No Date for U

דבורית שלום, קראתי, מעניין לי, פנויה למערכת יחסים לא רצינית??? שואל ברצינות. תגובה כזאת או אחרת תתקבל בברכה באס אמ אס, משם אבין מה הלאה, כלום, כוס יין, שוקולד בלגי, שיחת נפש, סקס פרוע, וכו וכו ….
ניתן לסמן בעיגול את התשובה חצי בצחוק, שלושת רבעי ברצינות

את ההצעה הזו קיבלתי היום, דרך הבלוג, ועניתי שבאמת תודה, אבל אאלץ לוותר.
הדברים ברורים עבורי לגמרי: המונח "דייט" לא קיים בחיי. מבחינת משאבי אנוש התופעה הזו היא גזלנית האנרגיות מספר אחת. ראיתם פעם איך שעון מים רץ כשאתם פותחים את הברז? או שעון החשמל כשהמזגן מופעל? אותו דבר קורה אצלכם בנפש. השעון רץ, קילומטראז' מטורף נצבר, והכל על ריק. מיותר.

בדיוק כמו זכייה בלוטו או בטוטו, פעם בכמה זמן מישהו זוכה באיזה סכום מטורף, אבל תוך זמן קצר מבזבז אותו, לוקה במרה שחורה, נכנס לדיכאון, ועוד כל מיני רעות חולות שכאלו.

אני מדברת עם חברות, עם נשים על חייהן בפארק הדייטים ושומעת רק סיפורי זוועות. כל נסיונותיי להציע להן לתעל משאבים למקומות יותר פרודוקטיביים נתקלים בחומה בצורה, מתוך איזושהי תקווה שמשהו טוב, לכאורה, ייצא מאחד המפגשים הללו.

בדרך כלל ברור מתוך הדברים שאני כותבת ומהדרך בה אני מציגה את עצמי, שאני מחוץ למשחק (וכן, זה משחק ארור, אבל משחק), אבל לעתים מתעורר בי החשש שמישהו יחשוב אחרת. כשאני נפגשת עם חברים-גברים-קולגות, או מציעה להיפגש, אני נתקפת חשש לא פעם, שמישהו יחשוד שכוונתי אחרת. שיא השיאים היה לא מזמן, כשראיתי בשכונה מישהו שמחפש את דרכו, ורציתי לשאול אם אפשר לעזור לו, אבל חזרתי בי מיד, שמא יחשוב שכוונותיי אחרות.
קצת מוגזם, נכון, אבל זה סימפטום של פוסטראומה.

מודה, הייתי בגטודייט בעבר, והתקופה הזו, שנגמרה לפני כמה שנים, הייתה המזוויעה בחיי. ברגע שעשיתי קאט רווח לי פתאום, אפילו לנשום נהיה קל יותר. איזה כיף, פשוט מחליטים שלא, וזהו, העולם שוב מווריד.

והנה, מישהו שלא כל כך שם לב שאני לא במגרש בכלל מציע לי פתאום "מערכת יחסים לא רצינית". מה זה בכלל? מאיפה באה לעולם? ולמה מתכוון האיש בהצעה האטרקטיבית שלו?

אחסוך, למען טובת הציבור, את כל סיפורי הקח-תן והמקח וממכר שגברים ונשים מנהלים ביניהם היום, כשהכל כל כך נגיש לכאורה, והאינטרנט הוא שדה מרעה אינסופי לכל אחד ואחת (אם כי, נודה, הגברים הם הנהנים הגדולים מכך), אבל ההצעה הקסומה הזו היא רק דוגמה קטנטונת, והיא כלל לא אישית; אני אמרתי אמנם לא, אבל כמאה נשים אחרות, שוודאי וודאי רוצות "מערכת יחסים רצינית" ובטח קיבלו בו"ז אותה הצעה יגידו כן, בהנחה שהן אלו שיגרפו את הקופה, או לפחות יחיו באשליה שכזו לערב אחד שלם, כשלמחרת יחכו לסימוס הגואל, שאף פעם לא יבוא.

63 מחשבות על “No Date for U

  1. לפחות הוא אמר "לא רצינית", הרבה אחרים אומרים "רצינית" ולא מתכוונים/רוצים בכך.

    אני לא אבין את אלו שיוצאים לדייטים רבים באותו היום! או לאורך כל השבוע- התנהגות זו נתפשת בעיניי כהשקעת אנרגיות מיותרות של אנשים שחושבים שבדייט הבא מחכה מישהו טוב יותר או סתם "נהנים".

    מצד שני, אדם שרוצה זוגיות, לא יחכה שהיא תדפוק על דלתו או תישלח לתיבת המייל שלו.

    • "מצד שני, אדם שרוצה זוגיות, לא יחכה שהיא תדפוק על דלתו…"

      זה אשכרה קרה לי. הזוגיות דפקה על דלתי (ללא הזמנה, ובין 2 ל-4!).

      לפני זה הוא היה סתם מכר.

      אבל יש להודות שחיכיתי 40 שנה.

