כך נגוז הרעיון

קשים חיי היזמית המתחילה.

מיזם חלל הכתיבה – שזכה להרבה תגובות חיוביות ברמת הרעיון וכן-כן, אני רוצה לבוא – לא יסתייע ככל הנראה ברגע זה, אלא אם יצנח עלי הון/משקיעים נדיבים משמיים.

הסיבה המרכזית היא אי-הכדאיות הכלכלית.
גם אם אגבה 100 דולר לחודש מאדם תמורת שולחן וכיסא צמודים, אצליח רק לכסות את עלות השכ"ד בקושי.
הרווח-לכאורה צריך היה לבוא מתוך חמישה שולחנות (מתוך ה-20 המתוכננים) שמושכרים על בסיס יומי או שעתי. גם כן רווח.
לזה צריך להוסיף את עלויות המקום שאינן שכ"ד כמו ארנונה, חשמל ומים, אינטרנט וקפה (על שלל אבזריו).
אוכל ושאר ההטבות הנלוות, כפי שהוצע כאן, היו הופכות את המקום למשהו אחר – לבית קפה עם אינטרנט, ולא לכך כיוונתי, מה גם שאז ההוצאות והתחשיבים והרשיונות אחרים לגמרי.
מה שכן, סיעור המוחות שהיה כאן באמצעות הטוקבקים היה מעולה ומרשים, על כך אני מודה מאוד, מאחר שהוא חסך המון שעות התלבטות ופגישות אחד על אחד עם שניים-שלושה אנשים בלבד, כי כל האספקטים המעשיים של הרעיון הועלו פה, בלי יוצא מן הכלל.

אני ממשיכה להרהר ולהתקדם באפיקים אחרים.
דיווחים יבואו.

בינתיים אוכל לומר רק שהחיים ללא משרת 9:00-20:00 מאוד קשים: אני לא מספיקה כלום כמעט, אבל נהנית מכל שנייה.

17 מחשבות על “כך נגוז הרעיון

  1. אל תמהרי לגנוז כל כך מהר את הרעיון.
    הפוסט הזה בסך הכל מתאר את המכשול הראשון שאת נתקלת בו.
    אני לא יודע אם זו אמירה אופטימית או פסימית אבל אם תמשיכי תתקלי בעוד מכשולים רבים.

    ונקודתית לגבי המכשול הנוכחי:
    הון ומשקיעים לא יפתרו את הבעיה שלך משום שאף משקיע לא ירצה להשקיע במיזם שלא צפוי להרוויח כסף.

    נסי לשחק עם המודל שלך.
    האם ניתן להקטין עלויות (הקטנת שכר דירה על ידי מיקום פחות אטקרטיבי)?
    האם אפשר להגדיל את ההכנסות (יותר שולחנות, מחיר יותר גבוה)?
    האם ניתן לקבל מקורות הכנסה נוספים (שימוש במקום לצרכים אחרים בשעות מסויימות)?

    מה לגבי שימוש במקומות קיימים (שילוב עם בית קפה כללי שירצה להקטין את התנודתיות בהכנסות שלו)?

    אין לי מושג האם הרעיון שלך יצליח.
    אם תפסיקי עכשיו הוא בטוח יכשל.

    תחזקנה ידייך ודרך צלחה.

  2. אוקי אז ככה
    תחשבי זולה
    תחשבי חומוס
    תחשבי נרגילות
    תחשבי קפה
    ותחשבי אלכוהול

    תחשבי אינטרנט קפה בעל ניחוח מזרח תיכוני שמיעוד לקהל יעד מסויים

    בקשר לבעיות הכנסה
    תחשבי גיקים
    ידוע שגיקים ישלמו בשביל דברים שלבן אדם מהצד נראים כמו שטויות

    יש לרעיון פוטנציאל

  3. אבל אני לא רוצה בית קפה, אוכל, וכו'
    לא מעניין אותי בכלל, בשביל זה יש סתם בתי קפה עם אינטרנט בהם
    (אם כי נסיוני המר הבוקר עם האינטרנט של הבראסרי/לנדוור היה נורא ואיום)
    אני ורצה לדעת שהאינטרנט במקום אליו אני מגיעה עם המחשב מהיר וזמין

    אמשיך לחשוב על הרעיון, אוקיי

  4. לא בגלל הכסף ולא בגלל הצורך בחלל גדול- אלא בגלל דברים אחרים לחלוטין; דבר ראשון רעש המקלדות (יש רעש, לא כמו מכונות כתיבה ובכל זאת) ולא כל אחד מסוגל לכתוב עם מוסיקה או אוזניות. ואז יש את הרעש. ואז צריך אקוסטיקה או תאים נפרדים. כבר הסתבכת. חוץ מזה, גם פינת הקפה או כל שיחה אחרת על הספות בצד (למשל) עלולה להוות מיטרד עבור מי שאינם מסוגלים לכתוב עם רעשי רקע.

