דברים שרואים רק באוטובוס

אקופונקטורה
ליד הספורטק עולה ברנש כבן שלושים ומשהו, מתחיל לגדל כרס קטנה, לועס מסטיק באינטנסיביות מדאיגה, עד שהסתימות שלי כמעט עפו. שיערו קצוץ, שחור, מלא. יושב ברגוע.
רק שממרכז ראשו, ממש באמצע, בנקודה הכי גבוהה של הקודקוד תקועות שתי מחטים, שנראות לי כמו מחטי דיקור סיני.
מה לעשות? להגיד לו, היי חבר, המדקרים שכחו לך שתי מחטים בראש?
או: היי חבר, אתה לא מפחד שמישהו ייתן לך צ'פחה? או שתיתקע בגג של משהו, או שמישהו מהנוסעים יעיף עליך תיק?
ירדתי לפניו בלי להציל את חייו.

נרגילה
שלוש בנות יושבות על המושב המרובע (יענו שני כסאות פונים לכיוון הנסיעה ושניים בניגוד לו). שתיים מהן מאופרות בפס שחור שמקיף את כל העין ואז מזנק לו למעלה, בלכסון מתריס (זה אופנתי זה?). השלישית, עדינה למראה, לא מאופרת כלל. אחת שמנה, אחת רזה אחת בינונית.
הן בדרך לתל אביב, מדברות על סיגריות. כמה עולה חפיסה (20 ש'? ג'יז), ומה הן אוהבות (ML אאל"ט). זו לועסת מסטיק כשהיא נכנסת הביתה, אבל אמא שלה שמה לב מיד, זו שמה בושם, אבל אמא שלה אומרת לה, מה, את עובדת עלי? והשלישית, שפר עליה גורלה: בבית של אבא מותר לה לעשן חופשי, ולא רק זה, הוא הבטיח לה שכשתהיה בת 16 ייתן לה במתנה את הנרגילה שלו. למה, מתי תהיי בת 16, שואלת הבינונית? דאא, באוקטובר! עונה בעלת הנרגילה העתידית. אני יורדת, כמעט נתקלת במגף המסומר של הבינונית עם הפס.

מחוננת
ילדה כבת 11-12 שנראית כמו ילדה. היא לובשת בגדים של בנים, התלתלים הבלונדיניים שלה אסופים בצמה מרושלת. יש לה שלושה עגילים צבעוניים בתנוך אחד. בטח הייתה תינוקת חמודה אש, אבל עכשיו הפנים שלה זעופים. מאוד. על מה?
הסלולרי שלה מצלצל. בקול עייף היא אומרת: "מה לימור?" ואחרי שהקשיבה שתי שניות היא מסבירה ללימור מה עושים עם האפס נקודה שמונה אחוז בשאלה על העוגיות, ואיפה הנעלם במשוואה. "לא, מפגרת", היא אומרת בכעס, כשלימור לא מבינה, ואז היא מתעשתת וגומרת את ההסבר.
עוברת דקה וחצי, והטלפון מצלצל שוב:
"מה"? שואלת תכולת העיניים הרושפת: ואז, בעל פה, שהרי אנחנו באוטובוס, מסבירה לילדה שמעבר לקו איך נכנסים לתפריט מסוים במחשב, וממנו איך מגיעים לאתר כלשהו. היא מפרטת לה בקלילות כעשרים פעולות שונות, של מסך בתוך מסך בתוך מסך. ובסוף הטיפשה בצד השני, שיושבת מול המחשב, מצליחה, כנראה.
הגאונית הקטנה מזעיפה את גבותיה עוד יותר, ואני יורדת, מלאת קנאה.

רוסי
"נהג, תסגור את הרדיו, זה ברוסית!", צועקת אישה מקצה האוטובוס.
הנהג המבוגר לא שומע אותה. האישה, כבת 45, מגיעה עד הנהג:
"נהג, זה אוטובוס ציבורי, פה לא רוסיה, שים מוזיקה ישראלית!"
הנהג לא עונה. לידו עומד מישהו: "מה רע ברוסית?" הוא אומר לאישה במבטא רוסי בולט.
האישה חוזרת למקום.
פאק, הייתי צריכה להתערב ולסתום לה את הפה. שוב שתקתי.
אני יורדת אחרי הסיבוב.

אחותי
אני מצלצלת בפעמון ועומדת, מתכוננת לרדת. במושב שפניו מנוגדים לכיוון הנסיעה יושב אדם עם שפם ענקים. לא רואים כזה דבר, רק אצל רס"רים ותיקים. הוא נועץ מבט בכתף השמאלית שלי. אני מסובבת את הראש ורואה דבורה שוכנת עליה לבטח. אני מסתכלת עליו במבט מתחנן (כנראה), הוא מושיט יד ומעיף ממני את הדבורה.
אני אומרת תודה ויורדת.

