38 מחשבות על “אגוצנטרית

  1. זה כנראה לא יקרה בתקופתנו.
    הרבה כבוד והערכה לך דבורית על האומץ גם לחיות כפי שאת חיה וגם להתבטא כפי שאת מתבטאת.
    כל כך נמאס מהבון טון של הילודה-רבתי ללא מחשבה, ללא התבוננות פנימית, ללא כנות – רק כי כך עושות כולן.
    והייתי מתפתה לכתוב כאן שאני מרחמת על מי שמרחמים עלייך, אבל האמת היא שאין בי רחמים כלפיהם אלא בעיקר בוז ותיעוב עמוק וסלידה.
    כמו שהגדרת: מיזנטרופית.
    ואני אפילו בטוחה לגביי שהומניסטית.
    סתם שונאת את קטנות המוח והלב של רוב האוכלוסייה
    או כמו שאוסקר וויילד אמר וחברתי דפנה לוי מרבה לצטט: אני אוהב אדם אבל שונא אנשים.

  2. ישרה, כנה, אמינה, אמיתית, אמיצה, מאמינה בדרכה, מכירה את עצמה, מודעת, שואלת, מפוכחת, פיקחית, ייחודית ומאוד חכמה
    צר לי על ההדיוטות שלא קולטים או לא מבינים את הדבר הפשוט הזה
    ראיון מעניין, ויצאת בדיוק כמו שאת, יצאת טוב

  3. יצאת לדעתי טוב מאוד. נהניתי לקרוא ושאפו על ה"לחיות את חייה".
    גודאר בא או לא: השם מתאים.
    המרחמים באמת ראויים לרחמים.

  4. כל התארים שכתבת לא סותרים את התארים הבאים: טועה, חיה באפילה, קוראת לאור חושך ולחושך אור

  5. אנונימיים, וכל המשבחים חותמים בשמם ובאים בזהותם המלאה?
    אמרתי בעבר ואחזור: עכברים, צאו מהחורים!

  6. אני בעיקר אהבתי את "אישה שכולה חורבן וניכור הרס ואנטי יהדות (לת)".

    אני גם יכול להעיד שאכן לא תוכלי לגדל עציצים – עובדה, "רייטינג", העציץ שנקרא על שמך גווע לפני 3 שבועות אצלי במשרד.

    את מופלאה, נפלאה ואני מצר על כך שהגעת לתפוז רק ממש לפני שעזבתי מפני שהעבודה איתך הייתה אחד הדברים היותר משכילים שעברו עלי בשנים האחרונות (זה והיסמקס כמובן).

  7. למרות שהרבה מן השמות לא מוכרים לדלת העם (רענן שקד, שלמה מן, וכולי וכולי). מנקודת המבט הקונספירטיבית תמיד שלי, הסיפור של הבלוג בתפוז הוא חלק ממסכת יותר מורכבת לגבי האינטרנט ומקומו בתקשורת, חופש הביטוי וכולי. היה צפוי שהחגיגה הזו תיגמר, ומפליא שזה לקח כל כך הרבה זמן.

    לגבי הצד המעשי. בגלל הפגיעות של המדיות הזה (בלוגים) הייתי ועודני תמיד מציעה לכל בלוגר שמישהו מאיים עליו בדיבה וכולי להסיר מיידית את האמירה. אחרי הכל, אפשר תמיד לכתוב על כל נושא אחרת, או במועד אחר, ואני לפחות הפסקתי להיות קשורה ומושקעת בכל משפט ופוסט. היתרון של הבלוג הוא גמישותו בזמן, כלומר היכולת למחוק משהו מהרגע להרגע, להפיס את דעת מי שרואה עצמו נפגע עד כדי מכתבים ואיומים ומשטרות, ולחזור לזה במועד אחר.

    גם היושרה שלך בתחום התקשרות ניראתה לי מפתיעה, הכיצד יתכן ? והנה, באמת לא יתכן, או לפחות נהיה קשה.

    אז אולי תעבירי הילוך לספר-תסריט וכולי עד שהזמנים ישתנו.

    "לגדל בלוג" אהבתי.

