Velvet במשכן זמני

אחרי תחנונים מרובים הסכימה דבורית שרגל, תוך שהיא מפרצפת קשות, לארח את velvet פה, בבית רשימות המפואר, מאחר שדה מארקר קפה הושבת מכל מלאכה מאז אתמול בערב, ובמכוון, על מנת להפוך אותו ראוי למאכל אדם ובהמה.

הודעה מטעם הקפה
ההשבתה הכללית תימשך עד יום חמישי. השרת החדש כבר הותקן, אבל צריך להתניע אותו, לעשות לו הרצה וכל השאר. הקפה עובר עכשיו מבחני עומסים שלא היו מביישים שלוש מעבורות חלל. נקווה שאחרי שיעמוד בכל ולא יקרוס יקבל תו תקן חדשני ואישור להמריא אל המרחב הווירטואלי.

מאחר ששם הבלוג הלזה הוא לחיות את חייה, אפתח כמובן בחיי.
את הצהריים ביליתי באולפן ערוץ 1 בתל אביב, לכבוד התוכנית הראשונה של מקורות יודעי דבר (בקישור: הקלטת התוכנית באתר ערוץ 1), תוכנית ביקורת התקשורת של הערוץ בהנחיית נעמי לויצקי. התוכנית שודרה הערב בשמונה וחצי, והתחושה הכללית שלי היא שלא הספקתי לומר כלום. אבל כלום. המוני דוגמאות הבאתי על מלחמת ידיעות/מעריב, אבל הספקתי רק לגעת בקצה הקצה של "סערת דרור" ו"סערה בכוס תה".
אני לא רוצה לבקר תוכנית שהשתתפתי בה, אבל מקורות זקוקה לעוד שתיים שלוש תוכניות הרצה. בכל אופן, את האולפן הירושלמי (כפי שראיתי אותו על המסך) אהבתי, וגם את הפתיחה וההקדמה של נעמי על דברי תומס ג'פרסון – שאדם שלא קורא כלום משכיל יותר מזה שקורא עיתונים.
אגב, אסור לומר מציצות בערוץ הראשון, ולכן רק כותרת שער העיר נראתה על המסך, כשלויצקי שאלה את איתמר בן כנען מאיפה נחת.

* *

ההודעה המרעישה של הערב (בעצם של החודש. פייט הולם לדורותי ולשילה דה-בר)

דב אלפון (עד כה עורך כנרת-זמורה-ביתן-דביר) יערוך את הארץ במקום דייוויד לנדאו. הוא יפרוץ לתפקיד ב-15 באפריל. לא עוד ספרים? חשבתי שהוא אוהב את זה. מעניין. דווקא מהאנשים שהייתי בטוחה שנגמלו מעיתונות, ונהנים נורא מהדרך החדשה.
בכ"א בהצלחה. מינוי פיגוזי וקטלני לכל הדעות. לא נראה לי שיהיה מי שיחלוק על כך.
* *
כלכליסט יגיח לאוויר ביום ביום שלישי הבא, 19 בפברואר. סופי.
אוקיי, עדכון נוסף, מהיום: שני, 18 בפברואר.

לא יודעת מה האמת.

