השופטת לא מבינה בטרולים וברק013 מתעלמת בזדון

אחרי שנמאס לי למחוק בבקרים את הטוקבקים של הטרול, ואחרי המוני פניות לברק013, ואחרי שהבנתי שמהמשטרה לא תבוא לי הישועה, פניתי (בעצת עו"ד) לבית המשפט, בטופס שנקרא:
"בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד".

בטופס פורטה הבקשה הבאה:
"המשיב 2 (כלומר הטרול, פלוני אלמוני,ד.) מפרסם פרסומים הפוגעים בשלוות נפשה של המבקשת ומטריד אותה באמצעי תקשורת בשעות הלילה. מתבקש צו במעמד צד אחד שיאסור על המשיב 2 להטריד את המבקשת וכן מתבקש צו שיורה למשיבה 1 (ברק013, ד.) למנוע מהמשיב 2 לגשת לאתר האינטרנט של המבקשת".

לאחר מכן פירטתי את הסיפור, כולל הסברים על ה-IP, וצירפתי את המיילים ששלחתי לברק013 שלא נענו מעולם, וכן ציטוטים נבחרים של הטוקבקים המדוברים.

כל זה הוגש בבית משפט השלום בתל אביב.

יום לאחר מכן התקבלה החלטת השופטת X:

"לא ניתן למנוע הטרדה מאיימת של מי שזהותו בלתי ידועה.
באשר לגילוי הזהות – קודם שאדרש לבקשה, תצרף המבקשת עותק מפניותיו של המטריד האלמוני על מנת שייבחנו ע"פ הקריטריונים שקבעה הפסיקה בכל הנוגע לגילוי זהות משתמשים אנונימיים באינטרנט".

אוקיי, הבנתי שהשופטת לא הבינה וכתבתי לה את המכתב הבא:

כבוד השופטת X
בתשובה להחלטתך:

1.“לא ניתן למנוע הטרדה מאיימת של מי שזהותו לא ידועה" – ובכן אסביר.
זהותו לא ידועה לי או לכבודה.
זהותו ידועה לחלוטין לספקית האינטרנט שלו, כלומר ברק013.
איך? בזכות אמצעי הזיהוי שסיפקתי, מספרי ה-IP שלו לאורך תקופה והתאריכים בהם השתמש בהם, כל זאת בנספח א'.
2. "קודם שאדרש לבקשה" כותבת כבודה, “תצרף המבקשת עותק מפניותיו של המטריד האלמוני על מנת שייבחנו… (ככתוב למעלה)
א. דוגמאות לטוקבקים אותם פרסם המטריד (בזה הכוונה "פניותיו") בניגוד לבקשתי המפורשת (הפומבית) להימנע מכך מצויות בנספח א' אותו צירפתי מלכתחילה.
ב. אין לי שום צורך ו/או רצון לדעת את זהותו של המטריד. אני רק רוצה שיסור מדרכי ומחיי ולא יגיב מעתה ועד עולם בבלוג אותו אני מנהלת.
ג. את זה יכולה לעשות ספקית האינטרנט שלו מבלי שתאלץ להסגיר את זהותו. זהו הליך שבינה לבינו, שיכול להתקבל בעזרתו האדיבה של בית המשפט וכבוד השופטת.
3. אני מצרפת שוב את נספח א' הכולל:
א. התכתבות חד-צדדית שלי עם ברק013 – שמעולם לא טרחה להשיב לי.
ב. דוגמאות לטוקבקים.
ג. מספרי IP ותאריכים בהם התפרסמו הטוקבקים.
אני מקווה שפנייתי זו תזרז את ההליך השיפוטי שיפטור אותי מנוכחותו של המטריד האלמוני בחיי.

ועל כך השיבה השופטת X:

"הסעד המתבקש על ידי המבקשת אינו הסעד המתאים בנסיבות העניין, והדבר הובא בהחלטתי הקודמת.
זכותה של המבקשת לערער על החלטתי זו. מומלץ למבקשת לקבל סיוע משפטי".