  8. תמיד הצחיקה אותי הגדרת אנשים כבני אדם, בני אדם יש כלכך מעט, כל השאר זה זן נחות של אנשים. משהו שדומה ביכולתיו המוגבלות ורגשותיו הדלים למיקרובים שחיים בעומק הים.
    לא ניתן להשוות אפילו לא לחיות בטבע, אולי רק לצבועים,אדם מביע את דעתו האישית, שנוגעת לחייו הפרטיים בהחלט, ומה אתם עושים?
    אם אין לכם דעה רלוונטית על הנאמר-עברו לאתר הספורט.
    אתם מהווים דוגמא לתרבות רעה עבור ילדכם, אתם דוחים אותי.
    הייתי מעדיפה להיות יתומה ולא לקבל אחד מכם כהורה.

  9. נראה שאת מרוצה מהכתבה כיוון שהיא הייתה הוגנת כלפיך (ציטטה כראוי וכדומה), אבל מפליא אותי שכקראנית כתבות אובססיבית התעלמת מכך שהכתבה הייתה כתובה בצורה די עילגת- בסגנון הפשוט ביותר לכתיבה של שאלה- תשובה, כאשר השאלות לא דווקא חדות ושנונות, היו קטעים שאפילו הייתי צריכה לקרוא פעמיים כדי להבין, כמו השאלה- "תכונה לא מוערכת?"

    ולנושא אחר- הזדהתי עם הליקויים החברתיים שלך, אמרת שאת שונאת אנשים, אבל אדם ששונא אנשים לא מעוניין ביצירת קשר איתם, אפילו לא באמצעות בלוג.
    למדתי לאחרונה על הפרעת האישיות הסכיזואידית- אנשים שבאמת לא מתעניינים באנשים אחרים, לא מנהלים זוגיות, כמובן שלא מביאים ילדים לעולם. אבל אם היית נפש סכיזואידית אמיתית לא היית מקדישה כל כך הרבה זמן להתכתבויות לא?
    ובקצרה- הקושי ליצור קשרים חברתיים, למרות הרצון העז בהם, הוא קושי שאני מאוד מזדהה איתו.

  10. אהבתי את הכנות שלך. בהחלט לחיות את חייך. התמונה יפייפיה.
    תהני. זה מעבר ל- 15 דקות תהילה. אני קוראת אותך כל בוקר במשרד בהולנד ומספיקה להתעדכן בדברים החשובים. איכשהו אני גם מסכימה עם ההערות שלך בדרך כלל או כמעט תמיד.

  11. קוראת – לא, לא טענתי שאני סכיזואידית, ולא טענתי שיש לי איזו הפרעה כלשהי.
    אני מעדיפה להתמודד עם רוב האנשים ממרחק, זה הכל
    אנשים נעימים לי יותר (לא כולם חלילה) דרך המילים
    יש כאלו שהמילים שלהם מעוררת בי גועל עז

    ובעניין הקושי ליצור קשיים חברתיים – זה לא קושי מבחינתי, כי אני לא מסתכלת בכימהון מעבר לגדר מגרש המשחקים. ממש לא

    בעניין הטעויות בכתבה – מכל הסוגים – אני מעדיפה לא להתייחס אליהן מכל מיני סיבות. כל זה לא אומר שהכתבה לא מייצגת את דמותי. היא לגמרי כן.
    אני מזכירה לך שאני לא כתבתי אותה.

  12. זו אכן הרגשה טובה במיוחד שמראיין מקשיב לך באמת ומצליח ל"פענח" במידה מסויימת אותך ואת מה שאמרת, או לפחות לא לעוות לקמט ולהפוך.

    נ.ב. מנצלת הזדמנות להגיד לאליען ת ו ד ה על ההקשבה האמיתית, בעיטה בצהבהבות ובאופן כללי….:)

  13. גם אני רק קורא אתך באדיקות (בלי שום קשר לעולם הוירטואלי או לעיתנות, מעבר להיותי נרקומן עיתונים) ולכן כרוב המגיבים אני קצת משוחד אבל:
    כתבה טובה ולדעתי מיצגת את הדמות נאמנה.
    וחוץ מזה התמונה מקסימה
    נ.ב. אם כבר אני כותב אז את יכולה לרשום עוד אדם המחכה לקרוא אותך בספר

  14. דבורית,
    אחלה ראיון, כרגיל יצאת מקסימה ומעניינת.
    האמת שהופתעתי מדבר אחד בראיון, אני חשבתי שהייתי חלק מתופעה רחבה של אנשים ש"התחילו" איתך בעקבות הבלוג, ומסתבר שלא כך.
    בכל אופן, אם הייתי חושב שיש לי עוד סיכוי, הייתי מתחיל איתך גם אחרי הראיון הזה…. אני מאוהבתתתתתת

