להוציא את הכלב לטיפול

 

מחר עולה העונה השנייה של בטיפול, והצלחתי לצפות ולכתוב לפני כולם. איזה כיף

הרומן שלי עם בטיפול התחיל עוד לפני שנולדה. איך? כשראיינתי את חגי לוי לפני כמה שנים לרייטינג הוא הראה לי פיילוט לסדרה העתידית שהייתה אז בשלבי פיתוח. הזכייניות השונות עדיין היו מהוססות, אבל אני התלהבתי. אמרתי לו אחרי אותה חצי שעה של צפייה שזה להיט, שזה מעולה, שזה גאוני ושזו הצלחה בטוחה. לפיכך גם הייתי העיתונאית הראשונה שכתבה עליה (באותו ראיון לרייטינג). כי כן, יש לי כמה מיקרוני אחוזים במניות שלה. עברו שנים עד שהיא עלתה לאוויר, אבל כשזה קרה הרגשתי דודה גאה והתהלכתי כטווס חודשים, מנפנפת בכושר הניבוי שלי.

בינתיים העונה הראשונה עשתה היסטוריה, הצפייה הלכה וגאתה, עשרות אלפי מילים נכתבו עליה בכל מקום, הזכויות נמכרו ל-HBO ולעוד חברות טלוויזיה ברחבי העולם, ובטיפול הפכה למעשה לקונצרן, עם כל הבעיות שיש לקונצרן, למשל, הקרב על הקרדיטים של התסריטאים בוורסיה האמריקאית. באחת מנקודות המפנה האלו, לפני שנה ושלושה חודשים ראיינתי את חגי (שוב) – אותו אני מכירה כבר כמה מאות שנים, עוד מימי חדשות – למארקר.

מחר עולה העונה השנייה סופסוף, אחרי ציפייה הרבה יותר מדי ארוכה, אבל היי, כאן ישראל, ובזכות דיסק עם 5 פרקי השבוע הראשון שצורף לטיים אאוט צפיתי בה בסופשבוע. והנה, אני גאה ומאושרת על שהצלחתי להדביק את הקצב, ואפילו להיות למשך כמה דקות שבוע לפני כולם.

עוד לפני חמשת הפרקים שגמעתי וגמאתי ברצף השלמתי את הצפייה בלהוציא את הכלב של ניר ברגמן, שהיו שטענו כאן שהיא אחת הסדרות (המיני) הטובות שנעשו בישראל. אני לא מרגישה כך. כל הסיפורים, שבסרטים/סדרות מסוג זה צריכים להשתלב ולהשיק צלעות בקול רם רק רפרפו אחד ליד השני. אני מנסה לחשוב איזה מהם היה הכי טוב, ואפילו בזה קשה לי להכריע. היום צפיתי בפרק האחרון, האפילוג, וה-closure ממש לא הוסיף את אותה עליה בטון, את אותה חתימה הדרושה לסדרת סיפורים מצטלבים כזו.

חוזרת לבטיפול.
מהעונה הקודמת נשארו אסי דיין כמטפל (אחרי עשרות דיווחים ודיווחי נגד על החלפתו) וגילה אלמגור כפסיכולוגית המדריכה שלו. זה טוב, זה הגיוני, זה נכון: הם המשתנים הקבועים, הם העוגן, וסביבם צריכה המערכת לנוע, וזה מה שקורה.

גם מיכאל ואורנה (רמי הויברגר ועלמה זק) נשארו, לפחות בינתיים, אחרי הגירושין, ואליהם הצטרף הבן היחיד שלהם, איתי (ניב זילברברג), שאבא שלו לא מרוצה הן מהמשקל שלו והן ממד הגבריות שלו.

הפרק הראשון מוקדש לפולי, ישראל פוליאקוב, האבא של ידין (ליאור אשכנזי), הטייס שהתרסק. פולי מגיע כדי לתבוע את ראובן דגן על שלא מנע מהבן שלו לחזור לטוס. זאת תהיה, כך נראה, אחת הדילמות היותר מרכזיות בעונה הנוכחית: מהי האחריות שיש למטפל על חיי המטופלים שלו. ולאו דווקא בסוגיות הכרוכות בהתאבדות אלא באספקטים אחרים של החיים.