זהו, אחרי שדפקתי תראש בקיר בייאוש, לוקחת את החוק לידיים.

 

עדכון, 24.6.8: מתברר שהחוק ברור מאוד בעניין. הידיעה הבאה התפרסמה
באתר של עו"ד חיים רביה לפני כשלוש שנים. חבל שהשופטת X לא קראה אותה:

פסיקה חדשה של בית המשפט העליון קובעת כי עבירת "הטרדה באמצעות שימוש במתקן בזק" (סעיף 30 לחוק התקשורת) חלה לא רק על הבטים טכנים של שימוש במתקן בזק – כגון "הצפת" הקורבן בשיחות-סרק או הודעות דואר אלקטרוני – אלא גם על תוכנם של המסרים (רע"פ 10462/03 הראר נ' מדינת ישראל). בכך הפך בית המשפט העליון את הגישה שהתגבשה בפסיקה המחוזית שבענין מדינת ישראל נ' אלעד ברוך ואשר לפיה "רק השימוש הפיזי באופן מטריד במתקן בזק יכול ליצור את העבירה". על-פי החלטת העליון, תכלית האיסורים הפליליים הקבועים בחוק התקשורת היא בין השאר למנוע שימוש לרעה במכשירי הבזק ובאפשרויות הטכנולוגיות הטמונות בהם. אפשרויות אלה כוללות לא רק את השימוש הטכני במכשיר, אלא אף את המסרים המועברים בו. לצורך שמירה ראויה על האינטרס המוגן של מי שברשותו מיתקן בזק שלא להיות מוטרד, יש להשקיף על השימוש המטריד במיתקן כמכלול אחד של צורה ושל תוכן ולראותם כאלמנטים הכרוכים ושלובים זה בזה.

40 מחשבות על “השופטת לא מבינה בטרולים וברק013 מתעלמת בזדון

  1. שיהיה בהצלחה.
    השופטת כתבה שאת יכול לערער על החלטתה. למה לא לעשות את זה במקביל לשימוש מועיל בקשרי ידידות במחלק התנועה?
    הרי יהיו עוד טרולים ואולי יש כאן הזדמנות לעזור לשופטים להבין את הסיפור. ערעור אחד שמצליח ויש תקדים להתבסס עליו. אף שופט לא אוהב שמשנים את החלטתו בערכאה עליונה יותר. היא בונה על זה שתרדי מהעסק.
    מחר יהיה לך סיפור עם ספקית אינטרנט חדשה בלי קשרים במקומות האלו, לא?
    בשבילנו, טוב? טוב?

  2. ערעור עולה כסף. ודי נמאס לי
    אם היא לא הצליחה להבין שלוש עובדות פשוטות, למה שהיא תבין אחרי שאערער ואחזור כתוכי על דבריי?
    אני לא רוצה להשקיע בזה כסף
    אלחם כמקס הזועם בדרכים, עם סכין בין השיניים, במלחמת גרילה

  3. דבורית בהצלחה, בכל שיטה שתביא תוצאות.

    נועה תנוע, ערעור עולה כסף, לוקח הרבה מאד זמן, והסיכוי בו קלוש מאד, כי בדרך כלל רק בודקים את שיקול הדעת של השופטת למטה, כלומר אם בדוחק אפשר להצדיק אותה, זה מה שיקרה, כי זה החוק לגבי ערעורים. זה לא משפט חוזר.
    מקסימום יפסקו לטובת דבורית במובן של החזרת התיק למטה, עד אינסוף. בכלל, מערכת המשפט חבל"ז טוטאלי, הם עובדים עם החזקים עבור אחוזים כדי שלא יטרידו אותם .זו מין שיטה כזו, את נהיית שופטת כדי לדפוק את המתדיינים, ולהבטיח לעצמך עתיד מזהיר באופן אישי הרחק מידי הפשע, והטירדה הכרוכה בחיים באפריקה, אה, ישראל.

