שברתי את היד

אפשר לומר למעשה שמדובר בסדק מעל שורש כף היד.

ואם לצטט את סיכומו של האורתופד האיכילובי –
חשד לשבר ללא תזוזה של הרדיוס הדיסטלי.

כן, גם כף רגלי הימנית קובעה בחבישת נעל, כשטיב הפגיעה לא ממש ברור לי.

yad

איך קרה –
הבוקר, על המגרש, נפלתי עם האופנוע, שנפל עלי.
עברו כמה שעות עד שהכאבים צפו ועד שהבנתי שזו לא נפילה סטנדרטית.
מדהים, לא?
מאחר שהיד הסדוקה/שבורה מגובסת ומעוגנת במתלה, אני למעשה לא יכולה ללבוש כלום, למעט חצי חלוק.

האם בחדר המיון סייעו לי להתמודד עם נכותי החדשה או השיאו לי עצות? הצחקתם.
למה היא עוד פה, שאל הרופא שגיבס לי את היד את האחות שחבשה לי את הרגל.
בינתיים למדתי להתרחץ על רגל אחת עם יד אחת.
כל ילדותי כמהתי לגבס. עכשיו זה קרה, ובזמן הכי פחות מוצלח מבחינתי, בהנחה המופרכת שיש דבר כזה, זמן מוצלח.

עצות מבעלי ניסיון?

67 מחשבות על “שברתי את היד

  1. ניחומים, מקווה שתחלימי מהר, אין לי שום עצות לצערי.

    רק היום גיליתי שיש לך דומיין – ובכלל נכנסתי להגיד מזל טוב,
    למרות שזה לא מתאים לפוסט,דומיין משלך זה רעיון מצוין, עכשיו אמצע אותך תמיד ולא אחפש בגוגל לאן עברת.

    רפואה שלמה

  2. צ'צ'צ'.

    פעם כשהיינו ילדים, היינו מגרדים עם מסרגות בתוך הגבס.

    היום.. צ'ופ סטיקס.

    רק בריאות.

  3. אוי וויי. להתרחץ אפשר גם עם ניילון עטוף היטב סביב הגבס ונשמע לי שאת יכולה ללבוש גופיית סטרפלס במראה הפצועה האנגלייה. בבתי חולים לא מתרגשים משום דבר, אל תקחי ללב. לכי לאורטופד של קופת חולים, הם טיפונת יותר אמפטיים וגם ייעצו לך לגבי פיזיותרפיה וכו', דברים שאף אחד בבית החולים לא יטרח להגיד לך.

    (ומזלך שאת עובדת מהבית. אני כבר יומיים לא הולכת לעבודה עקב היותי רתוקה לחדר קטן מסוים מאוד בבית 🙂
    הרגישי טוב, החלמה מהירה.

    • קצת קר לי לגופייה, וכן, אני בונה על אורטופד אנושי
      אני חושבת שאוותר על כיסא הגלגלים לטובת קפיצה על רגל אחת, לפחות אעשה קצת ספורט

  4. אה, ושני ענייני כיסאות: כסא פלסטיק במקלחת יקל עליך את הפרוצדורה. נכון שאפשר לשחק אותה חסידה, אבל היציבות לא משהו והרצפה חלקלקה וכשנשארות לך שתי גפיים בריאות, עדיף לשמור עליהן ככה.
    כסא משרדי עם גלגלים יכול לתפקד כאחלה כסא גלגלים לתנועה בתוך הבית, פשוט מסובבים אותו נגד כיוון התנועה ודוחפים עם הרגל הבריאה. חוצמזה, כדאי לישון עם הרגל הפצועה מורמת על כרית.

  5. כבוגרת שבר בכתף שאילץ אותי בזמנו להיות עם יד תלויה במשך חודש וחצי, אני ממליצה בחום על חולצות פלנל מכופתרות מהסוג הגראנג'י המעפן של הניינטיז. הן מספיק רחבות כדי שתוכלי להכניס לשם את היד בלי יותר מדי כאבים אחרי שאת מוציאה לרגע את היד מהמתלה שלה. למרות שהכי מעצבן, זה לסגור ולפתוח את החזיה.

    וגם, קחי את זה בקלות, אל תקחי יותר מדי משככי כאבים, ואם מציעים לך פיזיותרפיה – לכי על זה. אחרת תצאי מהסיפור הזה מעוכה וחלושה לגמרי.

    תרגישי טוב!

  6. רפואה שלמה!
    וכמו שאמר רוגל, אם תמשיכי עם האופנוע, זו כנראה רק פציעה ראשונה מתוך רבות.
    בכל מקרה, החלמה מהירה ותרגישי טוב.