    אם אני צריכה לשבת במקום שיש בו חוקים מסויימים כמו- שמירה על שקט, תשלום פר-שעה, והגבלות נוספות- אני כבר מעדיפה להגביל את עצמי בבית. מעבר לזה- הרחוב, האנשים, ההתרחשויות והשיחות הקטנות שאנו עדים להם כל יום הם חלק מההשראה של הכתיבה – אם האינטראקציה שלי מוגבלת לטובת שמירה על השקט והתחשבות באחרים, אז מה הרווחתי? אני לא רואה איך אפשר לוותר על הדברים האלה לטובת חלל גדול שבו שורות של שולחנות כמו חדרי הכתבניות של שנות החמישים.

    אישית לא הייתי מוצאת שום יתרון במקום כזה- ודאי לא כשאפשר לשבת היום כמעט בכל בית קפה ולכתוב, ו"לשכור" את השולחן במחיר של שתי כוסות קפה ומבט אחד למלצרית שרומז לה שתרד ממני.
    מה גם שעם כל הכבוד ליוזמה- ויש כבוד, תל אביב מוצפת בבתי קפה שהם
    Writer-Friendly
    וששריצתם (במשך שעות, לפעמים) של כותבים כאלה או אחרים כבר הופכת לחלק מהפאסון של בתי הקפה האלה, כך שבשורה התחתונה אין שום בעיה למצוא מקום לכתוב בו.

  5. "אבל אני לא רוצה בית קפה, אוכל, וכו'
    לא מעניין אותי בכלל" – לפתוח עסק לקהל היעד שהוא עצמך הוא רעיון רומנטי ובדרך כלל לא מעשי. אם את רוצה שזה יהיה ריאלי ואולי אפילו יצליח, תאלצי לקבל את הרעיון שאת עצמך לא בהכרח קהל היעד של המקום. כן, אני יודעת: אחרי שחושבים על זה ככה, כל היזמויות האלה כבר נשמעות פחות כיפיות… עסק וכל זה. תתנחמי בזה שככל שהרומנטיקה עוברת יותר מהר, הסיכויים להצליח גדלים. (:

  6. טובתי הייתה אם היית מתנדף מכאן, כפי שלשמחתי עשית בחודשים האחרונים
    ותמצא מקום של "אנשים בסדר"

  7. למרבה התדהמה המקומות האלו פועלים בנכר
    לא הגיתי אותם מאפס

    העובדה שאני לא רוצה להקים בית קפה/מסעדה
    לא אומרת שאין תכלית למקום שכזה
    אלא שהתוכנית העסקית צריכה להיות שונה

  8. על משקל לוקיישן לוקיישן לוקיישן
    שהיא הסיסמה על 3 הדברים הכי משפיעים בנדל"ן

    'ביכורי עתים' זה מקום נטול אווירה חיונית לעסק מהסוג הזה.

    על אף שזה נורא אורבני, מקום כזה צריך גישה למשהו כמו חצר פנימית, ספסלי גינה, ירוק בעיניים, וכד'

    דבר שני, קצת בעיה למקום כזה שלא כולל אופציות של אוכל

    דבר שלישי, יש בת"א פתרונות כאלה בחלק מבתי הקפה. ואני לא מתכוונת לבתי הקפה הידועים על אבן גבירול,
    אלא דווקא מקומות צדדיים יותר כמו אחד העם, דובנוב, וכאלה

    דבר רביעי והכי פרובלמטי, הוא המודל הכלכלי והפוטנציאל העמום שלא מאותתים היתכנות עסקית יציבה ורנטבילית

    דבר חמישי, לו אני הייתי ניצבת כיום בפני הדילמה איזה עסק כדאי לי לפתוח
    הייתי מנסה לבדוק משהו בכיוון התחום הירוק, שהולך ומתפתח ומתעצם, בעולם וגם בארץ

  9. אולי פשוט תקבצי כמה אנשים (כמוני!) שהיית שמחה לחלוק איתם חלל (המממ, משימה קשה מאוד למיזנטרופית) ותהפכו לקואופרטיב שמשלם יחד את השכ"ד ואת האינטרנט? סטודיו משותף

    מה את אומרת
    ?

  10. רעיון נחמד, אבל זה לא בדיוק הסלון של דבורית שרגל שאני רוצה להקים, כלומר, תודה לאל, יש לי בינתיים איפה לכתוב (העיקר שאתחיל סופסוף לעשות זאת), טפו טפו,
    זה באמת רעיון למיזם כלכלי, לכאורה, כך חשבתי, לאנשים שצריכים חלל עירוני שקט מאלף ואחת סיבות
    כלומר הם צריכים להסתדר אחד עם השני
    אני גם לא רואה 20 אנשים שחותמים על חוזה לשנה, כי אם למשל חודש הם לא ירצו לכתוב?
    מה, הם יתחילו לסבלט את השולחן?
    מסובך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s