שאני אשפשף?

ליוכי שמבדוי, שניקתה את הדירה שלי (ליתר דיוק, הדירות, עברנו דירה ביחד) במשך כמעט שלוש שנים היו חיים קלים. לא הייתי מסוגלת להצביע בפניה על כשליה כמנקה, ולכן הייתי כותבת לה פתקים ומבקשת ממנה לעשות כך וכך. ברור ששום דבר מזה לא נעשה.

גם בימים בהם עבדתי מהבית ונאלצתי לבלות כמה שעות במחיצתה לא יכולתי להגיד לה מה לעשות. אולי בגללי, אולי בגללה, אבל התוצאה היא שיוכי חגגה. כשלא הייתי בבית היא הייתה עובדת שעתיים-שעתיים וחצי במקום השלוש עליהן קיבלה כסף, ובחיים לא יכולתי להגיד לה על כך מילה, וככל המנקות, כשכבר שהתה בביתי זפזפה לה בין הערוצים תוך שהיא מסתובבת הלוך ושוב, מחכה שהזמן יעבור, ולעתים גם מרטיבה את סמרטוט הרצפה כדי שלא אחשוד בכלום.

יוכי בעצם הייתה המעסיקה שלי: היה עליי למצוא לה כרטיסי טיסה זולים באינטרנט לקראת נסיעתה לחו"ל, ואם חלילה התרשלתי, היא נזפה בי ששמעה שיש כרטיסים זולים יותר מאלו שמצאתי לה. כשהטלפון צלצל בביתי בשעות בהן היא הייתה שם, הייתי עונה ומעבירה לה את המכשיר – השיחות היו תמיד עבורה. ליוכי גם יש ילדים, ומדי חג היא תהתה אם יש בידיי כרטיסים למופעים משובחים שאוכל לתת לה. פעם נתתי לה הזמנה לסרט ילדים בסינמה סיטי. ליוכי יש מכונית, לי אין, אבל היא דחתה את ההזמנה בבוז: "אין לך משהו קרוב יותר?"

יוכי לא הייתה הולכת הביתה לפני שבררה לה סרטים מספריית הדיוידי הפרטית שלי. אבל גם ממנה היא לא הייתה מרוצה. לא הבינה איך זה שאין לי את הארי פוטר החדש, אלא רק את זה הקודם לו. הילדים שלה כבר ראו הכל, מה תעשה?

ואחרי שיוכי הייתה עוזבת אותי, נרגנת, לא אני, היא, הייתי מתחילה לנקות אבק (כן, יש לה אלרגיה כנראה, אחרת למה שלא תנקה?), את מתגי החשמל, את הספרים, את גבו של הממיר, הכל. מה לעשות, צריך לנקות את הבית, לא?

רבים שאלו אותי, בכל שנותינו המשותפות, אבל למה את לא מפטרת אותה? אמרתי שאני לא מסוגלת. יוכי היא אישה אסרטיבית, וכמו ש – מי זו הייתה? חברה של סיינפלד? ג'ורג'? שסירבה להיפרד – היא בטוח הייתה אומרת לי "לא! תעזבי את את הבית!".

אבל גם לי כנראה יש קש על דבשתי, ויום אחד הוא התפצפץ. חזרתי הביתה בלילה, ביום בו יוכי ביקרה, התחלתי לשוטט בו, ואז פתחתי את הארון. בתוכו התגוללה ערימת הבגדים שהיו על הרצפה ועל המיטה בחדר השינה. יוכי פשוט אספה אותם לגוש קמוט ועצום ודחסה אותם לארון. למה? אל תשאלו אותי. זהו, פה נשברתי.

התקשרתי אליה ואמרתי לה שהחלטתי להפסיק לעבוד אצלה. היא ניסתה לחקור למה (לא עלה בדעתה שהגזימה עם הבגדים), אבל לא הייתי מסוגלת להגיד לה את האמת, שהיא המנקה האיומה ביותר בתבל, ולתהות למה הפכה את הבגדים שלי לסמרטוטים.

