אורפאוס מקולנוע פריז

או:  רוח רפאים חוזרת לחיי

פוסט הפרידות הוביל לפה מישהו מעברי, שכתב לי במשך כמה ימים כתב חידה. 
תחילה לא הבנתי במי מדובר.
הייתי צריכה להיזכר עם מי (מישהו מהצבא?) ראיתי את אורפאו נגרו בקולנוע פריז המנוח (אני לא יכולה לסבול שכותבים פריז בצורה אחרת).
כשנדמה היה לי שהבנתי, התפלאתי. זה לא נשמע הגיוני ולא הסתדר לי עם האופן החמור בו נחרט הקשר הקצר והקשה הזה בזכרוני.
מה גם שאני כאן, בסביבה, לא זזה מתל אביב כבר הרבה שנים, לא נעלמתי לשום מקום. לאן בדיוק את יכולה להיעלם אם קוראים לך דבורית שרגל ואת עיתונאית?
בכ"א, זה רצף הטוקבקים שלו, מסודרים כרונולוגית.  

1.
מונטהקריסטו בתאריך 9/2/2007 12:56:25
מצ"ח גדות
הכי קשה לי עם אנשים שנעלמים ככה סתם, בלי שום הסבר
יפה שאת מסכימה לזכור
יפה שאת מנסה להבין
את נעלמת ככה בלי שום סיבה.
זה הסימן "חפשי את המטמון 🙂
כמעט והרגשת אבל ברחת .
😦

2.

אורפאו נגרו =מצח גדות  בתאריך 9/3/2007 9:57:51 AM
ללא נושא
מציאות מופלאה חוזרת אחרי שנים של השתקה, האמת נובעת במהירות הידיעה.

חזרת
תודה.

3.
אורפאונגרו  בתאריך 9/3/2007 9:55:05 AM
ללא נושא
סרט בקולנוע פראיס
אורפאונגרו כמשל
בסוף יושבים -שניים בין העמודים.
נוגעים.
זוכרת?

4.
בהלה בתאריך 9/9/2007 2:56:51 PM
אני מציין את העובדה שכנראה גילית מה קרה בקולנוע פראיס אם מכר ידוע ממצ"ח גדות – ברחת נבהלת ומאז את לא יודעת איך לחזור בלי לפחד להרגיש,
את הקרבה שנרקמה ביין העמודים בפאריז הקטנה
נעלמת
כרגיל
הפעם יכולת להרגיש
עוצמה

5.
הארה בתאריך 9/10/2007 9:36:36 AM
יש לך ילדה
בהיפוך תפקידים , שאני יכולתי להיות ה"נקבה" בסיפור .
יכולתי לדפוק על דלת הבלוג,,,, ולומר את המשפט המפחיד מכולם: זאת הילדה ממך,
לשמחתי אני הזכר אז אני נשאר רק אם הזכרון של הילדה שלא נוצרה .
וזאת העדות האחרונה
אורפאוס

זהו. אמר וחזר לאפלה הגדולה. כמו אורפאוס, לשאול.

12 מחשבות על “אורפאוס מקולנוע פריז

  1. מתברר שנקודות התצפית של אנשים על המציאות שונות מאוד אחת מהשנייה.
    איזה תובנה בשקל, אה?
    אבל זאת הוכחה ממש טובה.

  2. אי אפשר פשוט לוותר על "את לא איתי כי פחדת להרגיש"
    איפה הלכו כל הלא מתאימים לקבל תדרוך על הדבקת לב שבור
    מצד שני קולנע פריז מעורר דלז'יות רומנטיות
    ואולי הוא אכן צודק? נדיר אבל קורה.

  3. בהתחלה הרגשתי תל אביב מדי, קשה לדמיין פלוני שביקר בקולנוע פריז ולא יודע לאיית את שמו המפורש מתוך שינה.

    ואז באה לביקור הגב' הנכבדה ק. ולגה, זוכרת אותה ? אחות לא ממש רחוקה לנעים פולייט ו-ולווט. כחובב חידות, תעלומות וקולות שקטים מהעבר חשבתי שאולי בעצם יש כאן רמז חבוי.

    שנה טובה לך דבורית היפה.

  4. למה אני חושבת שזה אותו אחד?
    כי יש לי את ה-IP של השולח
    וגם הסגנון דומה

    כמדומני שזה מישהו שא. לא אמון על כתיבה מרובה במחשב ב. דיסלקטי
    ניר – 🙂 תודה רבה ושנ"ט

  5. אז כמו כולם במצח הוא חייב להיות :
    א. גבוה
    ב. חתיך.

    אני נדלקתי על אחד כזה כשהייתי בתיכון
    והייתי אז יוצאת המון לקולנוע פריז.
    חבל שלא התחלפנו במקומות. אולי זה היה הוא.
    באמת מצחיק כל פעם מחדש לגלות איך אירועים שלא השאירו שום זכר בנו, נחרטו עמוק אצל אחרים, ולהיפך.
    לא אוהבת כשאנשים חושבים שמסתורין כזה הוא סקסי. רוצה להגיד משהו? תגיד.

  6. עוד טרם הפוסט הזה עקבתי במידה של שעשוע ועניין אחר ההודעות האלו, המוצפנות עבורי. סיפור דרמטי קטן מתגלגל בזמן אמת.
    שובה של רוח רפאים. מה זה עושה לה, מה זה עושה לך. נימים של חשיפה ושל בהלה (ככה דימיינתי). הוא/היא/עבר/הווה/פרטי/ציבורי/מסתיר/מציצני/פגיעה/נקם(?)/מפורסמת/אלמוני. מרכיבים דרמטיים לרוב

    הפוסט הזה שובר את המבנה 🙂

    לא כתבת מה את מרגישה, אבל יש קצה זנב של תחושת אימה. מקוה שיסתדר.
    שנה טובה.

  7. אם אני יודעת על מי אני מדברת, אז הוא לא היה ממצ"ח גדות, אלא שדרכינו הצטלבו שם.
    בסיטואציה ההיא עליה הוא מדבר לא היה שום דבר מצחיק. מפחיד – כן.
    אלי – אתה צודק בתחושותייך.
    וגם, הייתי ממשיכה לעקוב אחריו אלמלא היה כותב הוא שזו העדות האחרונה.
    כך שנראה לי שהגיע הזמן להעלות את הדברים לפוסט, למי שלא עקב כמוך אחר הרמזים, וגם למי שכן, ובעיקר בשבילי, ובשבילו.

  8. אורפיאוס הרי ירד אל השאול כדי להחזיר משם, בכוח נגינתו, את אורידיקה שמתה (ויסלחו לי כל אלי התעתיק מיוונית לעברית).
    וכאן אורפיאוס רוח הרפאים מנה לשכנע את אורידיקה החיה לחזור אל השאול של חוויה מסויימת בקולנוע "פריז" ?!

    ומה, דבורית, משאירה עדויות-תרשומות לטובת … ? הפחיד אותך כל כך ?

  9. כן, יש משהו בדבריך, כי היה זה סוג של שאול.

    מאידך, אולי אורפיאוס הוא החי ואני הרוח?
    או:
    אני עבורו רוח רפאים, הוא עבורי רוח רפאים, כך שמקום שנינו שם.

    :או
    ששנינו חיים ואף אחד לא רוצה לרדת לשאול יותר
    או שהסיפור השתנה בעוד איזו דרך שאני לא יודעת.

    וכן, יש משהו בעייתי מאוד בסיפור דאז (כאמור, אם אני מתכוונת לאותו עניין שהוא מתכוון אליו, ואני לא סגורה על זה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s