכולת להרגיש
    עוצמה

  20. אם נהג מתחיל לדבר איתי, אני עונה בפלפול תמודי מטיף שכזה, שהוא מיד מתחרט על שהתחיל.

    את המזגן, אני מדליק בעצמי, שכן אני יושב ליד הנהג ולא מאחור, ולא, אין חשש שיטרידו אותי.

    אבל סירחון של סיגריות אני לא מוכל לסבול, ובלי היסוס, גם אחרי שהנהג התחיל לנסוע והפעיל מונה, אם מסריח, אני מסרב להמשיך, ועומד על זכותי לצאת

  21. היי דבורית

    קראתי את מאמרך,אני חייב להגיד שיש מקומות שאני מסכים איתך ויש כאלו שלא,גם אני נתקלתי בהמון מקרים של נהגי מוניות שניסו לעשות עלי קומבינה וזלזלו בעובדה שאני בתור לקוח,המקור לפרנסתם.
    יחד עם זאת אני חייב לציין כי פגשתי בחיי הרבה נהגי מוניות אמינים וטובים,ונעימים ממש אחרת לגמרי ממה שציינת במאמר,ולא יכול להיות שרק אני חושב ככה.
    השאלה שאני שואל את עצמי,האם התלונות שלך הם רק כלפי נהגי מוניות או שזה יכול מאוד להיות גם בכל מקום שנותן לך שירות,לפי צורת הכתיבה והתוכן ,נראה לי שאת מסוג האנשים שבודקים כל דבר כחוט השערה,ותמיד יהיה לך מה להגיד לנותן השירות גם כשהוא נתן לך את השירות הכי טוב.
    אני מאוד מאמין באנרגייה שנוצרת בין אנשים,כשאת עולה למוניות עם דעות קדומות כאלו,את מראש יוצרת אנרגייה שלילית ויש מתח באוויר לא טוב,אז אל תתפלאי אם כל דבר נראה לך לא טוב.
    כשתשני קצת את הגישה אני בטוח שחווית הנסיעה שלך תשתפר.
    בכל מקרה בהצלחה בתאוריה

    • היי תומר, הפוסט הוא מ-2007. תודה לאל יש לי רישיון כבר שנתיים, ונפרדתי מנהגי המוניות לשמחתם.

  22. לגבי הרמזורים – זה פשוט לא נכון, כי את רוב הכסף הם עושים ברגע שאת עולה למונית, שהרי המונה לא מתחיל מאפס.נוסעת אידילאית זאת נוסעת שעולה למונית ויורדת כעבור שני מטר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s