בן זוגי שיחיה

 

ביליתי אתמול בוקר זיווני ומרגש אצל הרו"ח שלי. דו"ח שנתי של 2007. אני חדשה בעסקי רו"חים, רק בשנתיים האחרונות אני מנהלת תיק עצמאי מול הרשויות, ועסוקה בתשלומי מע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה (שלא באמצעות תלושי משכורת, אם כי גם), ובמילוי חשבוניות מדי חודש. כיף חיים, האמת, שגורע בכל חודש כמה ימים מחיי, אני בטוחה בזה.

הכי נוראות אלו השיחות איתו, עם הרו"ח. מאחר שאני לא מבינה מילה ממה שהוא אומר לי, בכל פעם שהוא מבקש ממני רשימת מסמכים אני מתחילה לפרכס בייאוש, וללקט אותם בעמל רב מכל מיני מוסדות וחורים ברחבי הממלכה. אין לי מושג איך. כלומר אני חוזרת כתוכי אחר בקשותיו במקומות השונים, אבל אז אומרים לי: "לא, את לא מתכוונת ל-867 אלא ל-857", ואני, אין לי מושג מה רוצים מחיי. אני לא מתכוונת לכלום, זה הוא שלח אותי. או למשל, אם כתוב על טופס "במקום 106". אז מה זה אומר, שזה 106?  אם כן, למה קוראים לו "במקום"?

אז אתמול כאמור הלכתי למלא את הדו"ח השנתי. וזה הולך ככה: אני יושבת מולו, הוא מפשפש בניירות וממלא טפסים, ואני בוהה, מנענעת בחיקי את 50 קילו המסמכים שהבאתי מהבית, כי לא ידעתי מה בדיוק הוא יצטרך, ומחכה שזה ייגמר. יותר גרוע מביקור אצל הגניקולוג.

ואז הגיע השיא: הוא מחתים אותי על הטופס, ואני חותמת בקווקוּו שנקרא: "בן הזוג הרשום".

אה? אני שואלת אותו, מה זה "בן הזוג הרשום"?

וההוא, שלא הבין מה אני רוצה, אומר לי: "פעם רק גברים חתמו על הטפסים האלו, ואז הנשים התחילו להתקומם, שגם הן בעלות עסקים ושהן צריכות לחתום על המסמכים שלהן, זה ממש בסדר, לא?"

סבבה ויופי, אני אומרת לו, אבל האם המדינה עוד לא השכילה להבין שלא כולם חיים בתיבת נוח המפוארת שלכם, ושיש אנשים שמנהלים את ענייניהם הכספיים בעצמם, מבלי שיהיה לצדם "בן זוג רשום"?

הרו"ח האומלל גירד בפדחתו, יישר את הכיפה ולא ירד לסוף דעתי. מיד אץ להגן על מדינתו ורשויות מס הכנסה, "לא לא, מה פתאום, לא יכול להיות".

אז עזבתי אותו, מה הוא אשם במוחו התבניתי של מס הכנסה ובראייתו המוגבלת את המציאות החברתית. שטויות, חתמתי בשם "בן זוג רשום" והלכתי לדרכי, משליכה את 2007 מאחורי גווי, וחשה על עורפי את נשימתו הכבדה של בן הזוג שהמציאה לי המדינה.