אני על הגלובוס

 

לפני כעשרה חודשים כתבתי את הפוסט אני עם הטלוויזיה גמרתי (בינתיים) ובו הלנתי על זה ועל זה ועל זה. קראו ותבינו.

אבל, כמו שלמדו הנוכחים, יש דברים שאי אפשר לסמוך עלי בהם. למשל, שאעמוד במילתי (טוב נו, בנושאים מסוימים).

וכך מצאתי את עצמי מגיחה להופעות אורח פה ושם, בדרך כלל כטובה לכל מיני אנשים או כשלא יכולתי לשאת יותר את תחנוני התחקירניות/מפיקות (ולא כי אני נורא מבוקשת, אלא כי הן מאוד נואשות).
בכל מקרה, בלי להתנצל יותר, מצאתי את עצמי אומרת i do  למפיקה של גלובוס של דוד ויצטום ואורן נהרי בערוץ 1.
אני חושבת שהסיבות הייתה האכסניה המפוארת והמכובדת, כמו גם הנתון הבסיסי, שמדובר בשעת שידור, שזה אומר לשבת שעה באולפן ולדבר בלי הפסק, ללא סכנה שהתלהמות היצרים וקרב הסכינים של ערוץ 2 או 10 יגיחו לסביבה. ידעתי שאני באווירה בטוחה לחלוטין, וכך היה.

1. ראשית אתפעל מההפקה המתוקתקת: המונית הגיעה לאסוף אותי בשעה היעודה. ברגע שהגעתי לאולפן מיד אופרתי, ותוך עשר שניות מאותו רגע התחלנו לצלם. בסשן אחד, בלי עצירות. בסוף, רק קמתי מהכיסא, והתברר לי שהמונית כבר מחכה לי בחוץ. האמת, הייתי בשוק, שהרי כבר הצטלמתי לתוכניות כאלו ואחרות, ובערוצים עתירי ממון ומפיקות, ובחיים לא ראיתי כזה ניצול זמן מקסימלי, בלי לחכות שנייה.

2. באולפן עצמו היו צלמים/מקליטים ספורים, לא היה שום זכר לבזבוז כזה או אחר, או לאבטלה סמויה.

3. באשר לתוכנית, ובכן, היא הייתה עמוסה מדי, והדיבור על רשתות חברתיות הקיף יותר מדי נושאים, כרוצה לחבוק את כל האינטרנט כולה. שתי כתבות ארכיון ששובצו בתוכנית (בנות כשנתיים) הוכיחו שאי אפשר לעשות תוכנית על אינטרנט ולהשתמש בחומרי ארכיב, הן בגלל הדינמיקה המהירה, והן מאחר שאנשים משנים פוזיציה במהירות, ושניים מהמרואיינים המרכזיים, למשל, כבר לא בתפקיד.

4. אחד הדברים הראשונים שסיפרתי, שאחר כך נשזר בתוכנית ושובץ בכל מיני מקומות היה שיש לי אלף חברים מכל הרשתות החברתיות בהן אני פעילה. מה זה כל? הכוונה למארקר קפה ולזו מקרוב באה, Facebook. ניסינו להבין מה המשמעות של כל החברים האלו, והשורה התחתונה היא, שאני מקווה שלא אזדקק להשתלת כלייה ושלא אצטרך לבקש אחת מכל האלף. אבל אבל אבל, ביניהם, בין האלף יש לפחות חמישה אנשים שאני יכולה להגדירם כבאמת חברים שלי, וכך יוצא שיש למעשה שוויון ביני לבין אורן נהרי, שיש לו חמישה חברי אמת ועוד כמה עשרות פייסבוקיים.

5. הפרצופים והתנועות הדרמטיות שאני עושה עם הראש ועם הידיים לא מתאימים לטלוויזיה, בה כדאי לשמור על תנועות קטנות ומאופקות. הרי עם כל הכבוד לי, אינני חנה רובינא על במת הבימה הענקית, וגם לא ג'ניה דודינה בגשר. אז במחילה, עלי להמעיט בג'סטות.