  7. אוייי, מתי זה קרה?
    ליבי, ליבי. אין דבר יותר מתסכל מבגידת הגוף. אנחנו פתאום מבינים כמה הוא יקר לנו.
    גם אני ממליצה על פיזיותרפיה, כי הרי את היוגה תאלצי לנטוש לזמן מה…
    וגם אני עם רוגל. אופנוע זה כלי רכב מ ס ו כ ן.
    (אני יודעת שלא בא לך לשמוע את זה. את ילדה גדולה ואת הרי מחליטה:))
    בריאות במהרה!

  8. אוי. רק בריאות. אין לי עצות להשיא. זה כאב? זאת אומרת, זה בטח כאב, אבל כמה? ואיך את מקלידה?

  9. oh dear oh dear

    מגיע לך לקבל טיפולי פיזיותרפיה וכדאי להשתמש בזכות הזאת. עדיף במקום שמבינים בתחום ולא אצל כאלה שעושים זאת רק כדי לצאת ידי חובה.

    שימוש בכסא גלגלים יגלה לך מעט על גורלם של אלו המרותקים לכזה כסא. עולם לא פשוט.

    חצי חלוק יכול להיות סקסי ביותר בלוק הנכון.

    אגב, זו תאונת דרכים וללא ספק שווה התייעצות קטנה אצל עו"ד ידיד/ה לבדיקת אפשרות לפיצוי מסויים.

    אה כן, להקשיב להוראות המומחים הרפואיים למיניהם.

  10. אה, נכון..פתאום נזכרתי שזו תאונת דרכים , לא חשבתי על זה קודם.

    את יודעת למי לפנות , נכון?

  11. מנסיון כואב של פריקת שורש כף יד ונקיעת כף רגל, בו זמנית, אני יכולה לתת לך כמה טיפים:
    הראשון- אפשר לעשות הכל עם קצת תושיה, בטח תלמדי במהירות. יחד עם זאת, חשוב בטירוף להפעיל את היד הפגועה כדי שלא תאבדי את ספיגת הסידן.
    כל מה שאת צריכה יש ביד שרה, הם מקסימים ועוד שבועיים תוכלי להחזיר להם את כיסא הגלגלים.
    לכי מהר לרופא אורטופד מומחה כף יד- אני נתקלת לא פעם בפדיחות שנעשו באיכילוב (אם את צריכה שמות אני כבר מומחית, לצערי..).
    פיזוטרפיה וריפוי בעיסוק תדרשי מהרופאים שלך.

    הכי חשוב, זה הזמן להזמין חברים הביתה, להזמין אוכל ולהתפנק ככל האפשר….

    • תודה רבה. מה משמע להפעיל את היד הפגועה? ביקש האורת' שאצמיד אותה לגוף. הוא שלח אותי לאורת' אזרחי בעוד שבוע.
      בחרתי מהרשימה של מכבי את דוד גודוין – כתוב שהוא מומחה לידיים. מקובל עליך?

      • הוא מעולה! את בידיים טובות…

        לגבי הפעלת היד, אולי לא עכשיו אבל עוד כמה ימים כשפחות יכאב לך, תתחילי לעשות כל תנועה אפשרית (להרים ולהוריד את היד, לישר את המרפק, לפתוח ולסגור את האצבעות וכו). כל פעם קצת ואז לנוח.

        קוקו דיי אי אפשר לעשות, גם לא להחזיק תינוק. אבל תתחילי להשתמש ברגליים כדי לפתוח בקבוק, בבטן כדי להחזיק שפמו וכאלה…

  12. קודם כול, אם את מתכוונת להמשיך עם הקטנוע, זה דווקא ניסיון טוב. כל רוכב יודע שהתאונה הבאה היא רק עניין של זמן.
    לדעתי הנוחות היתה שווה את זה, אבל כל אחד יעשה את חישוביו.
    ועניין אחר – תבררי אצל המורה שלך, כי בטח יש לו ביטוח לדברים כאלה שאפשר לתבוע. את רק צריכה עו"ד שיטפל בניירת. זה בהחלט משתלם ושווה את הטרחה.

  13. רק עכשיו ראיתי.מצטער לשמוע.תרגישי טוב.לא מופתע מהיחס בבית החולים למרבה הצער.

  14. אין לי עצות טובות, רק איחולי רפואה שלמה.

    ואולי גם לגזור כמה חולצות שאת כבר לא ממש לובשת כך שיתאימו לגבס.

