שברתי את היד (2) או: חלם באיכילוב

נכון, בעזרת סחטנות רגשית זולה ויבבות על ששברתי את היד הצלחתי לעורר את רחמי הציבור, לזכות לנזיפות על נסיונותיי להיות easy rider, לקבל מנות עזרה מכמה וכמה תואמות פלורנס נייטינגל, ולהרגיש כמה ימים מה זה להיות מוגבלת, מנוטרלת, נזקקת.
 
אבל הכל השתנה אתמול, עת הלכתי לביקור אצל האורתופד, כפי שצוויתי על ידי המיונאים מאיכילוב.

שלישי, ארבע
הד"ר מעלעל בניירות מביה"ח, מתעצבן: "אני לא מבין אף מילה. תביאי לי את הצילומים מבי"ח".
אני: "מה, אתה לא יכול להיכנס ולראות במחשב?"
ד"ר: "לא באיכילוב".
אני: "אבל למה לא נתנו לי מלכתחילה?"
ד"ר: "כי לישראל יש דרך מיוחדת להתמודד עם זכויות הפרט".
אני: "אוףףף".
ד"ר: "אני לא אתפלא אם בכלל אין לך שבר. זאת לא תהיה הפעם הראשונה".
אני: "טוב, אנסה להגיע לאיכילוב עכשיו, ואם יהיה פתוח במחלקה, אחזור".

(לוקחת מונית לאיכילוב. השעה ארבע ועשרים)
לפקידות הקבלה ברנטגן: "אני רוצה את הצילומים שלי".
פקידות: "עכשיו?? תבואי מחר".
אני: "עשו טובה, כבר הגעתי".
פקידות: "אין מי שיוציא לך. הוא עובד עד אחת וחצי".
(יוצאת, מקללת, חוזרת הביתה להזמין תור לרופא למחר)

רביעי, בוקר
שמונה בבוקר. תקתקתק, אני ממהרת לאיכילוב.
מבקשת מהפקידה דאתמול את הצילומים. לא, מתברר שהיא לא הפקידה הנכונה. הנכונה הלכה לרגע. שמונה בבוקר, קפה, נו, מה קורה לך. ותפסיקי לנדנד. אמרנו לך שהיא תכף תבוא! מחכה עשר דקות. היא מגיעה עם נס קפה דלוח.
אני מבקשת את הצילומים.
פקידה: "50 שקלים".
אני: "אה? למה? דיסק לא עולה חצי שקל?"
לוקחת הפקידה את השטר ומכניסה למעטפה. על המעטפה היא כותבת "לקרן מחקרים".
מה? מה זה צריך להיות? מי ביקש לתרום לקרן מחקרים? מה זה "קרן מחקרים"? איזה תשלום מכובס תרמתי כאן, ולמי? ולמה בכלל צריך לשלם על הצילומים הארורים?

זוכרים את הימים בהם הייתם יוצאים ממכון הרנטגן עם שקית ענקית ובה התצלומים שלכם? תשכחו מזה. רק אם האורתופד של קופ"ח יבקש – וסביר שהוא יבקש – יעלו לכם את התצלומים על דיסק, לא לפני שיטרטרו אתכם על פי שעות העבודה הביזאריות של צלמי הדיסקים באיכילוב, לא לפני שתיתזזו: אורתופד/ביתחולים/אורתופד.
אני מחכה 35 דקות ומקבלת את הדיסק.

yadi
יד הנפץ היקרה

רביעי, אחה"צ
מגיעה לאורתופד, הוא מסתכל על הצילומים ולא רואה שום שבר לדבריו.
יאללה, להוריד את הגבס. הוא נותן לי הפניה למוקד חירום. נשארו לי שעתיים עד שבע בערב, שעת פתיחת המוקד. אני לא מאמינה לאושר שנפל בחלקי.

רביעי, ערב
מגיעה למוקד, אורתופד מס' 2 מתבונן בדיסק הצילומים היקר, וגם הוא לא רואה שבר. מגיעים לחדר הניסור, והמסור האימתני מכניע את הגבס עצום המידות שלי. יואו, איזו הקלה, אבל אאוצ', כואבת לי היד. נקווה שזה זמני, עד שתחזור לעצמה.
בינתיים אני לא יכולה להפעיל לחץ על שורש כף היד, אבל היי, אני יכולה לעמוד תחת מים זורמים ולהפעיל אותה כמעט כרגיל. יופי, יופי שנגמר ככה. מה בכל זאת יש לי ביד? נראה בביקור הבא אצל האורתופד, ביום ראשון.
[
]
שאלות סיכום לאיכילוב
1. למה לא מציידים כל לקוח בצאתו לשלום בדיסק הצילומים שלו?
2. למה רופאי קופות החולים לא יכולים להיכנס לתיק הצילומים או לכל בדיקה אחרת באיכילוב?
3. למה גובים על השירות הזה 50 שקלים?
4. מה זה "קרן מחקרים"?
5. איפה למדו האורתופדים של המיון אם הם לא יודעים לאבחן שבר?
6. מה מוסר ההשכל?

