בן זוגי שיחיה

 

ביליתי אתמול בוקר זיווני ומרגש אצל הרו"ח שלי. דו"ח שנתי של 2007. אני חדשה בעסקי רו"חים, רק בשנתיים האחרונות אני מנהלת תיק עצמאי מול הרשויות, ועסוקה בתשלומי מע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה (שלא באמצעות תלושי משכורת, אם כי גם), ובמילוי חשבוניות מדי חודש. כיף חיים, האמת, שגורע בכל חודש כמה ימים מחיי, אני בטוחה בזה.

הכי נוראות אלו השיחות איתו, עם הרו"ח. מאחר שאני לא מבינה מילה ממה שהוא אומר לי, בכל פעם שהוא מבקש ממני רשימת מסמכים אני מתחילה לפרכס בייאוש, וללקט אותם בעמל רב מכל מיני מוסדות וחורים ברחבי הממלכה. אין לי מושג איך. כלומר אני חוזרת כתוכי אחר בקשותיו במקומות השונים, אבל אז אומרים לי: "לא, את לא מתכוונת ל-867 אלא ל-857", ואני, אין לי מושג מה רוצים מחיי. אני לא מתכוונת לכלום, זה הוא שלח אותי. או למשל, אם כתוב על טופס "במקום 106". אז מה זה אומר, שזה 106?  אם כן, למה קוראים לו "במקום"?

אז אתמול כאמור הלכתי למלא את הדו"ח השנתי. וזה הולך ככה: אני יושבת מולו, הוא מפשפש בניירות וממלא טפסים, ואני בוהה, מנענעת בחיקי את 50 קילו המסמכים שהבאתי מהבית, כי לא ידעתי מה בדיוק הוא יצטרך, ומחכה שזה ייגמר. יותר גרוע מביקור אצל הגניקולוג.

ואז הגיע השיא: הוא מחתים אותי על הטופס, ואני חותמת בקווקוּו שנקרא: "בן הזוג הרשום".

אה? אני שואלת אותו, מה זה "בן הזוג הרשום"?

וההוא, שלא הבין מה אני רוצה, אומר לי: "פעם רק גברים חתמו על הטפסים האלו, ואז הנשים התחילו להתקומם, שגם הן בעלות עסקים ושהן צריכות לחתום על המסמכים שלהן, זה ממש בסדר, לא?"

סבבה ויופי, אני אומרת לו, אבל האם המדינה עוד לא השכילה להבין שלא כולם חיים בתיבת נוח המפוארת שלכם, ושיש אנשים שמנהלים את ענייניהם הכספיים בעצמם, מבלי שיהיה לצדם "בן זוג רשום"?

הרו"ח האומלל גירד בפדחתו, יישר את הכיפה ולא ירד לסוף דעתי. מיד אץ להגן על מדינתו ורשויות מס הכנסה, "לא לא, מה פתאום, לא יכול להיות".

אז עזבתי אותו, מה הוא אשם במוחו התבניתי של מס הכנסה ובראייתו המוגבלת את המציאות החברתית. שטויות, חתמתי בשם "בן זוג רשום" והלכתי לדרכי, משליכה את 2007 מאחורי גווי, וחשה על עורפי את נשימתו הכבדה של בן הזוג שהמציאה לי המדינה.

 

 

26 מחשבות על “בן זוגי שיחיה

  1. קודם כל יש לומר, שאם את לא מבינה את רואה החשבון שלך, אז תעזבי אותו ותעברי לאחד שאת מבינה.. (נשמע הזוי, אבל באמת שיש גם כאלה)

    ושנית, הטיעון שלו ש"פעם רק גברים חתמו על הטפסים האלו, ואז הנשים התחילו להתקומם, שגם הן בעלות עסקים ושהן צריכות לחתום על המסמכים שלהן, זה ממש בסדר, לא?"
    הוא בכלל שגוי…

    את צודקת, כל תיקי המס נעשים בזוגות, גם אם אין זוג (ואז בסטטוס המשפחתי מציינים רווק/ה, והמס מבין שאין זוג)
    אבל זה לא קשור לנשים או גברים חותמים…

  2. הוא דיבר על גברים ונשים כי הוא לא הבין אותי, הסברתי.