  15. יש לי בעיה איתך. ואני מדגיש – הבעיה היא שלי, לא שלך. לפני שנתיים הגעתי לכאן דרך אחד, יאיר רוה, בכדי לדון בענייני קולנוע. ואז כתבת את הפוסט ההוא, שבו את דוחה ענייני חתונה וילדים ו "תתמודדו עם זה". תעשי מה שאת רוצה. באמת. אבל אני הרגשתי שיש כאן הצהרה שלך שאומרת שאת לא רוצה/לא מסוגלת להעניק אהבה לאף אחד מלבד מלעצמך. עם זה לא יכולתי להתמודד – ופרשתי.

    לא מזמן, דרך פרשת הטרול המעצבן, חזרתי לעיין בכתבייך, כאן ובוולווט. אפילו פתחתי כרטיס ב"קפה דה מרקר" כדי שאוכל להגיב על עניינים שמציקים לי. אני מאוד מעריך את המקצועיות שלך, ונושא האחריות הפרסומית באינטרטנט, נושא שכרגע פרוץ חוקתית, מאוד מציק לי (והדבר נוגע גם לפרשת ייגרמאייסטר, וגם לפרשת הטרול). אבל בכל מה שנוגע לחיים האישיים שלך, אני, אפעס, נרתע.

    את כתבת : "ובעניין הקושי ליצור קשיים חברתיים – זה לא קושי מבחינתי, כי אני לא מסתכלת בכימהון מעבר לגדר מגרש המשחקים. ממש לא". אני לא יודע לגבייך. לגבי עצמי, אני יכול להעיד שכן, יש לי בעיה ליצור קשרים חברתיים, אבל לא, אני לא נואש מלרצות בהם.

  16. תשמעי דבורית, מי שמצהיר ואפילו נהנה קצת לומר שהוא מינזתרופ לא יכול להיות כותב טוב

    וזה באמת ניכר בכתיבה שלך, שהיא מרוחקת וחסרה, מאוד חסרה. קראתי את הסיפור שלך בקובץ הקולנוע, ותשמעי, זה די בולט. מי שרוצה לכתוב טוב, צריך לא לפחד לחיות ובטח שלא להשוויץ בזה שהוא שונא אדם

    די לנפנף בזה, אני הייתי מתבייש בהגדרה מיזנתרופית, לא מנופף בה
    בטח לא אדם שהעבודה שלו היא תקשורת, והוא מצהיר בהנאה כזו על ליקויים חריפים בתקשורת

    אני כן חושב שאת אמיצה בכל מה שקשור לאי הבאת ילדים לעולם, אבל זה שלך עם עצמך, לא צריך לנפנף בזה ולהגיד "אין לי יכולת לאהוב". את מבינה, זה לא כבוד גדול

    זה מביך להתבונן בזה מהצד

    זה מרתיע, אף אחד לא ירצה לקרוא ספר פרי אדם שמעיד שאיננו מסוגל לאהוב ולהעניק

    זה בסדר בשביל ביקורת התקשורת,א בל לא בשביל שום טקסט מעבר לזה

  17. איתן, אבל אין שום בעיה, המרחק בינינו נשמר – אתה קורא, אוהב או לא, מגיב או לא, וכך גם אני.
    כמיהתך לכל דבר שעולה בדעתך, בעינה עומדת
    אני לא נגד כמיהות של אנשים אחרים, זכותו של
    כל אחד לעשות כרצונו, אני מדברת רק על עצמי
    ולא מטיפה לאיש.

    MJ
    גברים נשואים זה לא נחשב.
    אני לא סופרת אותם ברשימת המחזרים

  18. מילה במילה, ניסוח ואפילו פיסוק.
    מסכימה וחותמת על כל מילה.
    חן חן על שירותיך 😉

  19. מינזתרופיה אהובתי, מה אתה מבלבל את המוח. כותבים באים מכל מיני מקומות. אפשר לחשוב שכל סופר דגול הוא איזה חובב ציון אוהב הבריות עם שלושה ילדים וכלב שלא עושה קקי אף פעם. וגם עושה מלא בנג'י. ומאכיל תולעי משי. ומחליף מצעים פעם בשבוע ופותח את הדלת לזרים.