33 מחשבות על “שברתי את היד (2) או: חלם באיכילוב

  1. במקרה, בשבוע שעבר הוצאתי את צילומי השברים של אחי, וכן, גם אני שילמתי 50 שקלים. מה שהוסבר לי זה שאם הוא היה מבקש אותם באותו הרגע – הוא היה מקבל בחינם. ברגע שהיום נגמר – זהו. אבוד. 50 ש"ח הלכו קאפוט.

    אני רק חייבת לציין שכשנקעתי 2 אצבעות רגליים חיוניות, בתקופה בה הייתה שייכת לקופ"ח כללית, הלכתי להצטלם במרפאת חירום בלפור, ושם הרופא צייד אותי (מיוזמתו!) בדיסק חינני.

    אני מניחה שמוסר ההשכל הוא לבקש את הכל ועכשיו. ולקוות לטוב, כמובן.

    • לא חשבתי על זה באותו רגע, כי
      1. הייתי הלומת כאב, בוכיה ובשוק מהשבר ומהגבס
      2. לא ידעתי שאי אפשר להיכנס למערכ מבחוץ ולראות את התצלומים
      3. קל וחומר לא יכולתי לחשוב שאני צריכה לבקש את הצילומים
      4. בקיצור, זה לגמרי תפקיד המפגרים שעובדים שם לצייד אותי בצילומים, הרי זה עניין רפואי, זה לא תפקידי לדעת ברגעי מצוקה את כל הדברים האלו
      5. למה באותו רגע זה חינם ואחר כך אני צריכה לשלם?

      • ברור, לכן מוסר ההשכל הוא להפיץ את השמועה, כדי שאנשים שבורים ידעו שבנוסף לכאב יש לדאוג לתפקידי אדמיניסטרציה! יו הו!

        למה התשלום? באמת שאין לי מושג. הייתי כה מותשת אחרי ה"לכי למזכירה שפה, לא בעצם לכי למזכירה בחלון מימין, אופס היא בהפסקת קפה, לכי למזכירה שיושבת למעלה" – לא היה לי כח להתווכח.

        אולי זה סוג של דמי טיפול? דמי מזכירה? דמי מידע מיושן?
        אנא עארף…

  2. 35 שקל?
    על זה יאמר "שוד ושבר".

    ו"קרן מחקרים", ממידע פנימי ואינטימי אני אומר, זה גוף שמאפשר להעסיק רופאים יתרים מעבר לתקנים העלובים של משרד הבריאות. העובדה שחיכית חצישעה ולא חצישבוע, תיזקף לזכות קרן מחקרים.

    • היי, אתה דיסלקטי!
      35 דקות, 50 ש' 🙂
      וכמו שאמרתי, אני לא רוצה שיכבסו על גבי הדק כל מיני דברים, כולל לא "קרן מחקרים" שצריכה לשלם לרופאים.
      תנו לי את הדיסק המטופש בזמן אמת ואל תבזבזו את חיי!

  3. . למה לא מציידים כל לקוח בצאתו לשלום בדיסק הצילומים שלו? כדי שאפשר יהיה ל… ראי תשובה 3
    2. למה רופאי קופות החולים לא יכולים להיכנס לתיק הצילומים או לכל בדיקה אחרת באיכילוב? כי איכילוב לא עובד עם כל הקופות באופן אוטומטי, למרות היותו ביח ציבורי
    3. למה גובים על השירות הזה 50 שקלים? כדי לממן את שאלה 4
    4. מה זה "קרן מחקרים"? מושג לאבטלה סמויה. ככה מפרנסים עוד א/נשים או שמנפחים את המשכורות של חלק מהרופאים
    5. איפה למדו האורתופדים של המיון אם הם לא יודעים לאבחן שבר? השאלה הזו תישאר עלומה לנצח כנראה
    6. מה מוסר ההשכל? אופנוע זה מאוד מסוכן

  4. 1. קרן המחקרים היא קרן שבאה לאבחן מי הם הפראיירים התורניים.
    2. מוסר ההשכל הוא המוסר השכל הרגיל שאומר שפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. כן. גם בבתי חולים ולמול רופאים.
    ומעבר לשאלות הלא נכונות, תלמדי לך שלא לסמוך אף פם על מי שנדמה לך שהוא יודע יותר ממך (את ממלא עושה תזה בהרבה תחומים אחרים) וזה אומר שלפעם הבא תבקשי מהרופא מהמיון את הצילום ותנסי לשאול תו במבט של מבינה "איפה תה רואה כאן בעיה?" תתפלאי לגלות שברגע שהוא יטעה לחשוב שיש לך מושג במה שת רואה, הוא ישוב ויבחן ביתר רצינות תתצלום וייתן לך אבחנה יותר רצינית ומתחשבת. מתאים לכל בעיה שאת ניתקלת בה בחדר המיון לאו דווקא לענייני צילומים.