  15. בגיל 17 נשברה לי היד בשבר פתוח של ה*רדיוס* והאולנה (שתי העצמות המחברות את כף היד למרפק). שכבתי שלושה שבועות בדונולו, עברתי שלושה ניתוחי קיבוע בהרדמה מלאה (רק השלישי צלח), ושלושה חודשים התהלכתי בגבס עד בית השחי. זה היה לפני בחינות הבגרות. החבלה הגופנית הקשה בגיל הקריטי היוותה טריגר לקריסה נפשית.

    איך זה קרה לי?
    שימשתי כבייבי סיטר. האב בא לקחת אותי כרגיל, וצפר מהמכונית. רצתי במדרגות. הן היו רטובות, והיו לי עקבי גומי. מעדתי וזינקתי ראש לכל אורכו של גרם המדרגות. אינסטינקטיבית הגנתי על ראשי בזרועי שספגה את עיקר החבטה בקרקע…

    איך אומרות הפולניות? לא ליקקתי דבש בחיי (אבל בבית החולים הכרתי את מי שהפך לחבר הראשון שלי).

    מאחלת לך רפואה שלמה והחלמה מהירה!
    הישמרי לך!
    אופנוע זה עסק מסוכן, אבל את ודאי יודעת זאת היטב.

  16. השילוב בין שתי המלצות שאוזכרו לעיל מטריד אותי. דיר בלק לגזור את חולצות הגראנג' שלי . 😈

  17. תמיד נאמר על רוכבי האופנועים/קטנועים/דומיהם שהם ציוד מתכלה (הרוכבים, לא הרכבים). שיהיה לבריאות.

  18. בתור קורא פאסיבי של הבלוג הזה ושל ולווט – מאחר לך החלמה מלאה. ובתור בוגר שבר רדיוס ביד, יש לי רק עצה אחת להוסיף על כל העצות הנכונות שניתנו כאן – תתחילי פיזיותרפיה ברגע שאפשר (אני מתאר לעצמי שמהרגע שיורידו את הגבס), ואל תכנעי לדחף לדחות אותה כמה שיותר.

  19. אורית, עידן, תודה
    רבקולית, קיבלתי כמה חולצות. לא יעזור לגזור את שלי, הן קטנות מדי.
    דליה- איזה סיפור זוועות
    אלא מי- לא גוזרת. תרגיע.
    אחד-מתברר
    שי-תודהדה. כמה זמן צפוי הגבס?

  20. ידידיתי היקרה ומאותגרת יד הימין, על ביטוח לאומי שמעת? מגיע לך מה שנקרא שירות "טרום סיעודי", אם קשה לך להתקלח בעצמך ולבשל לעצמך ולעשות פעולות בסיסיות. אינך צריכה להיות במצב סיעודי מרותקת למיטתך כדי להיות זכאית לו. שלוש-ארבע פעמים בשבוע תגיע דודה נחמדה מהביטוח הלאומי להתקין לך קינואה ומיקלחת חמה וללחוץ במקומך על השלט של הטלוויזיה.

    תיזהרי בפעם הבאה, את יודעת שהדבוריות בסכנת הכחדה. 😕

    • לא צריך להגזים, אני מדדה יפה מאוד על רגל אחת, וממש ממש ממש לא רוצה שזרים יגעו בי.
      ועל סכנת ההכחדה, נו, כן. 😕

  21. אוי. ויי.
    רק לא בגללי…הייתי הראשונה שמחתה על התכנית לרכישת אופנוע..
    באמת שלא התכוונתי. רק הזהרתי בעקבות התאונה של בני והשבר שלו.
    אגב, מניתוח + השתלת עצמם + ברגים וכו' וכו' עברנו (כלומר, הוא עבר)
    לנסיון איחוי בעזרת אולטרה-סאונד בייתי. במימון מכבי.
    מקווה שהגבס שלך יעשה את העבודה, ומהר.
    עושה רושם, בינתיים, שאינך זקוקה ליועצים מומחים נוספים.
    אם תרצי…יש לי. מכבי מחזירה 3 פעמים בשנה חלק ניכר מהסכום.
    (כמה זה 600 מתוך 800 ש"ח?… 😉
    החלמה מהירה ו…מותר לך לעשות לעצמך הנחות עם אורך הפוסטים וההשקעה.