  4. מעבר להיותנו אוכלי נבלות שנואי עולם יש לנו שימוש בעולם הזה.

    ובנוגע לפתרון שלך: מקננת בי התחושבה אם הבקשות שלך היו מנוסחות אחרת, מנומקות אחרת, והיה מתבקש סעד אחר, אני מניח שהתוצאה הייתה אחרת לגמרי. זו לא כמובן ביקורת על איכות הניסוח, אלא על המיומנות בגרימה לשופטים לקבל את בקשתך ולהוציא הצו שנדרש.

    גם מתודת הפעולה לטעמי הייתה צריכה להיות אחרת.

  5. כמה כבר נכתב ונאמר על זה, אבל עד שלא נפגשים עם זה פנים מול פנים לא מבינים עד כמה זה נורא.
    הלוואי שהיו לי עצות מועילות לתת לך.
    שבת שלום.

  6. מה היא ממליצה לך להשתמש בייעוץ משפטי? היא יודעת שעורך דין טוב כבר היה מנסח את זה אחרת ומצליח לשכנע אותה לתת לך את "הסעד" המתבקש.
    לטעמי היא אינה מתנהגת כשופטת, אלא כפקידת שיפוט שכל מה שמעניין אותה הוא הניסוח הנכון של הבקשה. הרי ברור לכל אדם סביר שיש לך "קייס".

    זה מעצבן. אם חס וחלילה אזדקק לסעד כזה אני אבקש את עזרתו של עו"ד ממולח לפני הפנייה הראשונה. תודה ששתפת

  7. מזכיר לי מה שהמשטרה אמרה לי כשסגרה את התיק (בעקבות התלונה שהגשתי נגד כמה מטרידים מהרשת) "מחוסר עניין לציבור" – תגישי תביעה אזרחית.

    ושוב, כמו שאמרה איריס – ואל תגידי שלא אמרנו לך…

  8. בינתיים החלאה יצא מהמערה בשעות היום, ונאלצתי למחוק אותו שלא בשעות המקובלות
    אלוהים, איזה חולה נפש מעוות.

  9. מצד אחד, לא יודע עד כמה הם רשאים לחסום גישתו של אדם לאתר ללא צו בית משפט, אבל אין כאן ספק שהם מאפשרים ביצוע של דבר עבירה (לכאורה, כי בית המשפט לא אישר שמבוצעת כאן הטרדה).
    אבל אם איכשהו כן תגיעי אליהם, והם מצידם יגיבו ואולי אף יתמכו בבקשתך, אז כן תוכלי לקבל את אותו סעד מבית המשפט.

    כמובן שהסיכוי שהם יתמכו באופן פומבי בבקשתך לפניה לבית המשפט, די נמוך, כי זה סתימת פיות… בלה בלה בלה (וזה רק בגלל שבית המשפט לא קיבל את טענתך).

    אבל דרך אחת לקבל את תשומת ליבם של ברק היא לפנות אליהם דרך דפי העיתון/ארגוני זכויות האזרח. לא העיתון שאת כותבת בו כמובן, אלא פניה רגילה לאחד ממדורי העזרה לצרכן במקומות אחרים.
    המון בהצלחה.

  10. ראה, אני כותבת להם מיילים רבים והם לא עונים

    מבחינתי הבלוג הוא ארגון/עיתון, כמו שאתה קורא להם.
    אגב, אני לא עובדת בשום עיתון.

    אני חושבת שהבלוג שלי והפוסטים שאני כותבת בנושא מספיקים.

    אולי זה ייקח קצת יותר זמן, אבל מצד שני גוגל זוכר הכל, הכל פה, שום דגיג לא נעטף בנייר שעליו נכתבים הדברים. מעללי ברק מופיעים בכותרות ובגוף הפוסט, ואני סומכת על זה.