6. ולקינוח: שבת, שבע בערב, שעה אחרי תום התוכנית. הטלפון בביתי (יענו בזק) מצלצל.

שלום, זו דבורית?
אני (לא מזהה את הקול): כן.
הוא: את הופעת עכשיו בטלוויזיה?
אני (חרדה+פראנויה מטפסות במעלה גרוני): כן?
הוא: מאוד מצאת חן בעיני ואני מעוניין לפגוש אותך.
אני (בהלם): אה, לא תודה, אני לא יוצאת לדייטים.
הוא: בשום מקרה? אף פעם?
אני: ממש לא.
הוא: אוקיי, אז שיהיה לך שבוע טוב.
אני: תודה, גם לך.

פפפפפפפ. איזה לחץ.

19 מחשבות על “אני על הגלובוס

  1. אם להגיד I do, אז לויצטום ונהרי. הפקות משובחות.
    ולגבי הטלפון המלווה: הנה הראיה לא רק באינטרט יש מיד תגובות… נשבעת לך שבזמנו הייתי מקבלת טלפונים ומכתבים(!) אחרי מכתבים למערכת שלי שפורסמו.

  2. "הפרצופים והתנועות הדרמטיות שאני עושה עם הראש ועם הידיים לא מתאימים לטלוויזיה, בה כדאי לשמור על תנועות קטנות ומאופקות. הרי עם כל הכבוד לי, אינני חנה רובינא על במת הבימה הענקית, וגם לא ג'ניה דודינה בגשר. אז במחילה, עלי להמעיט בג'סטות."

    את מבטחת את עצמך? שאם מישהו חס וחלילה ראה את הראיון הזה – שלא יעיז להעיר כי את כבר יודעת לפניו?

    כי לא הרבה אנשים רואים את הערוץ הזה 🙂 אין צורך לביטוח…

    כשעוד היתה לנו (לי ולבנזוגי) טלוויזיה, החדשות היחידות והראיונות שראיתי היו שם…
    בעיקר בגלל גאולה אבן וקרן נויבך שנראה שנתנו להן להכניס מהאג'נדה האישית שלהן (טיפה) וזה היה שווה את זה.

    טוב… אני מבינה שאין טעם שאני אתקשר אליך….

  3. בטח תהיה איזו חזרה לתיאוריות של אריך פרום בנוגע למצב החברה המערבית מבחינה פסיכולוגית… ופסיכופתולוגיות…

    בגדול – זה בערך… הוא יצר תיאוריה על מגמה שהתחילה עם התעשיה וזה פשוט מקצין בצורות מטורפות.

  4. כמה הערות חפוזות:
    1. לא, אני לא מבטחת את עצמי, מאחר שהראיון כבר שודר, וכך גם השידור החוזר שלו. מי שראו אותו (וכן, היו כאלו) דווקא אהבו את התוצאה. זו הערה לעצמי.
    2. לא הספקתי לקרוא את המאמר שלך אבל רפרפתי עליו כעת, ובניגוד לתחזיותיך ולדברייך, אני דווקא מעבירה את ההתקשרויות שלי בפייסבוק לחיים. זה לא במקום, אלא שימש ככלי עזר לכל מיני מטרות חברתיות כאלו ואחרות, כך שדי עם הנהי על כך שאנחנו לא נפגשים וכו'.
    3. בנקודות מסוימות של דברי בתוכנית דווקא אמרתי שלמרות האלף חברים,
    אפגוש בסוף חמישה.
    4. מבחינתי, בגלל מבנה האישיות שלי האינטרנט היא סוכנת חברות מעולה
    ועזרה לי לממש את הפוטנציאל החברתי שלי.

  5. ואנחנו שתיים שונות, זאת עם המאמר וזאת בלי.

    וגם לא טענתי שהתוצאה היתה רעה לבטח או שרע לצפות בדיון כזה (אמרתי שערוץ 1 אחלה ערוץ ושפשוט לא צופים בו באופן יחסי כמעט).

    סתם התמיהה אותי ההסתכלות בזכוכית מגדלת על תנועות ידיים וסוגי פרצופים, כאילו זה עניין ממש עצום.
    אבל כנראה ככה נעשים מקצוענים.

