אופנוענית

picture-009
צילום: אודליה ממן

מצויים אנו בגבול החוצץ בין הקלאסי והרומנטי, שמצדו האחד רואים אנו את האופנוע כפי שהוא מופיע לנגד עינינו באורח בלתי אמצעי – וזו דרך חשובה לראותו – ומצדו האחר אנו יכולים להתחיל לראותו במונחי הצורה העומדת בתשתיתו, כפי שעושה המכונאי – וגם זו דרך חשובה לראייתם של דברים. כלים אלה, למשל המפתח הזה, יש בהם יופי רומנטי מסוים, אך עם זאת תכליתם היא תמיד קלאסית טהורה; הם מתוכננים כדי לשנות את הצורה העומדת בתשתיתו של הרכב (זן ואומנות אחזקת האופנוע, ר. מ. פירסיג)

יואו. כמה קשה היה, כמה מפחיד. 20 הקילומטרים הראשונים בחיי שעשיתי סולו. זה לא דומה בכלום לאופניים. והפקקים. איזה אתגר. אחד האירועים המרגשים בחיי. העוצמה, גם באופנועון כזה קטן, אדירה.

אגב, למה לא מלמדים רכיבת לילה? מה הרעיון?