* *

מז"ט לליאת בר-און, כלומר דודה מלכה, זו שלינוי בר-גפן ראיינה אתמול בלידיעת הגולשים, שהחליפה את ריקי כהן במדור מרושתת ב-24.
ואם כבר אני נדרשת לתוכנית – ללמד את יצפאן ללחוץ enter זה באמת לשחת זרע/ביצית לריק.
* *
בראשון בערב שודרה מהדורת מבט החדש עם מירב מילר וינון מגל. לי-אור אברבך ליווה אותם בערב הראשון, והבוקר מתפרסמת הכתבה. כל כך קשה לכתוב מתי שודרה המהדורה הראשונה? בכותרת המשנה, בטקסט?
* *
כצמחונית אני מוטרדת מאוד ממחירי העוף של רמי לוי: האם הוא עולה 89 אג' לקילו, כמו בידיעות, או רק 79 אג', כמו במעריב?
* *
קטע נחמד מאוד היום ב-24: טור של יורם קניוק, המספר על עולב הזקנה וקשיי החיים, וקורא להשליך את בני ה-65 לקיבינמט, לבל יעמיסו על המערכת הציבורית.
מה מתברר? שהטור הזה נכתב לפני שלוש שנים, כשאלכס אנסקי ביקש מקניוק ליצור אותו, ע"מ שיוכל להקריאו בתוכנית שלו ברדיו האזורי. מישהו כנראה תמלל את הדברים, והעביר אותם בתפוצת מייל ויראלי ברשת. אני למשל לא קראתי את הטור המוצלח והטורד מנוחה הזה אף פעם, כלומר הוא לא הגיע אלי במייל, עד היום כשהועלה בדפוס. אז אולי זו ההוכחה שיש איזו תועלת-מה בנייר.

אגב, משמאל לטור של קניוק יש מודעת עמוד של קשיש בריא (כך הוא נראה) ועולץ המקפץ בחנות צעצועים. אחדות הניגודים, אה?

ואם כבר 24גידי שפרוט התחזה למישהי בפייסבוק וביקש מסלבז חברות. כתבה דומה התפרסמה בפירמה.
ואגב פירמה, היום מתפרסם ראיון עם מיקי רוזנטל, שעוסקת רבות בסרט שלו על משפחת עופר.

* *
אז אמא של שלומי לחיאני, ראש עריית בת ים היא מנהלת אגף או מנהלת ענף (כך מהידיעה בידיעות היום), או סתם פקידונת, כפי שמוסרים בעירייה, שנבחרה במכרז כחוק?
* *
בסם שפיגל כועסים על יאיר רוה, על שחשף בבלוג שלו את הביקור של טוד סולונדז בארץ כאורח ביה"ס. כנראה שהכעס מחתרתי, כי איש עוד לא פנה אליו, כך לפי תגובתו.
* *
מסקר פנאי פלוס עולה שריטה היא הפנויה המסעירה בארץ. מדאים. הקץ לשלטון הנעורים. גם בנות 46 יכולות לטלטל המונים.
* *
בני ציפר לא מרוצה. הוא לא מרוצה מזחיחותו של גל אוחובסקי בתוכנית הבוקר. הוא מתעצבן למה לא מגישים תוכנית בנאותות, וקורא להעביר את החומרים הכבדים למהדורות החדשות הרציניות.
מר ציפר, אם אתה כל כך רציני וכבד ראש, מדוע זה לא תבדוק באיזה ערוץ הופיע גל, ולא תכתוב
"… לפני כמה ימים ישב באולפן של אני לא זוכר איזה ערוץ, גל אוחובסקי, שאי אפשר להאשים אותו אמנם שהוא לא שמאלני או שהוא ריאקציונרי. אולי הוא הגיש את המגאזין של הבוקר באופן זמני, אין לי מושג. אבל מה זה משנה…”

בפוסט על ז'אן מורו אהובתו מתעצבן ציפר 
"…שהטיפשים כאן לא צופים בו (בארטה, V) כי הוא בצרפתית, וצרפתית נחשבת לשפה נלעגת בעיני הקהל הישראלי (ראה יצפאן ועוד כל מיני תוכניות צחוק שבהן הצרפתים והצרפתית הם נושא ללעג קבוע…”

ובכן קבל תיקון. אולי יצפאן מלגלג, אבל אנחנו לא טיפשים, אנחנו פשוט לא מבינים צרפתית. כלומר, רוב הישראלים לא מבינים צרפתית. אני טיפשה רק למחצה, ויודעת קצת צרפתית. לא מספיק כדי להבין את מורו בארטה. מה לא ברור פה?