בין שלוש ערים. ציפורים בז'בוטינסקי, מבעד לחלון די מטוונף
שבת, מבעד לחלון מונית מטונף. ציפורי ז'בוטינסקי-ב"ב נחות מפיח האוטובוסים

26 מחשבות על “דברים שרואים רק באוטובוס

    • אני נוסעת לשיעורי הרכיבה במגרש. בגלל שאני לוקחת את הקסדה איתי, ומעיל וזה, אני לא רוכבת לשם באופניים, כך שמדובר בעשר דקות נסיעה באוטובוס בכל פעם, שזה משהו שאני יכולה לסבול, וגם לאסוף חומרים.
      ותודה כמובן.

  1. יופי של פוסט. בדיוק בגלל כאלה(ובגלל האפשרות לקרוא ולשמוע מוסיקה במקום להתרכז בפגוש שלפנייך), אני מעדיפה אוטובוסים.

    • תודהתודה. ראיתי את הפרויקט שלך. מדהים. נראה מקצועי לגמרי, העוגה, מהדק הסיכות, האיש הקורא, הכל. רציתי להגיב, אבל אני מבינה שצריך להירשם? לפליקר?
      בכל מקרה: על תחנת הרכבת הנטושה רציתי לכתוב שאני אוהבת מאוד תחנות רכבת, אחד האתרים הציבוריים שאני הכי אוהבת. אולי יותר מכולם, וממש היה לי חשק להיות שם, בתוך הצילום שלך.

  2. ויותר מהכל זה המוד הפואטי הזה שנלווה לכל נסיעה באוטובוס, הממלא בהשראה גם את ראשון הציניקנים (בהחלט לא אני) והופך אותו בין רגע לרומאנטיקאן בעל לב קרוע ושותת.
    יפה מאד.

    [וגם זכור לטובה הפוסט הזה של לב"א http://doda.cafe.themarker.com/view.php?t=26256%5D

  3. את כבר ירדת אז לא שמת לב לזו שדיברה עם החברה שלה שעה בטלפון. בקול רם. מאוד. רבה עם חמותה. עשתה לה פרצוף. לא תיתן לה להוציא את הילדה מהגן. עכשיו היא תראה לה מה זה. בעלה לא התערב. רבה גם איתו. העיר אותה בבוקר מוקדם ברעש. התרגזה עליו. גילתה שבעצם הכין לה סנדביצ'ים לעבודה….. יש עוד. מה, זה הספיק? כן, חשבתי. אבל למה שרק אני אסבול? אה? נו טוב, אבל זה לא פייר. לידיעה. 👿

    ופוסט מקסים 😀

  4. יפה מאוד זה 🙂

    אני תמיד נפעמת מאנשים שמדברים בטלפון ומשקרים, למרות שכל מי שלידם יודע שהם משקרים ("אני תקוע פה בפקק עצום").

  5. אני כבר יותר משנה נוסע באוטובוס על בסיס יומיומי וצברתי כבר לא מעט פכים מרתקים שוודאי ראויים היו להכתב איפשהו אם היה לי כח לזה. השיא היה שגברת זקנה מולה ישבתי החלה כך סתם לתחקר אותי בנוגע לשושלת האתנית הזורמת בעורקיי ותוך כך ספרה לי על התיאוריות הגזעניות שבנתה, משהו בסיגנון Mein Kampf. בסוף אמרתי לה שאני אשכנזי טהור אז היא נרגעה.

    ולפני בערך חצי שנה התחלתי לי במנהג להעיר לאנשים על התנהגות לא ראויה באוטובוס או בתחנות. אם משהו מעשן אני מבקש ממנו להתרחק (למרות שאני לעיתים שואף בעצמי), אם נער/ה משמיע מוזיקה בווליום גבוה אני מבקש לכבות, אם מישהו/י זורק זבל על הרצפה אני מתחיל כך "נפל לך משהו" (ואז בד"כ הם מסתכלים עלי ותוהים האם אני דביל כי ברור כשמש שהדבר שנשמט מידם הוא זבל) ואחרי כמה שניות "נו, תרים את זה, בשביל אשפה יש פחים". לרוב עובד יופי ואם לא תמיד יש תגובה מעניינת. נסו.

  6. בפעם האחרונה שנסעתי באוטובוס הייתי בצד השני בו מישהו דמיין לעצמו את החיים שלי.
    מהרגע שקמתי לדלת ועד שירדתי הוא סיפר לי את סיפור חיי שהוא בנה, ולמרות שלא היה קשר בינו לבין המציאות, הוא היה נחמד (גם האיש וגם הסיפור) אז אישרתי את כל הפרטים 🙂

      • חבובית, רק היום גיליתי את הוויוורה-סה-וי החדש והמצוין הזה! ברכות!!! התמכרתי!!!! (חודש שלם בערך הפסקתי לחיות את חייה של עצמי לצורך איזה פרויקט תובעני, בגלל זה ההצתה המאוחרת). גם הפוסט הזה (כמו עוד כמה וכמה וכמה) מעורר געגועים לכוכבים של הקפה – קבלי מיד איזה שבעה *******
        -רגשון-של-חיבוק-ונשיקה-

        • תודה תודה. עד שנפטרתי מהכוכבים, אין לי שום רצון להחזירם לחיי, אבל ממך זה משהו אחר ➡

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s