    דבורית כותבת מצוין. זה עניין של כישרון. אין כזה דבר, "אם אתה רוצה לכתוב טוב". או שיש לך את זה, או שאין.

    ועכשיו, אם אתה רוצה לכתוב טוב, לך לשיעורי לשון בתיכון ותלמד מה זה "נקודה בסוף משפט". בהצלחה.

  20. זה שאין נקודות בסוף משפט – תתלונני למערכת התגובות המעיקה של רשימות, ולנפילות האינסופיות שלה כל יום שעה שעה.

    רשימות קלוקלת ולוקה בחסר ונפלה היום כבר אלף

    פעמים.

    נכון, וולבק איננו אוהב אדם גדול, אבל הוא אדם חי, באפשרות של אי הוא דן אחרי שחווה את העולם האנושי. מיזנתרופיה היא לא גיבנת חיננית שאפשר להנות ממנה, היא לא איזה ליקוי מגניב, היא משהו מפחיד באמת, היא מזמינה הרס וניכור ( וחורבן אישי וחברתי, ואני לא יכול לקרוא מישהי שטוענת שזהו עולמה והיא גאה בו

    ולהיות גאה בניכור, אגוצנטריות ונרקסיזם? העלאת הגירה העצמית הזו, זה מביא כבוד למישהו?
    כתיבה היא גשר אנושי, בשביל מה גשר למשהו שמעורר בוז וחלחלה? בשביל מה?

    והכי אני שואל את עצמי, בשביל מה הייתה צריכה את זה? בשביל מה לה כתבות כאלה מביכות? זה משרת את האגו זה? זה מביך

    ומה לעשות, זה שאני נרדם מהכתיבה של דבורית בכל מה שלא קשור לביקורת התקשורת (בזה היא מעולה ובלתת כותרות שנונות) – זה עצוב

    אבל זו באמת בעיה שלי וחבל כי אני מבין שהיא כותבת חשובה, פופולרית, מוערכת, עשירה בתעצומות נפש ,עמוקה מרתקת עד בכי

    אני זה אני וזה ה טעם שלי בלבד

    אני דפוק כי אני לא רואה מה שכולם רואים ונוהים אחריו כמכושפים

  21. תפסיק לקרוא אותי, עלי, וכן הלאה
    יהיה לך הרבה יותר קל בחיים והרבה יותר כיף
    יש עשרות אלפי כותבים בעברית, עשרות אלפים. מה לך ולי, לבלוגים שלי, ובכלל?
    בשביל מה אתה מתענה, ועוד קורא סיפור שכתבתי בספר, בשביל זה באמת צריך להתאמץ! למה לך את זה, תגיד?
    אז בוא ניפרד, וזהו, אני רוצה שיהיה לך רק טוב בחיים, רק טוב!

  22. אויש חלי תנוחי.

    דבורית, מה העניין עם "הדרך שלך"?

    אני אומרת: כל הכבוד לך שאת קשובה לעצמך וחייה את חייך כפי שמתאים לך
    עם 1,2,3 בלי 1,2,3 מה זה משנה?

    איך החופש עד כה?

  23. מה לעשות, דבורית, לאנשים נורררררררררררררררא קשה להתמודד עם מישהי שהחליטה לחיות אחרת מהם. מחוץ לתבניות שעוזרות להן להמנע מלחשוב חשיבה ביקורתית ולקבל אחריות על ההחלטות שלהם ועל התוצאות הרגשיות והמעשיות שלהם. זה לא קורה רק בתחום היחסים האישיים והמשפחה – אני זוכרת ראיון עם מנואלה דבירי, שבנה נהרג בלבנון, והיא סיפרה איך כולם מאשימים אותה שהיא לא נוהגת כפי שהם מצפים מאם שכולה ומעזה להמשיך לחיות.
    מסתבר שלחברה קשה מאוד לראות מישהו שבעצם קיומו מערער על מה שנדמה כי הוא ברור וחצוב בסלע, ומעז לטעון שיש אופציה אחרת.

  24. ילי – אני מאושרת
    דפנה – נכון
    אבל כולם שוכחים, שאלות על החייים הפרטיים שלי עלק היו קמצוץ מהראיון, אבל כולם מתמקדים בהן. באסה.

  25. דבורית, יכול להיות שאת צמחונית? כי אם כן, צר לי לבשר לך שאת לא אגואיסטית ולא נעליים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s