ותהייה שלישית ואחרונה, ציפר היקר: לאן נעלם הפוסט שמוקם בין גל לז'אן?
הפוסט נגד "התותח מדימונה" שירה במחבל הפצוע ששכב על הרצפה?
אופס, תיקון: הוא לא נעלם. זה היה המדור שלו מסופשבוע. הנה הוא.
* *
ועוד ידיד לנו ממוסף התרבות והספרות, יצחק לאור, שיוצא בווינט נגד לימודי הספרות, ומדבר, לא תאמינו,
על ש"האוניברסיטה מלאה בצעירים ברבעי משרה, שמעבירים קורסים על המ.א. שלהם או ההצעה לדוקטורט לעשרות רבות של חריצים קטנים"
חריצים קטנים? הו, כמה פיוטי הוא האיש. למה מתכוון ידידנו המלומד? לחריצי עיניים? לחריצי ישבן? או?? לאאאאאאא! הגזמתם!!! אף אחד לא מדבר כך. טפו. אקונומיקה על הלשון. 
* *
אפילו בטבלת הרייטינג אי אפשר לדייק?
בנרג' מבט במקום 9 
ובמארקר11.
טוקבק הסבר: במארקר הנתונים הם בכלל האוכלוסייה ובנרג' הנתונים הם של משקי בית יהודים.
* *
מח' מוזיקה קלאסית
דני שדה (ידיעות) נסע לוינה לקראת חגיגות ה-200 שנה למות המלחין האוסטרי יוזף היידן. אבל בעמוד השער של מסלול הפך המסכן לג'וזף היידן.
* *
הפתעה
אהוי, מי היה מאמין, ראו ראו מי מנהלת תוכן גולשים בנרג'.
כמה מפתיע שכתבתי על כך בחמישי שעבר? 
* *
ומה כתבה אריאנה מלמד על ינון מגל? שהוא נראה "כמו ברק אובמה שזה עתה ראה רוח".
זה מתפשט, אה?
* *
השיר של הדר אליקים
Stone Roses – I Wanna Be Adored אחת מלהקות הבריטפופ הבולטות של סוף שנות השמונים בליווי קליפ אופייני לתקופה ומלודיה כייפית לאללה.
* *
דבורית Vs מעריב 
ביום שני, 11.2 (יום לפני המועד!) הוגש כתב ההגנה של מעריב. עוד לא ראיתי אותו. אראה מחר, אני מקווה.
* *
לפני פיזור
סבון בריח יוגורט? מי רוצה להתרחץ בריח כזה?

רגע, הכי חשוב: לא צריך להירשם פה כדי לטקבק. נצלו את ההזדמנות.

vlvtunderground@gmail.com

95 מחשבות על “Velvet במשכן זמני

  1. כלומר לכתוב תוך כדי גלילת התגובות. יואו, איזה ת"ש.
    שרון ובשורת – תיקנתי (שרון, כן, טעות שלי, לא בדקתי את הדר)
    תומיש – כתבתי – עוד לא ראיתי את הכ. הגנה.
    והקפה יחזור מחר. גם זה כתוב
    איל ראיש – מה לעשות, אפילו אני יודעת שזה "הראיס" (לידיעת הגולשים – הראיס הוא הנאג'ס הבלתי נלאה שמחליף שמות/כינויים וטענות כלפיי מדי יום פה ב"חייה")
    איסליי – מחאתך נשמעת.
    דפנה – צודקת כמובן 🙂

  2. "והתחושה הכללית שלי היא שלא הספקתי לומר כלום. אבל כלום. "
    תופעה החוזרת על עצמה בראיונות / הרצאות (להזכירך: כנס מולטי-ידע
    מין הראוי שהמזמינים למיניהם יעברו סידרת חינוך. לא די בלפאר את הפרומו בשמות של סליבריטאים, אלא גם לתת להם זמן וריספקט.
    המעבר הזמני לרשימות…מעולה
    להתראות על כוס קפה משובח