    ברק פשוט שמים זין, והם עוד ישלמו על זה. אני לא יודעת עדיין מתי ואיך, אבל יש לי סבלנות

    אם המשיגנע היה קורא שקוף – מה אכפת לי, אבל מה לעשות שהכישורים החברתיים שלו לוקים, והוא לא מבין שאני לא רוצה אותו פה, נוכחותו דוחה אותי.
    הבלוג הזה הוא פרטי שלי, לא של אף אחד אחר, ואני לא חייבת לארח בו אף אחד בשם הזכות המפוקפקת של "חופש הביטוי".

    יתכבד המטורף, יפתח לעצמו בלוג ויביע בו את דעתו עלי. או ישלח מאמר למדור דעות בעיתון. חופש הביטוי שלו לא מעניין אותי בשום צורה שהיא. זה הבית שלי ואני לא חייבת לארח בו בהמות
    או אפילו רוזנים ושועים.

    אני רוצה לארח פה את מי שאני מחבבת, או את מי שהוא בר פלוגתא הגיוני עבורי.

    השורה התחתונה היא שאני אקבע מי יגיב לי.
    ואם זה לא נראה למישהו, באמת, שילך לחפש.
    איך אפשר להידבק למי שסולד ממך, איך?

  11. לעניות דעתי, בכל זאת שווה לך לשקול בחיוב פניה לברק דרך ערוץ מעט יותר פופולארי. זה יהיה קלאסי עם תצליחי לעניין מישהו בנענע או בערוץ 10 בפרסום אייטם רלוונטי, אבל אני באמת חושב שזו הדרך. במיוחד אחרי שמערכת המשפט אכזבה אותך שלא בצדק. זה מחליא עד כמה חברות לא אוהבות שפונים אליהן דרך גוף תקשורתי מצד אחד, אבל מצד שני לא טורחות להגיב עד שלא עושים את זה.

    שווה לנסות אולי גם גורמי צרכנות.

    אבל בנוגע לכל החלטה שלך, במיוחד לנוכח העובדה שכבר פנית לבתי משפט ונדחית, תבדקי אם ואיך לפניה שכזו תהיה השפעה על כל אופציה עתידית שלך לערעור.

    לגבי חופש הביטוי (אני מניח שהתייחסת לכך שכתבתי שלברק אסור לחסום אותו ללא צו), הכוונה היתה מבחינה חוקית, לא מבחינת הצדק וההגיון הישר, שפועל לטובתך כמובן.

  12. פעם (עוד בימי IOL ז"ל) באתי למשטרת כ"ס להתלונן על אחד כזה, שהיה מכניס 400-500 הודעות ללילה (המחיקה היתה אחת אחת, ידנית) עם נאצות ולשון הרע ושאר דברי גועל. השוטרת ביקשה שאאית לה איך בדיוק כותבים "אינטרנט". סיפור אמיתי. בלשתי אז אחר מאות ואלפי ההודעות וגילית שבאחת השתרבב בטעות האימייל האמיתי שלו ממוסד אקדמי ידוע. האיש הסתבר כדוקטורנט גאון. התלוננתי לדיקן שלו עם עותק מהתלונה במשטרה ועותקי ההודעות. המיטרד מוגר.

  13. המטריד שלי, לצערי, קצת יותר עם הארץ (אם כי לא פחות מופרע)
    אבל עוד יגיע הרגע הגדול.

  14. אין איזו תוכנה שפשוט מאפשרת לבלוגר לחסום IPים מסוימים? אני לא נורא מבינה בדברים האלה, אבל אם אפשר לחסום מספרי סלולרי וכתובות אימייל, נראה לי שהאפשרות הזו לא בשמים.

    אולי אנשי רשימות ירימו את הכפפה? בטוח שאת לא היחידה שזוכה לתענוג הזה.

  15. כמו שאת יודעת, האי פיאים משתנים. בכל פעם שאני חוסמת איי פי אחד שלו, הוא נכנס למחשב מחדש והאיי פי משתנה.