עם שאלות אחרות הכרוכות באחריות המטפל על חיי מטופליו מעמתת את ראובן דגן איריס (טלי שרון). שרון היא איילת זורר החדשה (הישנה כזכור פרשה להוליווד). כלומר הדמות שהפנים שלה מהפנטות אתכם למסך, שלא צריכה לעשות הרבה כדי שתרצו לחכות לפרק הבא איתה, האישה שעליה חולמים בלילה. תיקון: שרון היא שילוב של זורר ומאיה מרון, שגם היא נעדרת מהעונה השנייה.

כדי להתמודד עם התביעה הממשמשת שוכר ראובן את שירותיה של עו"ד טליה (אסי לוי), כמתברר, מטופלת לשעבר. עסק ביש? לגמרי.

ומי עוד חדש? המנכ"ל אפי (מוני מושונוב), המתמודד עם התקפי חרדה טוני סופרנואים, ודואג לבת שלו, המטיילת בהודו.

התסריטאים הם אורי סיון (תסריטאי ראשי), יעל הדיה, אסף ציפור, דפנה לוין, קרן מרגלית, עוזי וייל ושירי ארצי.
והבמאים: חגי, איתן צור וסיון ארבל.
מי נעדר? נכון, ניר ברגמן, יוצר להוציא את הכלב. נקווה שההיעדרות היא כדי לעבוד על סרט חדש (ואיפה מאיה מרון? איתו?).
את מושונוב והויברגר ראיתי בשבועות האחרונים בלהוציא, כך שהגלישה משם לכאן הייתה קלה.

מה עוד השתנה? האווירה הקאמרית, יש יאמרו הקלסטרופובית, נעלמה. לי לא הפריעה השהייה בחדר אחד, הסתפקתי בשיחות בין האנשים, אבל זה לא המצב. ראובן עבר דירה, הבית שלו הוא גם הקליניקה, והכל נראה מרווח יותר. בשבוע הראשון הוא מגיע גם למשרד עורכי הדין של טליה, וגם לדירה של גילה (טוב, זה לא חדש), אבל נתקל במטופלת שלה, אותה הוא מכיר מנעוריו (מיכל בת אדם) בחדר המדרגות. כלומר, המצלמה נפתחת קצת יותר, ונעה מעט – לפחות בהתחלה.

איך העונה השנייה בהשוואה לראשונה, תסריטאית/משחקית/דרמטית? טובה באותה מידה. נכון, החדשנות נעלמה, הכל כבר מוכר, אבל הסיפורים החדשים שונים ומרתקים, השחקנים החדשים מעוררים עניין, ואני מוכנה וערוכה, דרוכה ומתוחה.

איך הכי כדאי לצפות בה? אם אצליח לעשות בכל סו"ש מרתונים של אותו שבוע – זאת נראית לי הדרך המועדפת (טוב, גם סובייקטיבית, אין לי את האמצעים לצפייה באמצע השבוע).

בטיפול עם ראובן דגן (ואסי דיין, הפרסונה, הוא הכי פחות מטפל שאפשר להעלות על הדעת) הוא התיקון לפסיכותרפיה הכושלת שלי. היום, שנים אחרי שנגמלתי מפסיכותרפיה אני מוכנה לעבור חמישה טיפולים בשבוע עם בטיפול. הקתרזיס בסוף כל עשרים וכמה דקות של מפגש שוטף את האבק והעיפוש מהטיפולים הקלוקלים שלי. ומה אני צריכה יותר מזה.

אה, יודעת מה אני צריכה. אני רוצה לכתוב לבטיפול דמות אחת.

31 מחשבות על “להוציא את הכלב לטיפול

  1. את העונה השניה לא ראיתי עדיין, אבל טלי שרון היא כשרון עצום. צדקו ב"7 לילות" כשהזכירו את העובדה שמעולם לא כתבו עליה משהו רע.
    אין שום דבר רע לכתוב עליה. היא פנומנלית. אני מקווה, בשבילה, שתלך בדרכה של איילת זורר ותהיה עוד שחקנית-יצוא מוצלחת
    היא תמיד מהפנטת, גם בסרטים בינוניים. היא לוקחת את כל הקופה.