  3. הצצתי השבוע באולפן החללי החדש של חדשות הערוץ הראשון, הממלכתי, ואחרי ההלם של הלבן הלבן הזה, עם הנגיעות של התכלת הזוהר – שמתי לב לעובדה אחת בלתי ניתנת להסבר (בעיני): עצבות. מילר ומגל נראים מדוכאים ברמה קלינית. אני לא חושב שנכון לבקר את הכימיה ביניהם, או בינם לבין וקסלר או שחר או חסון או כהן-אהרונוב. זה לוקח זמן וזה יכול לבוא בעתיד. שנה, שנתיים, אולי 40. יש זמן. אבל הם כל-כך עצובים ומדוכאים – שזה מדכא! חבל

  4. לא, לא רוצה לפזר, גם לא רוצה להעניש אותם, הם קולגות. מסקרן לראות איך הקהל ינהג בכל זאת. לדעתי הוא יחזור, כי אין אלטרנטיבה.

  5. לא ברור לי למה מלינים על הקפה.
    קודם כל קיבלתם כולכם יומיים-שלושה חופש. תעשו כלים, תקפלו כביסה, דברו עם הילדים לשם שינוי.
    דמיינו שאתם עושים סוף שבוע בשווייץ, על הר ללא הוט-ספוט (יש יצירה כזו של מוזורסקי, לא? "לילה על הר ללא הוט-ספט"). הקפה יחזור.
    בתיה – עוררת בי תקווה כשהצעת שלא ידפיסו את הארץ איזה יום.
    שידרוק הזכיר לי את IOL – עבדתי על השרתים שלהם בזמנו, במסגרת מה שהוגדר "ג'וב חיי", אז אני יודע בדיוק איך דברים עובדים שם. רע. יחסית, הקפה הוא בואינג. ואני עדיין מחכה לתשובה מעופר לוי, נדמה לי שקראו לו, אז מנכ"ל IOL. התקשרתי אליו אחריו שניתקו לי את חיבור האינטרנט ולא ניתן היה לעדכן את האתר שעבדנו עליו, והוא ענה בטון בהול: "אני כבר חוזר אליך עם תשובה." עברו כמה שנים מאז.
    אני מחכה.

  6. גם אני מסכימה עם ארז.
    פתאום הבנתי איזו תלות פיתחתי בקפה
    לבי לבי לכל החברים בחו"ל, כמו קיש למשל, או לכל התקועים בבית על לא עוול בכפם, בגבס וכיו"ב, שממש זקוקים לקפה כאוויר לנימה.
    בגלל שאני טיפוס אובססיבי החלטתי באותה הזדמנות גמילתית שנפלה לידי להיגמל גם מדיאט קולה, והירידה החדה בקפאין בדמי הפילה אותי לשינה מתוקה של שעות רבות.
    כיף לפגוש אותך כאן, דבורית,
    ומכל טורך המחכים אני מסכימה בעיקר עם ציפר ולכן מכריחה את ילדיי ללמוד צרפתית. כלומר, בהתחלה הכרחתי ועכשיו הם מאוד אוהבים ורוצים להמשיך.
    אני חוזרת לישון כמרמיטה חטובה.
    ד"ש לכולם
    מיא

  7. מן המפורסמות היא שלמען בריאותי הנפשית (זו בריאות נפשית? חה!) איני צופה בחדשות.
    אבל הבנתי שבמדינה קורים לאחרונה דברים לא נעימים.
    אז אולי יש מצב שקרייני החדשות מדוכאים וקדורניים לא בגלל העיצוב של האולפן?

  8. "כצמחונית אני מוטרדת מאוד ממחירי העוף של רמי לוי: האם הוא עולה 89 אג' לקילו, כמו בידיעות, או רק 79 אג', כמו במעריב?"

    חחח :))

  9. לא מתרומם.

    אם המרקר גמגם וקירטע אפליקטיבית ונהנה משלל גולשים יצירתיים, כנראה שהמצב יתהפך, אולי תהיה אפליקציה סבירה, תכל'ס, אני לא מאמין, אבל גולשים? פחות, משמעותית הרבה פחות.

