שלושה ימים ועמוד

קניתי יומן לשנה החדשה. 24 שקלים, קטן כזה, שלושה ימים בעמוד. מי עוד קונה יומנים? כמעט אף אחד. לכו למדפי היומנים בחנויות למכשירי כתיבה ותיווכחו – המגוון קטן עד קטנטן. וויי וויי וויי, איזה נורא זה נשמע, אני יודעת, אבל אני אוהבת לכתוב את סדר הפגישות והתוכניות שלי ביומן. כמה לא פופולרי.

זה מתחבר לי לפוסט הפרידה של ידידי עמיר מהקפה. הוא כתב את הפרידה הזמנית בכתב יד, צילם את העמוד והעלה אותו לבלוג כפוסט. מעין קינה לכתב היד ההולך ונעלם, לעובדה שכולנו כותבים באותו פונט, לניכור, למכניזציה של תנועות היד הכותבת.
עכשיו, כשאני לא כותבת יותר בכתב יד כמעט אי אפשר לראות כמה מטריד הוא כתב ידי. אני יכולה להסוות כל מיני הרים וגאיות בו (ומי שראה אותו פעם לא ישכח).

למעשה באתי בכלל לומר שנה טובה ופתאום התחלתי להשתפך על יומנים וכתבי יד.
אז בחזרה לתלם: שנה טובה וקלילה למי שמבלים הערב ליד שולחן קולקטיבי וגם למי שלא. אל תענו את נפשותיכם.
ויש גם ברכה של velvet, מושקעת במיוחד.
Take A Walk On The Wild Side

אורפאוס מקולנוע פריז

או:  רוח רפאים חוזרת לחיי

פוסט הפרידות הוביל לפה מישהו מעברי, שכתב לי במשך כמה ימים כתב חידה. 
תחילה לא הבנתי במי מדובר.
הייתי צריכה להיזכר עם מי (מישהו מהצבא?) ראיתי את אורפאו נגרו בקולנוע פריז המנוח (אני לא יכולה לסבול שכותבים פריז בצורה אחרת).
כשנדמה היה לי שהבנתי, התפלאתי. זה לא נשמע הגיוני ולא הסתדר לי עם האופן החמור בו נחרט הקשר הקצר והקשה הזה בזכרוני.
מה גם שאני כאן, בסביבה, לא זזה מתל אביב כבר הרבה שנים, לא נעלמתי לשום מקום. לאן בדיוק את יכולה להיעלם אם קוראים לך דבורית שרגל ואת עיתונאית?
בכ"א, זה רצף הטוקבקים שלו, מסודרים כרונולוגית.  

1.
מונטהקריסטו בתאריך 9/2/2007 12:56:25
מצ"ח גדות
הכי קשה לי עם אנשים שנעלמים ככה סתם, בלי שום הסבר
יפה שאת מסכימה לזכור
יפה שאת מנסה להבין
את נעלמת ככה בלי שום סיבה.
זה הסימן "חפשי את המטמון 🙂
כמעט והרגשת אבל ברחת .
😦

2.

אורפאו נגרו =מצח גדות  בתאריך 9/3/2007 9:57:51 AM
ללא נושא
מציאות מופלאה חוזרת אחרי שנים של השתקה, האמת נובעת במהירות הידיעה.

חזרת
תודה.

3.
אורפאונגרו  בתאריך 9/3/2007 9:55:05 AM
ללא נושא
סרט בקולנוע פראיס
אורפאונגרו כמשל
בסוף יושבים -שניים בין העמודים.
נוגעים.
זוכרת?

4.
בהלה בתאריך 9/9/2007 2:56:51 PM
אני מציין את העובדה שכנראה גילית מה קרה בקולנוע פראיס אם מכר ידוע ממצ"ח גדות – ברחת נבהלת ומאז את לא יודעת איך לחזור בלי לפחד להרגיש,
את הקרבה שנרקמה ביין העמודים בפאריז הקטנה
נעלמת
כרגיל
הפעם יכולת להרגיש
עוצמה

5.
הארה בתאריך 9/10/2007 9:36:36 AM
יש לך ילדה
בהיפוך תפקידים , שאני יכולתי להיות ה"נקבה" בסיפור .
יכולתי לדפוק על דלת הבלוג,,,, ולומר את המשפט המפחיד מכולם: זאת הילדה ממך,
לשמחתי אני הזכר אז אני נשאר רק אם הזכרון של הילדה שלא נוצרה .
וזאת העדות האחרונה
אורפאוס

זהו. אמר וחזר לאפלה הגדולה. כמו אורפאוס, לשאול.