    2
    מאיה מרון היתה הדמות הכי מעצבנת בעונה הראשונה. היא גם היתה הכי רזה. לא תחסר לי. יש לי תחושה עמומה שבעונה הזאת אסי לוי תקח את התפקיד של "המעצבנת הסדרתית". אני מהבודדים שחושבים, כנראה, שהליהוק שלה ל"אביבה אהובתי" היה טעות גדולה

    3
    ל"להוציא את הכלב" (שאהבתי, למרות הפגמים) היה חסר איזשהו שפיץ. כל הזמן היתה לי תחושה שהתסריט דק מדי. שחסר עוד רובד, עוד מקרה שיקרה. משהו

    4
    לכתוב דמות ל"בטיפול" זה אתגר משמעותי. אבל לדעתי – אחרי ככלות הכל, הדמות של אסי דיין (ראובן דגן) היא המלאה, החשובה והמרתקת מכל המטופלים כולם

    5
    זה לא מפליא שהזכייניות היו מהוססות ונפחדות, בזמנו. אין להם מעוף ואין להם חזון שם, במחוזות הכסף הגדול, המחוזות נטולי הדמיון וההשראה. מזל שיש גאונים כמו חגי לוי ועוזי וייל, שעושים בכל זאת, ובסופו של דבר גם מנצחים את השיטה

  2. אני מאד בספק אם הסדרה תצליח בארה"ב. אני לא מחסידי הסדרה בגירסתה הישראלית ואם מתכננים להעתיק את המקור אחד לאחד אני לא צופה שזה יעניין מישהו חוץ ממבקרי טלויזיה. יש משהו מאד תיאטרלי ולא טלויזיוני בקונספט כולו. הסדרה עוררה אצלי לא מעט פיהוקים והיא מאד מעיקה.

  3. ראיתי היום בוי.או.די את הפרק הראשון בעונה החדשה
    אסי לוי היתה נהדרת, מקסימה, מרגשת,
    מחכה לראות אותה עוד.

  4. בועז – טלי שרון שווה, אבל גם מאיה מרון. מאוד.
    אז מה אם היא רזה? אתה לא חייב להתחתן איתה.
    להוציא – מה שאמרתי
    אסי דיין – אתה חייב לקרוא את הראיון איתו היום בידיעות 🙂
    אבל עכשיו כבר יש לכולם חזון

    לדי כבר – אני נורא רוצה להנחות בערוץ אי, אבל א. לא רוצים אותי שם ב. לא מדברים שם על בטיפול
    עידן – תצליח ועוד איך, הרי זו מולדת
    הפסיכותרפיה כמשהו שמדברים עליו בכל מקום
    רוני – איך הגעת למאה פאונד? שפופרת עולה 16.95 פאונד, או משו כזה. לא יודעת עד כמה זה יעיל, אבל זה נחמד, ואפילו קיבלתי עכשיו עוד שפופרת
    מתנה ממישהו שבא מהכפור(וחזר אליו)

  5. כשחקנית. הדמות שלה והטיפול שלה היה מצויין ומעביר בדיוק את מהות הטיפול.
    בקלות אפשר לכתוב על הדמות הזאת ניתוח על פי
    תאירויות יותר אנאליטיות ופחות.
    (כלומר, פרויד וקליין הולכים איתה נהדר וגם קוהוט וויניקוט)

    היא גם עברה טיפול יותר יעיל מכל דמות אחרת בסידרה..

    אותי היא הכי ריתקה אותי.

    את אסי לוי אני גם אוהבת 🙂 בטח יהיה מענין.

    לכתוב דמות לבטיפול זו פנטזיה מצויינת.
    הייתי לוקחת את זה יותר רחוק ועושה מזה ביביליותרפיה או משהו בסיגנון.
    בתור מישהי שהטיפולים שלה היו לא יעילים…

    אבל זה בתור בן אדם שמאמין מאוד בטיפול.

    בכל מקרה, באמת מזל טוב לכולנו שהסידרה המצויינת הזאת חזרה.
    חיכיתי לה, ואני מחכה גם למקבילה האמריקאית.

  6. דבורית, אני חושב שיש הבדל בין ללכת לטיפול ובין צפייה בסדרה על טיפול שהיא פיקטיבית. בכל מקרה לדעתי יש לסדרה קהל יעד מצומצם ואני לא חושב שזה מספיק מעניין מבחינה טלויזיונית כדי לסחוב שעה שלמה.