    אין גבול לחוסר המקצועיות, להוריד אתר שהוא בסיס של רשת חברתית לשבוע מהאוויר. איזה חוסר מקצועיות, לא נתקלתי בדבר כזה. אין דבר כזה בשום מקום אחר. זה מביך. לא מקנא באנשי הקפה שאוכלים כל כך הרבה חרא בגלל האפליקציה של דקס. באמת מסכנים, עשו טעות ולא מפסיקים לשלם עליה.

  10. הלו? מה זה? ככה מסקרים את האייטם של אייס עלי?
    מילא זה שסם שפיגל כועסים עלי, מבלי שאף אחד שם מעולם לא הודיע לי שהוא כועס עלי על זה שאני עושה להם פרסום חינם, אבל ככה להתעלם מהעובדה שבאייס כתבו בכותרת "עם" במקום "אם"?

    ונחמד כאן הרבה יותר משם. אולי סידור קבוע?

  11. עד שהרמתי פוסט עם תועלת אישי על התערוכה שלי נפל הקפה..בנתיים הספקתי לקרוא את כל ה"מועדפים" שלי.מיא ,ציפר מעדיף גרמנית ,ציטט שיר גרמני על אגסים כשחטף התקף לב (?) וארז תבוא למרכז עם שירות כביסות בבקשה. אני צריך עזרה השבוע הזה.

  12. הירקרק הזה והממשק הנקי, המיידיות של התגובות,
    והאנונימיות של חלקן,
    מזכיר קצת את ולווט בגלגול הקודם .

    שנישאר כאן וזהו ?

  13. בדצמבר 1988 נסגר העיתון "כותרת ראשית". אני עברתי ל"חדשות", דב אלפון עבר למוסף "הארץ".

    בקיץ 1990 אמרתי לאלפון: תוך שנתיים אתה עורך את מוסף הארץ, ותוך עשר שנים – את העיתון כולו.
    הוא צחק.

    הוא קיבל את עריכת המוסף באמצע שנות התשעים. ועכשיו, סוף סוף, הוא מקבל את המשרה הראויה לו. עורך הארץ.

    העיתון לאנשים חושבים קיבל עורך נפלא. העורך הטוב ביותר שפגשתי.

  14. כברפלקס מותנה אני לוחץ מדי פעם על קישור הקפה, ומפעם לפעם אני נכנס פנימה. לכמה דקות כל פעם.

    וכשאני בפנים – זה עובד לאט. לא מורגש שיפור. אותן בעיות שהיו – עדיין קיימות. זה לא מרגיש כמו איזה "טיל" שהצלחתי להתפלח אליו.

  15. למיא: הצמד מילר&מגל לא מדוכאים בגלל עיצוב האולפן (עיצוב מזעזע בפני עצמו – חללי, חלבי, שקוף, חולני… מוזר ביותר); הצמד נראה מדוכא מהיסוד. התחושה היא שמיד איך שהם התיישבו באולפן המוזר הזה, בערץ הזה – הם הזדקנו במאה שנים לפחות. שני אנשים צעירים ונאים, שנראים פתאום נוגים, עצובים ומבוגרים – בלי שום קשר לגילם הכרונולוגי. זה מראה עצוב, ואני (לשם שינוי) לגמרי לא ציני. לא הפעם

  16. ממש אותן תופעות אפילו ללא שינוי אדרת 🙂
    אולי זו התנגדות פסיכולוגית של שוקן לטכנולוגיה?
    אוי, כמה סבלנו ב- IOL, ממש כמו כאן…

    וארז – עופר לוי ועובדיו נודעו אז ב"אני אחזור אליך". הם חזרו כמו צדוק הנגר של המטבח שלי מדירתי הראשונה, שאני מחכנ לו כבר 12 שנה לבוא לסדר את המגירה ביום שישי בצהריים. "תסמכי על צדוק", הוא אמר 🙂

    ————–

    בעניין אחר – נתקלתי היום למרבה הזוועה בליידי גלובס בסניף מגה ליד הבית. טוה שהמגזין ירד אל העם, אבל אפילו לאשה – עם המוניטין העממי – יותר גבוה ממה שראיתי שם. שלא לדבר על כך שרוב העיתון עוסק בגברים מצליחים, וחלקן של הנשים הוא בהדגשי-כרומו-דאבל-ספרד על הנשים-של.
    התחרפנו?