    אל תדאגי, עוד תקבלי את ראשו הערוף על מגש כאן.

  16. אני חושבת שאת צריכה להפיץ את הסיפור על ברק בכל דרך.
    וכנ"ל על בית המשפט.
    וחוץ מזה – אני נהנית לקרוא אותך בשני הבלוגים שלך.
    אל יפול רוחך.
    (האמת, זו סתם אמירת עידוד, את נראית לי נחושה, אמיצה ומתמידה. אחת שלא נופלת ברוחה)
    🙂

  17. כן, האמת היא שאני בונה על תפוצת הבלוג, שאמנם לא עצומה, ובכ"ז.

    העניין הוא שאני לא נוטה להספים את עצמי אף פעם, ובחיים לא שלחתי פוסט שלי בתפוצת נאט"ו

    כך שמי שירצה, שיפיץ אותו.

  18. תדאגי שכל התגובות יאושרו ידנית. תרצי לעשות את זה יותר טוב, תבקשי אימות טלפוני (רק אמיילים אמיתיים, את מקבל מספר של בנאדם ומדברת איתו). הרבה טרחה בשביל כל מגיב, לא הגיוני בכלל, אני אישית הייתי פשוט כותב לו פוסט עם איום על בתי משפט, על עורכי דין הטובים ביותר בתחום, שופטים שהכי דואגים לטובת הבלוגרים, עונשי סירוס וכו'. מנסה לגרום לבנאדם להבין שהוא עוד יקבל את זה חזרה באיבר שהוא היה מעדיף לשמור לעצמו.
    ואם הוא עד כדי עמך, אולי הוא לא יודע אנגלית וריקאפצ'ה ייפעל עליו?

  19. בבית המשפט כבר הייתי, אם קראת את הפוסט

    אי אפשר לאשר פה תגובות. רק לנעול

    עם כל הכבוד, להשקיע בשרץ את "עורכי הדין הטובים ביותר בתחום" –

    למה למה, רצחתי מישהו?

  20. אני לא מתחייבת על עצמי כשפויה 😉

    האיש סובל מהפרעה אובססיבית הקשורה אלי, מה לעשות, זה סוג של הפרעת אישיות, ככל הנראה.

  21. להבהיר הבדל מהותי שרוב האנשים מפספסים:
    מחלת נפש והפרעת אישיות הן שני דברים שונים בתכלית, ואחד לא גורר בהכרח את השני. אמנם אין מחלת נפש ללא בעיה באישיות, אבל לא בהכרח הפרעת אישיות, אשר לה קריטריונים ברורים וקשיחים.

  22. ממי הכותבת חוששת? הרי זו פרקטיקה עיתונאית ידועה ולגיטימית, לייחס דברי שופטת לשמה. אין בכך לא עלבון ולא בעיה אתית או פלילית. זאת כמובן בהנחה שהציטוטים מדויקים למשעי. האם הכותבת חסה על רגשות השופטת? האם חוששת היא מנקמנות? האם חוששת היא שאזכור שמה של השופטת יזיק לה במאבקיה המשפטיים העתידיים? אין סיבה לכך. רשאי כל אדם לספר לציבור בפומבי מה פסק בעניינו בית המשפט, תוך ציון שם השופט. לפיכך אשאל: מיהי השופטת?

  23. מה ההתעקשות לא לעבוד עם עורך דין? יש אנשים שזה מקצועם. הדיאלוג בינך לבין השופטת מביך, והיא ניסתה לרמוז לך על כך. בית משפט, כידוע לך, איננו זירת טוקבקים בה את מתקשרת במכתבים עם שופטים במכתבים.

  24. הסברתי שהרעיון הראשון, לצו למניעת הטרדה מאיימת היה רעיון של עו"ד ונכתב בעזרתו

    זה נעשה כטובה
    מה לעשות, לא יכולה לשלם כרגע לעו"ד
    במשרה מלאה לדבר האידיוטי הזה

    הרעיון היה לנסות לבקש הליך אחר, שאינו חשיפת זהותו של האיש
    לא בגלל שאנחנו לא מכירים את החוק

    איזו טרגדיה אירעה כאן?
    ולמה השופטת צריכה לרמוז לי רמזים ואני צריכה לבקש עצות מאנשי מקצוע?