  7. חצי שעה.
    קצת פחות אפילו.
    וכמי שעשתה גם את זה וגם את זה, אני מעדיפה לצפות בסדרה מאשר ללכת לטיפול.

  8. סיפור קצת תמוהה מבראשיתו. למיטב ידיעתי (הקובעת), חגי לוי מכר את "בטיפול" ל"הוט" על הנייר שזה אומר שהוא לא נדרש לפיילוט ולכן הוא הנפיק שום דבר מהסוג הזה (פיילוט). מן הסתם ולמען ההיסטוריה, את ראית את אחד מפרקי הסידרה שצולמו לאחר שאושרו ובטרם שידורם.
    ולעצם העניין. "בטיפול" היא אולי סידרת רדיו בינונית ועל נוכחותה בטלוויזיה נותר לי לומר נו שויין. וההוא עם הכלב אולי מכוון לטלוויזיה אבל בגלל (שכנראה) הגוף אצלו נגמר בכתפיים אז יוצא לו עלק סידרת מופת. חה.

  9. יכול להיות שאת צודקת לגבי הליכה לטיפול אבל אני בכל זאת מוותר על "התענוג" לצפות באסי דיין שהוא משוגע עם קבלות מגלם פסיכולוג, שיא האירוניה דרך אגב בדרמה קטנה מדי שכתרים נקשרו לה בהגזמה פראית. גם את גבריאל ביירן בגירסה האמריקאית לא ממש בוער לי לראות. הייתי שמח אם הוט היו מתאמצים קצת יותר בתחום הרכש. חוץ מהגברים של שדרות מדיסון, יס מאפילה עליהם בכל הסדרות הקנויות.

  10. אני אישית אהבתי את הויברגר וזק הכי פחות, אז התאכזבתי מאוד לגלות שדווקא הם נשארו. בינתיים הילד לא מוסיף, אלא רק גורע. אבל נקווה שזה ישתפר

  11. ובכן ראיסק'ה ידידי, מתברר שמיטב ידיעתך שגויה היא ואינה קובעת.
    אתה כותב:
    "מן הסתם ולמען ההיסטוריה, את ראית את אחד
    "מפרקי הסידרה שצולמו לאחר שאושרו ובטרם שידורם

    ובכן לא ולא. אם זה היה המצב, זה מה שהייתי כותבת.

    עידן – נו, אנחנו חלוקים.
    וזו דווקא גדולתו של דיין, שלמרות ואף על פי, וגו'.

    חיים – הילד איתי עמד בגבורה במשימה לדעתי

  12. לא שזה ממש חשוב אבל בכ"ז אני משכנע שהסדרה נמכרה להוט על הנייר ובלי שום פיילוט. יכול להיות שמטעמים כאלה ואחרים חגי לוי הקרין לך פרק מהסדרה בטענה שזה פיילוט. בכל מקרה הסדרה איננה ומעולם לא היתה להיט. יש לה חסידים קבועים וגל ביקורת אוהד אבל הרייטנג שלה לא עבר6%-3%, מצב טבעי לכבלים, כך שבשום מקרה לא מדובר בלהיט וגם לא במשהו שיש לו פוטנציאל להיות להיט.

  13. שאני יודעת לחלוטיו במה צפיתי. מה גם שהכל מתועד וכתוב בגיליון הרלוונטי של רייטינג, כך שזה לא תלוי בזכרוני המתעתע.
    ארכיון בית אריאלה פתוח לכל ואתה יכול לחפש שם.

    אני לא יודעת אם ההגדרה של "להיט" היא רק "הישרדות"

    מה, להיט נמדד רק באחוזי רייטינג?

    חוץ מזה אתה שוכח שהיא שודרה גם בערוץ 2, מה שיקרה גם עכשיו.

  14. אסי דיין לא מצליח להיעלם בדמותו של ראובן ועצם הידיעה שאת הפסיכולוג מגלם אדם כה מעורער לא ממש גורמת לי להשתכנע.

  15. טוב נעזוב פיילוט מה פיילוט, אני בשלי ואת בשלך אבל "מה, להיט נמדד רק באחוזי רייטינג? "-???
    את רצינית? את מכירה כלי אחר לבדיקת להיטות? להיטות איננה בבחינת קביעת איכות היא אך ורק פונקציה של מכירות/אחוזי צפיה/פריים טיים.. חשבתי שאת יודעת את זהאבל כנראה שאת ווכחנית לשמה. בכל מקרה, "בטיפול" הוקרן בערוץ שתיים אאוט אוף פריים מה שמנציח אותה כלא להיט.