קבענו שתגיע למחרת להחזיר לי את המפתח. היא אכן השכימה קום, מעולם לא הגיעה כה מוקדם, קיבלה פיצויים, החזירה לי את המפתח, ואז שאלה: "אני יכולה להמשיך לבוא לקחת סרטים? תשאירי לי בחוץ, על הדלת".

בטח, אמרתי לה. מתי שאת רוצה.

ועכשיו, לפני שאני מתחילה לעשות ספונג'ה, אני פונה ללבבות הרחומים:
הבו לי מנקה שגם מגהצ/ת. ולאלתר. לנצח אוקיר תודה למושיע/ה.

עדכון: 11 יום עברו מכתיבת הפוסט ועוד אין לי מנקה. אלליי.

44 מחשבות על “שאני אשפשף?

  1. מפתיע כיוון שמעולם לא הייתה לי עוזרת, וכנראה תהיה לי רק אם אהיה נואשת באמת. מביך אותי הרעיון שאדם זר יפלוש לפרטיותי ויהיה עד לחטא הבלתי-נתפס: ייצור לכלוך וצבירתו. אולי זו הסיבה שהיית כה נפחדת ושקטה ביחסך אליה?
    אחרי הכל, איך אפשר להגיד משהו לאישה שבזה הרגע סיימה לצחצח לך את האסלה? (אני מקווה שאת זה לפחות היא עשתה מדי פעם).

    בקיצור, נושא רגיש, וטוב עשית שפתחת אותו לדיון. 🙂

  2. ציטוט:
    אבל גם לי כנראה יש קש על דבשתי, ויום אחד הוא התפצפץ. חזרתי הביתה בלילה, ביום בו יוכי ביקרה, התחלתי לשוטט בו, ואז פתחתי את הארון. בתוכו התגוללה ערימת הבגדים שהיו על הרצפה ועל המיטה בחדר השינה. יוכי פשוט אספה אותם לגוש קמוט ועצום ודחסה אותם לארון. למה? אל תשאלו אותי. זהו, פה נשברתי.

    אם מגיעה מנקה-למה את משאירה את הבגדים על הרצפה? למה את לא מעבירה לכביסה?

    עוד אי הבנות:
    א)למה חשוב לנקות אבק?
    ב)למה צריך להיות מבריק?
    ג)למה את צריכה מנקה?
    ד)למה את לא שמה לב איך את נקראת?
    כמו ילדה קטנה,עצלה ומפונקת.

    ככה יש עוד הרבה בתל-אביב? מסכנים. מתעסקים בשטויות

  3. מרים – ניסוח יפה. לצחצח את האסלה? אל תגזימי. ממילא אני מנקה את האסלה כל יום, ובטח לקראת בואה.
    מלוכסנת – יש בולווט מיליון הצעות עבודה, רק כנסי כנסי.
    אחת מהצפון – ככה, לא סידרתי את החדר לכבודה, מה לעשות.
    לא צריך להיות מבריק. צריך להיות סביר.
    כן, זאת מה שאני
    ילדה קטנה, עצלה ומפונקת. קלעת בול. אין תיאור מדויק יותר.

  4. שמסדרות לך עוזרת לפי דרישתך. נכון שצריך לשלם להם באופן חד פעמי דמי תיווך, אבל זה חוסך כאב ראש.

    העוזרת שלי, שמחרתיים חוזרת אחרי שהיתה בחגים בחו"ל ובגלל שהיא באה רק פעם בשבועיים יצא שהיא לא היתה כבר חודש וחצי, דווקא מסדרת לי את הארון ועוד כל מיני דברים ואני מאוד מוקירה אותה על כך. רק להחליף לי את המצעים אני לא מרשה לה, למרות שהיא הציעה. זה הגבול שלי.

  5. אני שמח לבשר לך שיוכי שמבדוי עברה לנקות אצלי.
    את מוזמנת לבוא ולחדש את היחסים, אם כי לא כדאי להיפגש בבית – הוא מזוהם.