    • תכירו: זה הטרול שחייו אינם חיים בלעדיי
      גם לפה היית צריך לבוא? מישהו ביקש ממך? לא יכולת להיעלם?
      מה זה המשפט הזה?
      "תלמדי לך שלא לסמוך אף פם על מי שנדמה לך שהוא יודע יותר ממך (את ממלא עושה תזה בהרבה תחומים אחרים)" מה אתה רוצה להגיד בזה? שאתה (וכולם) יודעם יותר ממני על כל דבר?

      הרי הסברתי למה לא ביקשתי את הצילום כשיצאתי מהמיון בזמן אמת. אתה לא מבין עברית?

      ובאשר לשהות במיון, הוא דווקא הראה לי את הצילום על מסך גדול, ואכן הראה לי את המקום הפגוע, ובו ראיתי בהחלט פס דק כעין סדק.

      ועם כל הכבוד, ניג'ס, אני לא רוצה למלא את תפקידי כדיאגנוזיסטית באין לי הכשרה מתאימה. אני רוצה שהאנשים שקיבלו רישיון ולמדו שבע שנים פלוס פלוס יעשו את העבודה. פענוח תצלומי רנטגן זה לא התחום שלי.

        • ובקופת החולים, שלי לפחות, נתנו לי בלי לבקש בכלל את הדיסק אחרי שהצטלמתי אצלם לפני שבועיים. וגם נדמה לי שהרופא שלי, מהקופה היה יכול להיכנס לצילום בעצמו מהמחשב, אבלזה לא בדוק.
          בכל מקרה- מוסר ההשכל הוא: א. אופנוע הוא מסוכן, ואחרי גיל מסויים כבר לא רלונטי. ב. רצוי לא להגיע לבתי חולים. ג. עדיף להיות בריא ועשיר…. וגו'

  5. הגיע הזמן שכל הצילומים יעלו ישר לפייסבוק. זה יחסוך לכולם התרוצצויות.
    Amir commented on Dvorit's broken bones .

    (אגב, יש לך עצמות יפות).

  6. כן, מנפלאות מערכת הרפואה.
    לא יודעת מה יותר גרוע: שאבחנו שבר ללא שבר, או שהיו אומרים 'אין לך כלום' ושולחים אותך קיבינימט כשבאמת מדובר בשבר.

    אוי, דבוירה, למה הכל קורה רק לך? :mrgreen:

    נ.ב: עשו לי צילום כליות או משהו (עניין פעוט של להתייבש שעתיים בחדר המתנה עם פקידה שצועקת עליי 'למה לא שתית מים?' אחרי שבפירוש נאמר לי לא לשתות במשך 7 שעות לפני הצילום). קיבלתי דיסק חינם. מיד צרבתי והעליתי לשיתוף קבצים.

  7. ולי לא נותר אלא להזכיר שוב את טענתי, תוך כדי היתלות באילנות גבוהים אחרים (שאף הם, הפלא ופלא, עורכי דין שריריים)- התברר שכל סיפור התאונה היה עורבא פרח ונועד לסחוט אמפתיה ושירותי סיעוד מהזולת (ובכך לגזול ממני שירותי סיעוד שברגיל אמורים היו להיות מופנים אלי), ככה עושים?

  8. בפעם הבאה תשתדלי לשבור כשאת בנגב, אני אסדר לך פרוטקציית פרסונל :~)

    וברצינות – איכילוב הוא בי"ח ממשלתי, אין לי מושג איך עובדים שם הדברים. סביר להניח שהאורתופד שראה אותף הוא פרח אורתופדיה, ז"א מתמחה. באופן כללי כדאי להגיע לחדרי מיון (ז"א אם כבר) עד לשעה 4 אחה"צ, שאז יכול להגיע רופא מומחה מהמחלקה.

    לגבי התשלום – מאוד מוזר. מאוד. יש תקנות של משרד הבריאות לגבי תשלום עבור כל מיני כמו מסמכים, צילומים, וכו', אם לא קיבלת קבלה מסודרת של חדר מיון אז יש מצב שמישהו ניצל את מצבך.

    בכל מקרה – ברכות על המקלחת ובכלל על ביקור אצל אורתופד של ממש.

    • 1. הייתי בחדר המיון בין 12:30-16:00, בהחלט זמן טוב לכל הדעות
      2. דווקא קיבלתי חשבונית, למה לא? נכון שנאלצתי לבקש, אבל קיבלתי.
      ממש לא כתוב עליה "לקרן מחקרים" – אבל אני לא מוצאת אותה כרגע.

      • אם כן נראה נראה שזה חוקי (אבל…), וייתכן אפילו שרופא מומחה טיפל בך.

        בכל מקרה אין שבר יותר טוב משבר, לא?

        איחולי עצמות שלמות מעכשיו והלאה!

  9. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » שברתי… (3) איכילוב משיב‏

  10. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » יש לי רישיון‏

  11. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » הנפילה, The sequel‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s