    הרי אתה יודע שצו לחשיפת זהותו של השרץ הרבה יותר קשה לקבל מצו למניעת הטרדה מאיימת

  25. הבעיה היא שהתכתובת מול השופטת באמת מביכה. לא כותבים מכתבים לשופטים בצורה כזו.

    יכול להיות שיותר קשה לקבל צו לחשיפת זהותו אבל אם היית מגישה לשופטת בעקבות החלטתה את הדוגמאות לדברים שכתב לך, היא הייתה שוקלת להוציא הצו ולכל הפחות מבקשת תגובת הספקית – מה שכבר היה מקדם אותך.

    ממה שאני מבינה, ההחלטה הראשונה שלה הייתה סבירה לגמרי. התשובה שלך הראתה שלא הבנת אותה והתעקשת לקבל צו כללי מבלי לחשוף הזהות. וזה חבל.

    קחי עו"ד שיעזור לך בניסוח הבקשה ותגידי לה בקשה לעיון חוזר בנימוק שקודם לכן לא היית מיוצגת ע"י עו"ד. ההצעה שלה לקבל יצוג לא באה ללעוג לך אלא היא כנראה ראתה שהעובדה שאת לא מיוצגת פוגעת בך. השופטת לא יכולה להציע לך הליכים והיא דנה רק במה שמונח בפניה. מרגע שמה שמונח בפניה לא מאפשר לה לתת לך סעד – היא לא נותנת.

  26. כתבת:
    "אם היית מגישה לשופטת בעקבות החלטתה את הדוגמאות לדברים שכתב לך"

    היגשתי לה.
    פעמיים.
    זה כתוב במכתב.
    זה כתוב בפירוש בפוסט.
    היא התעקשה לא לקרוא.
    פעמיים.
    מוזר שגם את מתעלמת מכך.

    ע"ס כל החומרים שיש לי אני לא אקבל צו לחשיפת
    הזהות שלו.
    זה בדיוק העניין, בגלל שאני מכירה את החוק
    בנקודה הספציפית הזאת, חשבנו, אני והעו"ד איתו התייעצתי איך לעקוף את המכשול.

    בחברה מתוקנת, ספקית האינטרנט הייתה נענית לבקשתי ומתריעה בפניו.
    אלא שברק 013 אינה חברה מתוקנת בשום פנים ואופן.

    ולכן נאלצתי לפנות לבית המשפט
    ולא, למעט עצות פה ושם אני לא יכולה לשכור עו"ד
    בטח לא בשביל האדם המעורער הזה.

    הצעתי לשופטת פיתרון יצירתי והיא דחתה אותו, ושלחה אותי לעשות משהו שממילא לא יצלח.

  27. צירפת פעמיים אבל הבהרת לה שהסעד שאת מבקשת הוא לא הסעד שהיא שוקלת לתת לך, אז מה היא יכולה לעשות?

    מבחינתך גם אם אין לך סיכוי לקבל צו לחשיפת זהותו, עצם זה שתתחילי את התהליך והיא תבקש את תגובת ברק זה כבר יקדם אותך בהרבה לעומת היום.

  28. אני מבינה מה את אומרת, אבל אני חוששת שזה עדיין יהיה דשדוש במקום, ואם מלכתחילה היא תגיד שאין שום עילה לחשיפת זהותו, אז אין סיבה שהיא תבקש תגובה מברק החלאתית ומכאן שההתקדמות לכאורה – התקדמות סרק היא
    מתברר שלחוק המסרב להתגמש נוכח התכתיבים שהוא יצר אין מענה לכל דבר, ולכן אין ברירה אלא לעקוף אותו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s