  6. איסליי – בסדר
    גע"ס – גם אצלי הגבול הוא המצעים!
    מרים – לא, לא באופן הפולני, אלא סתם, לנקות אסלה זה אלמנטרי לשלוות הנפש והגוף.
    ערן – לללאאאא! 🙂

  7. עיצה ידידותית: אם את לא רוצה רק דבשת שבורה אלא גם לב שבור, החליפי את המנעול בדלת הבית.

    ואחרי שאמרת "מה פתאום, היא לא כזו, אני מכירה אותה שנים" – קראי שוב את מה שכתבתי.

  8. וגם כשנשבר לנו אחרי שנתיים לא יכולנו להגיד לי שהיא עוזרת מעפנה אז פשוט אמרנו לה שאנחנו מצטמצמים וכו'.

  9. אבל הנוכחית, גם אם היא עושה קולות של מנקה, לא ממש עוזרת.

    אבל אני בין הפטיש לסדן. בעלי לא מוכן לפטר אותה, כי הוא יודע שזה יעלה לו ביוקר. (או לפחות חושב ככה, וזה מספיק כדי להשאיר אותה…)

  10. אורן – אז אולי זה לא הן, אלא אתה?
    טל – את יהלומי הכתר אותם ירשתי מהצארית הגדולה כבר אפסנתי בכספת בבנק בשווייץ
    חייש – כן, אה? אי אפשר להגיד משומה
    ימימה – יש לי עצה: תיפטרי מהבעל ואח"כ תוכלי להיפטר ממנה!

  11. כנראה שהיא עברה לצפון, כי גם אצלנו זה ככה.
    תמיד מחכים לנו פתקים על השולחן, אחרי שהיא באה יש לנו חצי שעה עבודה לסדר את הבית, וכמובן שיום לפני שהיא באה אנחנו מסדרים את הבית.
    שלא נדבר על הדברים השבורים, שאנחנו לא יודעים אם אנחנו שברנו או היא ( כי פתק על זה היא לא יכולה להשאיר), ועל זה שהיא מביאה את הבת שלה, ובמקום 3 שעות הן עובדות ביחד שעה ורבע.

  12. אוי, מלוכסנת , לבי לבי

    אמ ג'יי, שיואו, איזה מהירות היא עברה דירה

    אורן, אתה בחור אסרטיבי, אולי אתחתן איתך נישואים פיקטיביים לצוחרכי ניהול-מנקה

    אורי, מה זה תחתים ערומים אצלך בבלוג????? פויה.

  13. לא תאמיני כמה קשה פתאום למצוא עבודה. כמה מזלזלים ביכולות שלך כשאת גם צריכה לתפקד כאמא וכמה דוחפים את האף לרחם שלך ושואלים (!) מתי את מתכננת את הילד הבא.
    גררררררר
    מה בסה"כ ביקשתי? משרה חלקית? או משרה מהבית?
    עבודה, ששכרה בצידה, שתאפשר להתבטא ולהתקדם.
    זה מעל הפופיק זה?

  14. 🙂
    איך את נופלת על כאלה?
    זה נורא דומה לסיפור עם הפסיכולוגית – גרועה מאוד, ונשארת עד שבאמת כבר אי אפשר להגיע נמוך יותר…

    ושוב, אם אני הייתי הפסיכולוגית שלך, הייתי שואלת אותך : איך את מוצאת טיפוסים כאלה, וגם לא נשארת איתם יותר מדי זמן?

    לגבי העוזרות מנקות וכו'… לפי מה שאני קוראת פה, נשמע שהם פשוט לוח זמנים שעוזר לך לנקות את הבית ולא להזניח, כי יש עוזרת…
    ולפי המצב בדירה שלי זה נראה הגיוני.

    אני תוהה אם את אותן תגובות מפונקת היו מגיבים גם לגברים או שזה לא שונה.. (אני באמת תוהה).

  15. כשאת נשארת הרי עם אותה מנקה או אותו פסיכולוג שבאופן שיטטתי נכשלים, זה לא שתשכרי בו בזמן עוד מנקה ועוד פסיכולוג שיעשו את העבודה בצורה טובה…

    גבולות יותר מבחירה.

    הדיוידי גם בכספת בשוויץ?

    לינוי 🙂 גדול… מקווה שזה יעזור לך.