  22. הפיזיוטרפיסט שלי בסוף כל סשן (ביקור פעם בכמה שנים) אומר שמרוכבי אופנוע הוא אף פעם לא נפרד במתנות ופתקים מרגשים, כי הם תמיד חוזרים. במקרה שלי זה הוכח. אבל אני תמיד אומרת שזה מחשל ומה זה לעומת העונג שבאופנוע?
    בכלאופן, עצה אחת קטנה:
    יש היום גבסים מפלסטיק ומיני פולימרים נוספים שעמידים למים. הם עולים קצת יותר (בניגוד לגבס אמיתי ומגעיל בחינם), מקבלים החזר חלקי מהביטוח המושלם/משלים/וואטאבאר, ואת השאר מהתביעה של הביטוח, אבל החיים איתם נפלאים!!
    הם קלים, הם לא מציקים או מגרדים, ובעיקר – אפשר להתקלח איתם! בנוסף, אם את עם חבישה ברגל, וזקוקה לקיבוע, הם מקבעים בדרך כלל טוב יותר.
    בקופת חולים לדעתי ישמחו להחליף לך את הלבן הנורא הזה שעל ידך (כדאי מאד אם את אמורה לסחוב את זה עוד הרבה זמן)..
    וקביים מיד שרה, זה גם נוח מאד כשמתרגלים ומוריד את העומס מהרגל שעוד בריאה – אני בעדם!

  23. טוב, אם לא בתפוז אגיב פה.

    גם אני בילדותי רציתי גבס, משקפיים ופלטה. קיבלתי שניים מהם.
    תנסי ליהנות מהחופשה הכפויה.
    ואל תתני לאף אחד לשכנע אותך לוותר על הרישיון לטוסטוס בגלל זה!!

  24. דבורית, רק עכשיו ראיתי. החלמה מלאה וכמה שפחות כאבים ונזקים. ובניגוד למה שאמרו קודם – פיזיותראפיה כן, משכחי כאבים גם כן אם הם עושים נעים.

  25. דבורית היקרה –

    קודם כל, אני קורא אותך בעניין ובהנאה: שאי ברכה!

    שנית, לפני כמה חודשים שברתי את הקרסול שלי (בדרך להצגה); חודש אחר כך, בבית, בעודי מקפץ במדרגות, הצלחתי ליפול (שוב) ולשבור הפעם את עצם הסירה בשורש כף היד: הייתי עם גבס כפול במשך שבוע. לא כיף. בינתיים הכל הסתדר – טפו טפו – ואני כבר בקושי זוכר את הפציעות (למרות שהפגיעה ביד דרשה גבס של שלושה חודשים: אל דאגה, זו רק העצם הסוררת הזאת; ברוב המקרים מדובר בשבועות ספורים בלבד).

    עצות? לעשות הכל לאט, לא להתחכם יותר מדי, ולא לבלות יותר מדי זמן בפורומים אורטופדיים ברשת. זה יעבור.

    להתראות

    איתן (הו, ימי עיתון ירושלים!)

  26. שלום V

    לאחר קריאת מספר תגובות נכנסתי לפניקה בשל ריבוי השברים הממלאים עמוד זה
    אני מאחלת לך ריפוי מהיר ומציעה דמיון מודרך שבו את מתקנת את העצמות.

    כל טוב
    שולמית 😯

  27. אוי, רק עכשיו ראיתי…
    מקווה שאת מסוגלת להנות מהמנוחה הכפויה ולא סובלת כאבים בטירוף.
    רפואה שלמה!

  28. החלמה מהירה.

    מתישהו זה יתחיל לגרד נורא. אל תתפתי למסרגות! שואב אבק פיה צרה עושה יופי את העבודה.

  29. אויש, תרגישי טוב.
    אין לי עצות – רק מתפלאת שיש לך סבלנות להקליד ביד אחת.
    הייתי פעם בהרצאה של motivational speaker נהדר – מצאתי סרטון קצת פחות טוב ביוטיוב, שמראה איך הוא מסתדר בלי שתי ידיים, מלידה.
    אלווין לואו

  30. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » שברתי את היד (2) או: חלם באיכילוב‏

  31. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » יש לי רישיון‏

  32. הגעתי לפוסט באיחור משמעותי
    (אולי יותר נכון להגיד- הגעתי לבלוג שלך באיחור משמעותי)

    אבל אני נושאת ניחומים אמיתיים!
    גם אני למדתי שיעורים על מגרש אספלט (דווקא ברוקח ולא בחולון) וגם אני עברתי רק בטסט שלישי(!!!!)
    והנקודה הכואבת ביותר- גם אני נפלתי על המגרש, למרות שאני עשיתי את זה ממש במהלך הטסט כשכוווולם מסתכלים
    התוצאה היתה מעט פחות הרסנית, אבל ממש ממש צבעונית

    תמונות במייל למי שידרוש 🙂

    בכל אופן, ברכות על הקטנוע. זה נחמד מאוד מאוד (וגם עכשיו אפשר להשתלב בשיחות רוכבים! איזה ריגוש)

  33. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » הנפילה, The sequel‏

  34. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » מה שלום גברת אגודל‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s