  16. ולהלן הציטוט: רייטינג, גיליון 216,, 6.8.03
    זוהי בוקסה לראיון ארוך עם חגי לוי על "אהבה מעבר לפינה"
    שחגי היה עורך ומפיק שותף שלה.
    כותרת: "על הספה"
    משנה: "בטיפול", הסדרה החדשה שחגי לוי מפתח, תספק בכל פרק הצצה לסשן אחר. בתפקיד הפסיכולוג: מנשה נוי

    "מאושרת מתחושת החטא, הראשוניות והמציצנות, נצמדתי תוך דקות למנשה נוי הפסיכולוג ולאיילת זורר, המטופלת שלו, ואחר כך למנשה עם יעל אבקסיס ודן תורן, כזוג נשוי שבא להחליט אם להפיל, בסשן של טוקינג הדס, שנמשך חצי שעה בכל פעם – שני פיילוטים מצמיתים לסדרת הדרמה שחגי לוי מפתח.
    "זו סדרה מאוד אליטיסטית", כך חגי, "ויש שלושה גופים שמתעניינים בה, אבל היא נורא מפולחת. לא קורה שם כלום, רק מדברים על, אבל אני נורא מאמין בה, ויודע שזה טוב. זאת צריכה להיות סדרה יומית, בשעה 23:00 – קליניקה של פסיכולוג, שכל יום יש לו מטופל אחר. יום ראשון זוג, יום שני בחורה שלא מצליחה להתחתן, שלישי אנורקטית, רביעי דוס לשעבר, וחמישי הפסיכולוג הולך לסופרוויזינג, וחוזר חלילה. זה הדבר שהכי מעניין אותי עכשיו, שנולד מתוך מצוקה הפקתית".

    ואני חשבתי שתגיד שזה נולד בגלל שאתה הולך לטיפול.

    "אני המון שנים בטיפול, ובאיזה יום זה צץ, כי אחד המקומות שהייתי רוצה לשים בהם מראה חד- -כיוונית זה בטיפול. טיפול פסיכולוגי נהיה חלק נורא דומיננטי מקולנוע ומסדרות – סופרנוס, אלי מקביל. בטיפול כמעט שאין שום דבר לא רלוונטי. בכל רגע מאוד דרמטי. לכל דבר יש משמעות, ובתור בן אדם שבאופן אובססיבי מחפש משמעות זה מאוד עניין אותי".

    תראפיה זה לא פאסה? עכשיו מציעים להדחיק.

    "בשנים האחרונות יש מתקפה כוללת על העולם הרציונלי. אנשים יילכו לסדנת לידה מחדש ולא יילכו לטיפול. אני מאמין ברעיון שאתה לומד דברים על חייך ויכול לשנות אותם. זה עבד עלי. אנשים אומרים לי: 'אולי שהפסיכולוג יפתח בקלפים?' זה קיצור דרך. הרעיון של הארה די מקומם אותי, זה רעיון פסיבי. מה שהבנתי בטיפול האחרון שלי, ואני מנסה להעביר את זה בסדרה, שהרבה יותר חשוב מהתובנות זה הקשר עם המטפל".

  17. טוב. מודה. את צדקת ואני טעיתי. העובדה הזו הצליחה לחמוק מעיניי שעוקבות די בערנות אחר הרכילות הקולנועית המקומית. אבל בכל זאת תודי שהמשפט שלך "מה, להיט נמדד רק באחוזי רייטינג? " הוא טעת קצת יותר גדולה?.