  16. עכשיו את צריכה פסיכולוגית כדי לפתור את הטראומה מהעוזרת, ועוזרת כדי לסדר את הבלגן שהפסיכולוגית השאירה לך .

  17. כן, אני מודה, גם אני נהנית לפעמים לנקות.
    אבל לא צריך להגזים עם זה, שלא אתרגל.

    רותם – לא, הדיוידי פה, אבל אני לא דואגת לו

    עמיר – הפוסט הזה פתר לי ופטר אותי מהטראומה, אני כבר מוכנה לקשר חדש עם עוזר/ת חדש/ה

  18. גם אני שבויה של מנקה שהוא לא טוב אבל הוא "מספיק טוב". ממש כמו האמא של ויניקוט (ויניקוט?).
    כשהוא בא אני בדרך כלל זו שצוררת את בגדי לערימה ודוחפת בארון, כי לא נעים. אם הם שם, הוא לרוב ישאיר אותם שם.
    מה שאני אוהבת אצלו זה שהוא תמיד מאסף חפצים שפזורים בבית ומניח אותם בכלי קיבול שונים, שם הם פשוט נשארים לעד. כך שיש לי בבית שקיות, צלוחיות, קופסאות נעליים, סלסלות שמכילים אסופה של שאריות מכל מיני תחומים, והם הופכים בהדרגה לחלק מהנוף.
    מה שעוד יפה, זה שהוא נוסע משהו כמו 4-5 פעמים בשנה לחו"ל.
    עכשיו אני ממתינה לו כבר שבוע וחצי, ועוד שבוע הוא חוזר.
    לא קל.
    ואצלי יש שני ילדים שמשתינים חופשי על האסלה ומסביבה.

  19. חייבת את הקריירה המקצועית שלי למשפחה שאצלם ניקיתי.
    הגעתי אליהם כמדי יום שלישי,הייתי אז סטודנטית שנהנית מהכסף המזומן בכיס, מחמש שעות של מוסיקה וזמן חופשי לחשוב לי מחשבות.
    באותו יום שלישי בסלון היה גוש חום אפור עם נמלים בצד.
    שאלתי את בעלת הבית מה זה – והיא הסבירה שבשבת הם אכלו צ'ילי, ולמי מהילדים נפל אוכל מהצלחת. תהיתי על כך וציינתי בפניה שהיום כבר יום שלישי, ויש לה תינוק בבית.
    היא נעצה בי מבט מזרה אימה, והטיחה בי כי אין זה אשמתה שאני מגיעה רק ביום שלישי.

    באותו היום התפטרתי ומצאתי לי עבודה בהדרכת סטודנטים עולים.

    עד היום אני מודה לה.

  20. כשגרנו באל איי היתה לנו את מריה שהבית ניצנץ אחרי שהיא עזבה והתביישה לקחת עוד כסף כשעבדה יותר והייתי צריכה להתווכח איתה כדי להעלות לה את השכר. או, היא פשוט מעולה המריה הזו.
    עכשיו משעברנו למדינה אחרת, אני המנקה אבל אני חייבת להודות שיש בזה יתרון: בגלל שסמכנו על מריה יותר מדי עשינו כזה בלאגן וטינופת שאללה יסטור ועכשיו אנחנו (נו, לפחות אני) פי אלף מסודרים ונקיים. טוב, עכשיו גם יש לי זמן, אוף.

  21. נזכרתי באיזשהו מחזה של מחזאי מהולל שקראתי פעם. לא אציין את שמו כי יש גבול לכמה שאני מסוגל להחמיא.
    הוא היה הרבה יותר טוב אם היית מוותרת על הפיסקה האחרונה, מסיימת ב"מתי שאת רוצה". התכל'ס הזה שבסוף הוא חלק מהסיפור, את אומרת? גם לי וגם לכל המגיבים שמעליי זה לא נתפס כך.
    ובאותו עניין לעוד טעות פטאלית: היית צריכה לחתום על הסיפור בשמך האמיתי, כלומר בשם בדוי :-).

  22. פינגבק: Pay Day Loan

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s