אופנוענית

picture-009
צילום: אודליה ממן

מצויים אנו בגבול החוצץ בין הקלאסי והרומנטי, שמצדו האחד רואים אנו את האופנוע כפי שהוא מופיע לנגד עינינו באורח בלתי אמצעי – וזו דרך חשובה לראותו – ומצדו האחר אנו יכולים להתחיל לראותו במונחי הצורה העומדת בתשתיתו, כפי שעושה המכונאי – וגם זו דרך חשובה לראייתם של דברים. כלים אלה, למשל המפתח הזה, יש בהם יופי רומנטי מסוים, אך עם זאת תכליתם היא תמיד קלאסית טהורה; הם מתוכננים כדי לשנות את הצורה העומדת בתשתיתו של הרכב (זן ואומנות אחזקת האופנוע, ר. מ. פירסיג)

יואו. כמה קשה היה, כמה מפחיד. 20 הקילומטרים הראשונים בחיי שעשיתי סולו. זה לא דומה בכלום לאופניים. והפקקים. איזה אתגר. אחד האירועים המרגשים בחיי. העוצמה, גם באופנועון כזה קטן, אדירה.

אגב, למה לא מלמדים רכיבת לילה? מה הרעיון?

35 מחשבות על “אופנוענית

  1. לצערי את לא יוצלחית ונוטה לשבור איברים.
    תוך חודש מהיום הבלוג שלך יופסק לשלושה שבועות עקב תאונה לא נעימה.
    כשתרסקי ברכיים ומרפקים, כבר לא תתלהבי מהעוצמה של הטוסטוס.
    דבורה דבורה אבל זה לא בשבילך
    את שברירית מדי.
    יש לך שבוע להתחרט. אל תגידי שלא הזהרתי,
    אח"כ אל תאשימי את כתם הסולר על הכביש.
    תחזרי לאופניים.
    גם קורקינט ממונע אפשרי.

    • גם לי יש ויז'ן, באופן מפתיע: תוך שלושה שבועות עד שנתיים אתה צפוי לקבל אוטם שריר הלב או שטף דף במוח. שירת חייך תהיה בסכנה גדולה.
      ראה הוזהרת. כזו אני, דבורה דבורה, אבל נביאה.

          • רת פרחחית ואסביר מדוע:
            שטף דם במוח זה סוג של כוח עליון וקשה למנוע אותו
            לעומת זאת קיבלת ממני עצה מועילה להמשך בריאותך
            המלצתי לך לרדת מהטוסטוס אחרת זה לא ייגמר בטוב
            במקום להודות לי את מאחלת לי מחלות שקשה למנוע
            חוצפנית ונקמנית

  2. למרות שאת כבר מצוידת, לא לשכוח מיגון מלא תמיד, מעיל כפפות ומגיני בירכים אם את מרגישה צורך.
    גם בשיא הקיץ החם, אני תמיד מזכירה לעצמי שחם בתוך המעיל, אבל הרבה יותר חם להפגש עם האספלט בלעדיו…

    בהצלחה רבה, הולם אותך!

  3. יפה לך בובה! תקרעי את הכבישים!!! (אבל באחריות)
    פעם, חבר יקר מאוד לעבודה ששמע איזו תאונה איומה כמעט עשיתי, לקח אותי (על האופנוע שלו) לאכול פלאפל ליד משרדי "הופ", ישב איתי שם בחוץ מתחת לסככה ולא הרפה ממני עד שהיה בטוח שהבנתי: הכביש הוא כמו משחק מחשב, מסביב מלא מטורפים שרוצים להרוג אותך ואתה צריך להגיע ליעד שלך בשלום, אבל יש לך רק "חיים" אחד לבזבז. מאחר ששנינו פריקים של משחקים, המסר נקלט היטב ומאז אני משתדלת להיות ערנית מאוד למטורפים שסביבי, כי זה הסוד. הוא עצמו, אגב, התרסק על האופנוע לפני כמה חודשים ויצא בנס, אבל האופנוע הלך ומאז לא קנה חדש, בינתיים נולד לו ילד שלישי והוא החליט שעד כאן. חלילה לא כדי לרפות את ידייך, רק כדי להזכיר את משחק המחשב והאויבים, והכי חשוב, לשים לב בסיבובים, שני טוסטוסאים יקרים וזהירים שאני מכירה אכלו אותה בברך מתאונות בסיבובים. אוף, אני נשמעת יותר גרוע מכל המזהירנים שלפניי, לא זאת היתה הכוונה!!! יאללה, תקרעי ת'כבישים. 8)

  4. סקסית שכמותך עם כל כך הרבה בגדים לקלף. מדליק.

    תיזהרי עם המחשבה על לימוד רכיבת לילה, פעם כבר חשבו לעשות טסט נוסף בלילה. אם בא לך, המורה ישמח לתת עצות ואולי שיעורים ברכיבת לילה.

    כמו כולם, זהירות מהמטורפים מסביב שלא תמיד נותנים כבוד לרוכבים.

  5. מי שיש לו רישיון על רכב גם לא צריך לקחת שיעורי נהיגה על קטנוע בכביש. מתאמנים רק במגרש על השמיניות והסלאלומים שצריך לעשות בטסט, וזהו. אני חטפתי שוק כשעליתי פעם ראשונה על הכביש עם קטנוע. זה אחר לגמרי מרכב ולוקח זמן עד שמסגלים כישורי השתחלות בין מכוניות.
    ואגב, היזהרי מכבישים רטובים ובעיקר מאזורים שבהם יש את הגועל הזה של הפיקוסים. התאונה הראשונה שלי היתה התגלגלות על הכביש ברוטשילד, שתיים בלילה, אני ועוד חמישה רוכבים לפחות ממש באותה נקודה. זה היה עירוב של ממטרות ופירות פיקוסים.

    • כן, אני יודעת. השוק הוא גם כשאת מתחילה לרכוב אחרי שיצאת מהמגרש, מאחר שהרכיבה בכביש בשיעורים כלל לא דומה לרכיבה בכביש בו צריך להשתחל בין המכוניות.

  6. אני בטוחה שתיזהרי ולא מבינה את ההיסחפות הזאת בכל האזהרות מסמרות השיער.

    רבים הפחידו אותי כשקיבלתי רשיון נהיגה ברכב והזהירו אותי מהנהגים המשוגעים ומהג'ונגל שמתחולל בכבישים. ומה גיליתי? שלטנגו צריכים שניים. אם אתה סולידי וזהיר, לא נכנס לעימותים ומשאיר את האגו בבית – רוב הסיכויים שהנהיגה תהיה שקטה ורוגעת 99% מהזמן.

    אני נוהגת כבר ארבע שנים, וחזיתי (כעוברת אורח) בתאונת אופנוע אחת בלבד (הנהג נפגע באופן קל ביותר). אז שהפחד לא ירתיע אותך מליהנות מהמתנה החדשה ואל תתייחסי לכל תרחישי האימים שחלקם לפחות נועדו לרפות את ידייך במסווה של דאגה לשלומך.

    • כן, צריך לזכור שגם הבלוג הזה לא נעול בפני טרולים, ויש לי כמה כאלו, הרודפים אותי באשר אפנה, ולא מרפים.

  7. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » מבקרת בקולנוע‏

  8. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » שנת העצמאות שלי‏

  9. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » בין קטנוע לקולנוע‏

  10. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » מה עשיתי השנה‏

  11. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » איך יוצאים הבקבוקים מהכלובים?‏

  12. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » מחפשת דירה‏

  13. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » מה שלום גברת אגודל‏

  14. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » שנתיים על הכביש, כחדשה‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s