    זו טענתי: שתיקי המס עשויים בזוגות, לא על ענייני גברים ונשים
    אני מלינה

    ומשהו מצער: אני חוששת שעוד לא נולד הרו"ח שאבין את דבריו
    זה לא הם, זו אני

  3. פוסט שלי מהיום …בשבחי התשקיפים ורואי החשבון.
    אין ברירה, צריך להתחיל למצוא משהו סקסי בתחשיבים, כי שם טמונים החיים מסתבר. כל השאר זה הסחות דעת או קישוטים

    וענף אמנותי חדש העוסק בטבלאות, תרשימים, פלט מחשב, תשקיפים.

    אלוהים בפרטים

  4. שכן אם יש לך בן זוג רשום – תיק מס הכנסה של העסק שלך נרשם אוטומטית על שמו (כ"ראש בית אב"). זו ברירת המחדל ועליך לגשת לבקש שיפרידו תיקים.
    ולכשמפרידים תיקים, ואת מגישה דוח שנתי כהלכתו – ימתינו רשויות המס עד שגם הוא יגיש, יאחדו את התיקים, יבדקו אותם יחד ויחייבו גם אותך בחובותיו ו/או יענישו על כשליו. כלומר – באופן סמוי, למרות ההפרדה, עדיין דואגות רשויות המס לשמר את בעלותו עליך ואת כפיפותך אליו.
    כשאני מסבירה את זה לנשים לצד נימוקים נוספים מדוע אני ממליצה לנשים לא להינשא נישואין רשומים מסוג כלשהו (אזרחי או רבנות) – רבות (מדי, עדיין) עונות לי: "אבל זה רק כסף".

  5. מצוין מצוין.
    כל הכבוד.

    אכן המציאות נוראית יותר מכפי שחשבתי, אבל אני שמחה על חוכמתי. אמנם סתומה בענייני רו"חוּת ובכלל בכלכלה, אבל לפחות היגיון בריא אימצתי לי

  6. שלום דבורית,
    רק לעדכנך, עד עכשיו לא תיקנו במס הכנסה את החוק המיושן הזה, שלא מכיר באישה לנהל תיק עצמאי משלה, כלומר שיופיע על שמה בלבד וללא שיתוף בן זוגה (אם הוא קיים). אם הוא איננו בנמצא (בן הזוג) זה פחות מסובך, או – וזה באמת מצחיק – או אם הוא מרוויח פחות ממך, רק במקרה נדיר זה את יכולה להופיע כאישיות עצמאית ויחידה, הנקראת "פרילאנס". בתור שכזו, הייתי אמורה באמת להחתים את בן זוגי על הטפסים הרבים שלהם, ועל "הסכמתו" (!) לעניין, ועל אף שהוא שכיר, בניגוד אלי, עלי להחתים אותו על הצהרה בכל אפריל (שזו תחילת שנת הכספים במס הכנסה) ולהביא גם ממקום עבודתו אישורי מס שונים. האם אנחנו במאה ה-21?! האם לא הגיע הזמן לתקן את החוק המגוחך הזה, של אשת-איש ארכאית, הזקוקה לאישור בעלה לכל פעולה שהיא מבצעת, ולתת לכל אדם, זכר או נקבה, לפתוח תיק על שמו. הרי אין בכך שום היגיון שגם הוא יהיה כתוב כעצמאי, בעודו שכיר, רק משום שאני, רחמנא ליצלן, נשואה.