  17. שמישהו יסביר לאנשים בקפה שאם הם "עומלים ימים כלילות על תיקון התקלות" הם בעצם מכריזים על זה שהם ישנים בשעות העבודה.
    לא שזה מפתיע לאור מצבו של האתר, אבל עדיין, מראית העין מחייבת "עומלים לילות כימים".

  18. ומה בדיוק את מצפה ממגזין שעורכת אותו אישה שעם כל הכבוד להישגיה (ויש כבוד) ההישג שאותו היא תופסת כגדול ביותר בחייה הוא שהצליחה להכניס את רמון מתחת לחופה, ועוד אחרי שהתברר שהבן אדם חובב גיפופים עם חיילות?

    אני לא אומרת את זה לשם הרשעות, אלא חושבת שיש בזה באמת טעם לפגם (בעיני עיתונות נשים כן צריכה לייצג אג'נדה פמיניסטית, כזו אמיתית, לא זו של נשות הקריירה מול עקרות הבית) ואני שואלת את עצמי האם אישה שלא נותנת לאדם כזה בעיטה בתחת היא אישה פמיניסטית.

    ולא תגידי גילה קצב שנתנה את כל חייה לאידיוט שלצידה ואולי מרגישה שאין לה מה לחפש בחוץ, מדובר באישה שיכולה להסתדר יופי גם בלי הטומטום שהיא תפסה.

  19. לאורית – הם כבר לא עמלים לילות כימים או ימים כלילות. השקופית הישנה חזרה לככב שם.
    למגלובה – לא ידעתי שאשתו של רמון עורכת את ליידי גלובס. זה מסביר את הזוועה. תודה על המידע. ליקוי מאורות מצד גלובס? והם אלו ששולחים אינסוף ספאמים שקוראים לי להיות מנויה?

  20. למה למה למה דודה מלכה ב24?! לא נמאס כבר מהגיגי הכלום העגמומיים של הרווקה הנצחית? די כבר, היא יותר גרועה מקארין ארד, לא מסוגלת לכתוב מילה בלי ליילל על עצמה ולבכות את מר גורלה

    שעמומון שמשום מה נמתח לסאגה בלתי נגמרת הודות לכמה עורכי עיתונים לא אחראיים

    די כבר, סקס אנד דה סיטי כבר הכי פאסה קומפוזה
    צאי מהסרט נודניקית, החיים שלך לא מעניינים אף אחד. זה שבחורה גרפומאנית לגמרי וכותבת ב40 בלוגים שונים רק כי היא לא יכולה לנשום בלי לדווח על זה, זה לא אומר שהיא רלוונטית למישהו עם כל הגיגי המים הרדודים האלה שלה
    די! אוברדוז של דודה מלכה

    כבר עדיף ריקי כהן, אוף
    !

  21. היו בעבר כמה יוזמות לשבות מכתיבה שלא עלו יפה.

    עכשיו, כשהשביתה נכפתה עלינו, לא כדאי להמשיך אותה?

    כשלעצמי אמשיך את השביתה. כמה זמן? לא יודעת בשלב זה.

  22. שמשונית, נשמה טהורה שאת.
    אני וכל חבריי מתים על דודה מלכה והגיגיה ולא נשבע לעולם מקרוא את התמרמרויותיה החינניות.
    החיים שלה מעניינים ועוד איך, כי איכשהו כולנו משכשכים בביצה הישראלית הוולגרית הזאת, גם אם אנו נשואות בעל כורחנו או גרושות עם ילדים.
    היא רלוונטית מתמיד, ככל שהסצינה החברתית בארץ וסצינת הדייטים בפרט הופכת למיץ היוקרתי של הזבל.
    בשבילי לקרוא את ליאת זה כמו טיפול פסיכולוגי מקוצר ומהנה.
    כן תרבה!

