הכל דבש

 

 

בזזזזזז, הא, הנה דבורית!

חודש וחצי אחרי הרחק ממנה, שוב העזתי ללכת לסרט. עד לפני כמה חודשים הייתי רואה כמה סרטים בשבוע. עכשיו צריך לקרות איזשהו מאורע היסטורי כדי שאגיע לקולנוע. אז הנה, קרה, ג'רי סיינפלד הגיע לארץ, כדי לקדם את כוורת בסרט שלו, ואלי הגיע שליח עם הזמנה ושלוש שיחות טלפון בעקבותיה כדי לאשרר את בואי. אני אוהבת כמו כולם, ממש כמו כולם, את סיינפלד, סדרת הקורנפלקס והמייפל, וגם אני רציתי לראות את ג'ררררי. למה רק לפרס ולאולמרט מותר? חוץ מזה השם (שלי) מחייב. שהרי מהי הדבורית אם לא משפחת דבורים החיה בכוורת אחת? אז שאני לא אלך לראות את סיינפלד מגלם את בארי בנסון הדבורה?

יצאתי מוקדם מהעבודה (כן, שש וחצי זה מוקדם) קבעתי עם יריב חבוט בפינה, ובשעה שבע, כמו שהיה כתוב בהזמנה, הגענו לעזריאלי. צבא מאבטחים הקיף את מתחם בתי הקולנוע. שטיח אדום נפרש לרגלינו, ובצדדיו נערות עם קשתות מחושי דבורה. עוד שלוש עמדות, בדיקת רשימת השמות ונכנסנו ללובי: יין אדום, סנגריה, מים, מיצים ומקלות מאפים, וגם קופסיות פופקורן עם לוגו הסרט ושחקנים (אוש מא היה זה רק אחד) בתחפושת מושלמת של דבורה.

היי, אנחנו עומדים כבר חצי שעה בלובי, מה קורה? איפה סיינפלד? עוד לא גמר עם יד ושם? בינתיים ניגשת אלי אחת מקוראות ולווט להגיד שלום, ואני נבוכה, מתבלבלת ושומטת את כוס הסנגריה מהיד. אוף, איזה בושה. מזל שתוך דקה אחד הסדרנים נחלץ לעזרתי וחיסל את הראיות.

רבע לשמונה, דבוקת צלמים צועדת קדימה. זהו? הוא בא? אה, לא. סתם חיים רמון וזוגתו החדשה ורד שר"ר. בשמונה אנחנו מתיישבים באולם, וכמה דקות אחר כך ביבי מגיע. וואלה. ביבי בקולנוע. אייל קיציס (המדבב את הדבורה הסיינפלדית בגרסה העברית) מחמם את הקהל הקפוא מהמזגן ובשמונה ו-13 דקות סיינפלד נכנס לאולם בליווי מחיאות כפיים. הוא לובש חליפה. זה די מדהים אותי. שלושה יומים בלבנט ולא הסיר את החליפה שלו לרגע. אלומרט פוגש אותו עם טי שירט ואילו הוא חנוט לחלוטין. איך הוא נראה? גבוה. מקפיד על משקלו, שיער קצת מקליש בחזית, אבל נראה מצוין עד מאוד ל-53 שנותיו.

ואז הנאום, דקה וחצי גג: כמה אני שמח להיות בארץ, כמה אני מאושר שבאתם לראות את הסרט הקטן שלנו, כמה כיף פה, ואני מקווה שאגיע שוב במהרה (בתרגום חופשי מאוד הכל). זהו, גמר והלך, מי יודע לאן. בטח מחר נקרא על המסעדה שאירחה אותו הערב. אולי סתם ארומה או קפה ג'ו בקניון.

ובשמונה ורבע התחיל הסרט: כמה אמירות על חיינו העלובים כדבורים עמלניות שלא נחות לרגע, כמה בדיחות הוליווד נאות, כמו למשל רטינה על סטינג שלקח לעצמו שם כל כך טעון, לגלגת קלה על ריי ליאוטה ועוד כמה. גם רמז לסיינפלד-שואו עם כל הסניקרס יש (ויכול הג'רי להכחיש עד מחר), ובכלל, אפשר לזהות פה ושם, כשהשיניים לא נוקשות מהקור, רמזים לכתיבה הסיינפלדית המוכרת, זו שחיבבה אותו על מיליונים על גבי מיליונים. סיינפלד עובד פה קשה – אין דקה שהוא לא מדבב/ר (והוא גם כאמור כתב והפיק), ואם לכבוד זה הוא זיכה אותנו בביקור היסטורי – סבבה. ומי יודע, אולי גם הוא התאהב ויבוא עכשיו כל רוששונה לחגוג איתנו.
***

ומצב כוורת בסרט בקופות? הסרט עלה בתחילת נובמבר, ועדיין לא כיסה את עלותו, אבל אני ממש לא דואגת לו, הדבורים הרי עושות את העבודה שלהן כבר 27 מיליון שנים ברציפות. אז למה שיפסיקו עכשיו.

13 מחשבות על “הכל דבש

  1. חברתי, את מתבקשת לעשות סדר באותיות הראשונות של החברים שלך. ספאמר נודע, שדווקא פתאום מתנהג בתרבותיות אצלך ורק אצלי ממשיך לזהם את הפילטרים, חושב שה-י' שהלכת איתו זה אני. הוא בוודאי מתבלבל בין המבקר אוכל החינם שרואה סרטים חינם ובין איש המחשבים אוכל החינם שעושה כסף מחנוכיות וירטואליות ורואה סרטים בחינם.
    אז אנא. אני אהיה י'. הוא יהיה ח'? טוב? או הא יהיה י' ואני אהיה ר'? או שזו דרכך לומר לי שאני כבר לא?

    הסרט, אגב, מתוק מאוד. כמו דבש. אבל נטול עוקץ. כן, צפו להמון דימויים דבורים וכוורות בביקורות סוף השבוע.

  2. דבורית,אני לא מתעצבן חלילה. אבל יאיר רוה לא זו בלבד שחסם אותי בבלוג שלו והלבין את פניי, עוד יש לו עזות מצח לפרסם דברים שלא יועדו לפרסום.

  3. סיינפלד ברח למדריד,
    במקרה הייתי שם, והוא הגיע לסיור בארמון המלך ביום רביעי.
    סתם שתדעי לאן הוא מיהר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s