  18. לא מודה.
    הטעות הגדולה היא שלך, ולא בגלל המילה "להיט"
    הרי המילה להיט קיימת הרבה לפני שנולדה המילה רייטינג.
    אם העובדה שהסידרה נמכרה ל-HBO
    ולא רק כאופציה, אלא הופקה כבר ותשודר מ-28.1 לא אומרת לך כלום – אין לי מה לומר.
    אם הבאזז שיש סביבה מהיום שעלתה לאוויר, ההשפעה שלה על השפה ועל הנהירה לטיפול (בדוק)
    לא משמעותיים – אין לי מה להוסיף.
    אם העיסוק התקשורתי הלא נגמר חסר ערך בעינייך – אשתוק
    כמו שכתבת בעצמך – העובדה ששודרה בכבלים, בערוץ3 וב-2 הרבה אחרי הפריים טיים לא יכולה להפוך אותה למפלצת רייטינג
    אבל להבדיל – גם בוורלי הילס 90210 הייתה להיט, ודוסון קריק ועוד סדרות נעורים מכוננות שכאלו.
    ואיש לא מדד להן רייטינג

  19. שבו היתה ל'בטיפול' צריכה מטורפת לגמרי, ואף כתבו על זה בזמנו.
    אנשים העדיפו לראות את זה בזמנם הפנוי ולא תמיד בזמן שידור.

  20. את גורמת לי לחייך, זה תמיד משעשע אותי הפחד המשונה שחשים מבקרים למיניהם אפילו להודות בשגיאת דפוס.
    1. רייטינג איננה מילה נרדפת ללהיט אז באמת שזה לא משנה מי מהן קדמה. רייטינג להשכלה היא תחליף לכמות מכירות. שום מוצר ספר/סרט/יופלה/תקליט ושאר לא יכולים להחשב ללהיט ללא מכירה מסיבית לקהל רחב. אותו הדבר בטלוויזיה. אין הגדרת להיט ללא רייטניג גבוה.
    2. העובדה שמוצר נמכר לסוחר יכולה לספר לנו שיש עסקה טובה ולא מוכיחה כלום שהמוצר הוא להיט.
    3. בלי להמעיט מערך העסקה, לא הסדרה נמכרה אלא הפורמט נמכר וזה הבדל משמעותי.
    4. באאז זה דבר יפה ונחמד וכנ"ל העיסוק התקשוררתי אלה יכולים לשמש מקפצה להפיכת המוצר ללהיט אבל כאמור, הלהיטות עדיין תהיה תלויה במימוש בדרך המכירה/צפייה.
    5. כמי שאינו שוכן הבועית, אין לי שום מושג מה השפעתה על השפה. כנראה שבבועית קורים כל מיני דברים שלא מוצאים דרכם אלא שאר מקומותנו.
    6. גרמה לנהירה משמעותית לכיוון הפסיכולוגים? תהיי קצת יותר רצינית את טוענת שזה בדוק. חה.
    ואני מדגיש שאני לא מתווכח על איכות הסידרה שבאופן אישי אני לא מחזיק ממנה בכלל אבל זה לא שייך..

  21. אני שמחה שאני גורמת לך לחייך.
    אני דווקא מודה בטעויות שלי יום יום ושעה שעה.
    תודה על תרגום המילה רייטינג
    3. נכון, הפורמט
    אני מבינה שגם דברי סיגל על ה-VOD לא שכנעו אותך
    5. כן, יש בעיה לא להיות שוכן הבועית;)
    6. בעניין הנהירה לפסיכולוגים, למה זה מצחיק אותך?
    אני מפנה אותך שוב לרייטינג, אבל הפעם, ברשותך, לא אחפש בשבילך,
    קרן ליבסקי עשתה על כך בזמנו כתבה ותחקיר
    כך שהדברים כתובים
    כמדומתני שהיא לא הייתה היחידה ולאחר מכן היו עוד מי שכתבו על כך.
    ולסיום, אתה לא חייב להחזיק מהסדרה, זה ממש לא רלוונטי.

  22. הפתעה מוחלטת. כבר אחרי חצות ואת עדיין ערה!
    1. את מתכוונת לד"ר סיגל נשיאת מכון גיאוקרטוגרפיה.
    2.כל נהירה מצחיקה אותי אפילו כזו שהיא מדומה לחלוטיין.
    3. גם מצחיק אותי כשאומרים לי: עובדה שכתבו על זה בעתון. מחר יגידו לי: עובדה שכתבו על זה בבלוג
    4. מאיפה למדת שאני אומר את מה שאני אומר מתוך ביקורת כלשהי על הסדרה?

  23. נו באמת, אני אגיד "עובדה שכתבו על זה בעיתון" אם אני לא יודעת במה דברים אמורים?
    אני מכירה את תהליך העבודה על הכתבה ואת הנתונים, אוקיי?
    שנינו מסכימים שדעתך על הסדרה לא רלוונטית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s