  23. יש לפחות ארבעה-חמישה מיליארד אנשים שלא קוראים אותי, ולפיכך אין להם שום דעה עליי והם לא מבזבזים את זמנם החופשי בקריאת פוסטים שלי תוך נחירות בוז. את מוזמנת להצטרף אליהם, הם מאוד נחמדים.

  24. הרי לא קשה לנחש מי המתוסכלת שמסתתרת מאחורי הניק שמשונית… את הרבה יותר מוכשרת ממנה. בהצלחה.

  25. היי ולווט, מזל שבאת, כמעט השתגעתי בגמילת הקפאין שנכפתה עליי. ואף מילה על שרתים, ראוטרים או ג'אווה (לא שיש לי מושג מה זה ג'אווה). תגידי- את זה ראית? לא שזה חדש מי יודע מה, אבל בכל זאת, פעם ראשונה בריש גלי
    http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=116649&catId=3

    תמשיכי ככה עד שהקפה יחזור
    מבטיחה לבדוק ולרפרש

  26. הי דבורית
    ראיתי את התוכנית טלוויזיה של הערוץ ה 1 (בלינק שלך). חוץ מזה שהיא נתנה לך להתבטא הרבה יחסית (לאיך שהיא קטעה את שלום קיטל), את עברת מסך יפה מאוד וגם קיבלת כבוד – כשבסוף לויציקי כל כך הודתה לך שטרחת להשתתף (והשאירה את המכובדים האחרים תלויים באוויר ללא מילות כיבודים)

  27. הייתה תוכנית ספורט בטלוויזיה: "גבוה יותר, מהר יותר, חזק יותר.

    עכשיו, לאחר השדרוג הגרנדיוזי, הקפה איטי יותר, תקוע יותר ומבאס יותר…

    לא להוסיף תכנים במצב זה. זה יהיה אידיוטי לגמרי.

  28. רק רציתי לנחמך ולהבהיר כי הפסקה הראשונה שצטטת בוולווט מתוך כתב ההגנה היא פסקה גנרית לגמרי, ומופיעה בכל נוסח של כתב הגנה- בין אם מדובר בנושאי שכר ובין אם מדובר בענייני תעבורה. מה שנתקלת בו הוא שביב סטנדרטי מתוך טמפלט שעורכי דין משתמשים בו וממחזרים שוב שוב בכל כתב בית דין שהם כותבים. מה שנקרא קניבליזם ספרותי (במקרה הטוב).
    בכל מקרה, זה לא אישי, ואין לזה שום קשר למקרה שלך

  29. שלום דבורית

    נראית יפה בתוכנית . אמנם היא לא איפשרה לך לומר את דבריך במלואם אך אליך היא הנהגה בכבוד רב בשונה מיחסה לשאר המרואיינים שאותם קטעה בפראות. אני מקווה שהתוכנית תצליח, אני מחבבת את לוויצקי. בנוסף ניתקתי מן הכבלים ואני קולטת רק ערוצים 1 ו2
    אשמח אם יהיה משהו מעניין לראות.
    גם אני אוהבת את מראה האולפן החדש.
    כלטוב
    שולמית

  30. אתמול ראינו אותך, כאן, בפריז.

    מדי פעם אנחנו נופלים לידיו המסוקסות של הערוץ הישראלי, והתכנית של לויצקי כנראה שובצה כאן (יש כאן תמהיל מצחיק לאללה של דברים שאף פעם לא ראיתי קודם).

    לא הצלחתי לשמוע, כי היה דיסק חדש ברקע וולנטיינס באוויר, וההבלחות שלך היו קצרצרות, אבל בכל זאת, היה טוב לראות אותך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s