    למרות שאכן הזכרתי את פרום. אבל זה כבר הרהורים כבדים. 549 MB…

  6. איזה בלגאן
    מה הסיכויים שיגיבו לי 2 רותם, ועוד עם וו
    אחת )אחד?)
    אחרי השנייה?
    פלאי המקריות, ההסתברות והסטטיסטיקה, לא?

  7. כבר כתבתי לך את דעתי החיובית על התכנית (אגב, גם שותפך לתכנית שיזף רפאלי, היה מעולה ודיבר מעניין ולעניין)
    חוץ מזה, בתור אחד מהאנשים שנמצאים בפייסבוק וגם בבלוג שלך, ועקב העובדה שנפגשנו פעמיים כמדומני באירועים המוניים, מעניין אותי לדעת באיזו קטגוריה אני וכשכמותי נופלים.

  8. "באולפן עצמו היו צלמים/מקליטים ספורים, לא היה שום זכר לבזבוז כזה או אחר, או לאבטלה סמויה."
    להשכלה כללית. הדי האבטלה הסמויה וגם זו הלא סמויה, הביזבוז ושאר ירקות, נמצאים במזנון, בבתי הקפה שבסביבה. הם לא אמורים להיות באולפן!

  9. כך אזוהה.
    את אמרת פעם שאת יכולה לראות IP של מגיבים.

    בכל מקרה, אני זאת בלי המאמר 🙂
    עם החיוך.

  10. אלירם – אני צריכה לחשוב על קטגוריה עבורך
    חייש – יש כבר יותר מאלף, אז הכפילות (הלא גדולה) מתקזזת
    הראיס – אה.
    רותם – א. לא רק אני יכולה לראות, אלא כל בלוגר ברשימות ב. זה לא תענוג כזה גדול, אין לי שום עניין לבדוק להנאתי איי פיאים

  11. הייתי פשוט מוכרחה לדמיין אותך בחרדה קיומית קלה נוכח הצטרפותה של רתם נוספת אל המקבץ הלא-סביר כאן בפוסט..! (לפחות אני בלי ו', אז קל לזהות אותי).

    למען האמת, אני סובלת מהתנגדות עזה לפייסבוק, שמוטב היה להיוועץ באיש מקצוע מיומן כדי לתהות על קנקנה, אבל מפאת חוסר בתקציב הולם אאלץ פשוט להישאר באנטי בלתי מוסבר, ולהיות נטולת מאות חברים שיתעלמו מקיומי בבוא היום, עת אדרוש מהם לב, מוח או כל איבר לא-חיוני אחר.

    רציתי לתרום עוד משהו לדיון, אבל החלק האחרון של הפוסט כל כך שעשע אותי (הסרטתי בראש את שיחת הטלפון ביניכם), עד שנמנעה ממני היכולת לחשוב באופן הגיוני.

  12. …החמצת היכרות נעימה ומבטיחה
    אולי היה כדאי לפתח שיחה קצרצרה ולנסות לתהות על קנקנו
    אולי היה צומח שיתוף פעולה עסקי כלשהו? ומי יכול לדעת מה עוד?
    ?אולי למעשה "נועד" לאחת מחברותייך הקרובות ועכשיו דנת אותה לבדידות עולמים 🙂
    ?זה אפילו לא החמיא לך קצת
    ?הוא נשמע קריפי

  13. כן, הבנתי כבר שכל הרותם/רתם של העולם קמו עלי להוציאני מדעתי הקלושה 🙂

    וירצי – אין לי שום דבר נגד המתקשר, אני פשוט לא בעניין של דייטים, ולא פוגשת זרים, זה הכל.
    וחברותיי תודה לאל מרוצות בחלקן, ואינני עוסקת בזיווגים יותר. יש לי כמה על שמי, ומקומי בגן עדן מובטח.

  14. אני מתייסרת מחוסר זמן וכו.
    דווקא יש לי תוכניות מרחיקות לכת
    אולי בלילה, אולי מחר.
    אין לדעת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s