  7. יסלח לי בנזוגי הרשום בהרבה מקומות בעולם, אבל יש דברים שבאמת עדיף שמישהו אחר יעשה בשבילך.
    אני, שממש לא חושבת כמו עמיר, ומאוד אוהבת את עצמאותי לכאורה, מתאמללת בחוסר מוחלט חן מוחלט בכל פעם שאריק, רואה החשבון החביב עלינו, מתקשר אלי עם הר' המתגלגלת שלו. אני מחייכת אליו בטלפון, שואלת אותו מה שלומו, מחכה עד סוף המשפט ומעבירה את השפופרת למ'.

    אבל יש לי עצה בשבילך, היא עולה כסף אך שווה זהב: יש רואי חשבון שבעבור סכומים כלשהם, לא גבוהים, מוכנים לשנע ולנענע בשבילך גם את המסמכים.

    והנה לך בן זוגך הרשום והמשולם, וזאת אפילו הוצאה מוכרת.

    (יש לי גם איש שיודע לקדוח חורים ולהתקין מדפים ולהדק מנורות לתקרה, מה את יודעת)

  8. כנרת – אני לא מכירה כאלו שילכו בשבילי לבנק או יתקשרו לשושקה ולרוחמה כדי שישלחו לי

    ו-מ', נו, יש רק אחד, את יודעת בטח

    מיא – בדיוק

  9. רגע,
    בן זוג רשום זה כמו מכתב רשום?
    יש אחריות אם לא מגיע לכתובת?
    אפשר לשלוח חזרה לאמא שלה?
    מקבלים את הכסף חזרה?

  10. חנה בית הלחמי צודקת לחלוטין.

    המדינה אינה נותנת שום סיבה להתחתן בצורה זו או אחרת. הנשואים אוכלים אותה, כלכלית.

    יותר מזה: בויצ"ו אנחנו שילמנו 1800 שקל לכל ילדה כל חודש, ואילו הזוג שחי בדירה לידנו, ומעולם לא נישאו בשום דרך שהיא – שילמו רק 700 שקל, מפני שהיא חד-הורית והוא חד-הורי, לפי החוק, ולכן מגיעות להן הטבות

  11. א. איזו הצדקה יש לכך שבן אדם אינטיליגנטי היודע קרוא וכתוב לא יבין את דברי הרו"ח שלו?
    ב. איזו הצדקה יש לכך שאת צריכה להביא "בן זוג רשום" ? אצלנו באוסטרליה…
    (וכן, אין לי בעיה לעודד ירידה מהארץ):
    בסוף שנת המס (שהיא חובה על האזרח להגיש דו"ח) אני מקבלת טפסים. אני קוראת. אני מבינה. אם אני לא מבינה אני מתקשרת לקו חם ושואלת (!) ותמיד עונים בצורה ברורה. ולא, אנגלית היא לא שפת האם שלי.
    כיוון שאני נשואה נשאלת השאלה מי המפרנס העיקרי. אנחנו צריכים לציין זאת, והתיק מחושב ביחד. אם לא הייתי נשואה אבל היינו גרים יחד למעלה משנה – מה שנקרא באנגלית "דה-פקטו", כלומר נשואים למעשה – אז גם אז היינו צריכים להגיש ד"וח מס משותף. ובגן היינו משלמים כמו כל זוג אחר (נשוי או לא). כלומר הנישואין היא בחירה ערכית, לא כלכלית.
    אני יכולה להגיש את טפסי סוף השנה באינטרנט. ברור לי איזה טפסים אני צריכה לשמור: את הקבלות מהגן של הקטנה (מסיבות ממשלתיות מגוונות) וכמו כן את הטופס (נדמה לי שזה נקרא 106 בארץ) של סך כל ההכנסות השנתיות.
    וגם תצהיר שהבנק מנפק. זהו.
    בלי "תעודת לידה של הסבתא". חיונית ככל שתהיה.
    כן, זה נשמע מופרך, אבל הדבר המרכזי שטוב באוסטרליה זה למלא טפסים. התנהלות מול הבירוקרטיה – אפשר לא לבכות מזה!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s