      הייתי במאות דייטים בימי חלדי. כמעט עד שהחלדתי. רק אחד מהם הפך לרומן משמעותי. קצרצר. ורק שניים מהם היו כאלה שלא רצו אותי. אחד הודה בגלוי שהחזות המזרחית שלי מפריעה לו (יש לי חזות מזרחית?), והשני – הנחשק במיוחד – סתם ולא פירש.

      אגב, אתמול עברתי ניתוח. לא יכולה לעשות כלום – לקרוא/ללמוד – בגלל הכאבים (לא משהו היסטרי), וגם אסור לי להתאמץ. מצ'עמם. לראשונה חשה בחסרונה של הטלוויזיה בחיי.

  2. קודם כל נתחיל בהערכה שלי שהאדם שפנה אלייך נשוי.

    דבר שני, אני די מסכימה איתך. את מספר הבליינד דייטס שהייתי בהם ניתן לספור על אצבעות כף יד אחת, ולדעתי תישאר עוד איזו אצבע-שתיים פנויות.

    ורציתי להגיד ללימור שיש אנשים, אני למשל, שהגיעו לשלב שבו הם רוצים זוגיות ודווקא כן חיכו שהיא תגיע לתיבת המייל שלהם. ככה זה כשאת פטאליסטית. ומה את יודעת, היא אכן הגיעה.

    ואם היא לא היתה מגיעה? אז לא. זה לא צורך קיומי אצלי. את רוב שנותיי חייתי לבד והייתי מסתדרת לבד גם אם זה היה לתמיד. זה רק שפתאום רציתי ביחד.

  3. כשנקודת המוצא שלך היא שאת לא רוצה זוגיות, העמדה שלך מאוד הגיונית. אבל אני מניחה שלפחות חלק, אם לא מרבית, הנשים שאיתן את מדברת על חייהן ב"פארק הדייטים" כן רוצות זוגיות, וכמו שכותבת לימור, זה דבר שבדר"כ צריך לחפש אותו באופן אקטיבי.

    אני באופן אישי סבלתי הרבה דייטים גרועים בדרך להכיר את בן הזוג שלי, ואני בדיעבד חושבת שכן היה שווה, אפילו שאותו הכרתי בכלל במסיבה, בלי דייט.

  4. ומה תגידי על זה:

    "שלום דליה
    ראיתי אותך בתוכנית הבוקר בערוץ 2 ביום השואה
    ריגש שסיפרת את הסיפור של אבא שלך ואיך זה השפיע על מהלך חייך
    אפשר טלפון אשמח לדבר איתך"

    פחח…

  5. םוסט עצוב מאד.
    עצוב פעם אחת בגין המסקנה,ממנה עולה כאב גדול ועוד יותר עצוב בגין כל הדיטים שהלכת אליהם ולא רצית והם כמו שדליה כתבה כנראה היו מיותרים לחלוטין. ועצוב בגלל הכללות שאת עושה גם על גברים וגם על נשים. שיכול להיות שהן נכונות (וכנראה נכונות) בהמון מקרים, אבל בסוף תמיד זה אישה אחת ואיש אחד והם באותו הרגע הם עולם ומלאו ולא הסטריוטיפ של הגבר המצוי או האישה המצויה.
    זוגיות זה עסק מסובך בצורה בלתי רגילה ובתור אחד שחי עם אותה אישה כבר שלושים שנים כל מה שאני יכול להגיד זה שזה היה המון עבודה והמון שנים להגיע למקום שזה זוגיות נהדרת ושלבד לא היינו עושים את זה. זה לקח המון עזרה חלקה מכוננות וחלקה אקראית וראיתי הרבה זוגות והרבה מערכות יחסים לא ראיתי מערכת יחסים שפשוט קרתה. זה תמיד כולל עבודה סיזפית אין סופית בהתחלה באמצע ובסוף והדייט הראשו או השני או העשירי אינם רלוונטים לחלוטין אבל את זה לומדים בדיעבד ולא בהתחלה. וזה הדבר הכי רחוק מזכיה בפיס.
    אבל הכי מדהים? זה איך בחורה כמוך מוצאת את עצמה בדייטים שגורמים לה סבל כפי הנראה . ואני מאחל לך מכל הלב שתצליחי ליצר לעצמך סביבה שבה גם לא תצטרכי לחשוף את עצמך למצבים כאלה וגם תצליחי באותה העת להשאר פתוחה לאפשורת של מערכות יחסים אמיתית.

    שבת שלום
    עדי

    • אני מעדיפה לעבוד תמורת כסף, ולא בעבור מערכת יחסים. זה יותר מתגמל מבחינתי.

      נ.ב – ראה זה פלא, הצלחת לקרוא פוסט שלם שלי, בניגוד לטענותיך הקודמות.

      • אבל אני לא ראיתי אף פעם את הבלוג הזה. זה בלוג יפה מאד. שאני טועה אין לי שום בעיה להגיד שאני טועה.

        זה בסדר גמור וזה בטח חיים הרבה יותר טובים ונעימים וממלאים מאשר לחיות בזוגיות רעה או באי זוגיות כוססת ציפורנים לטלפון מהוא ואו מההיא (לא תאמיני הם מחכים אותו דבר..) , אבל אם תזכרי להשאיר סדק קטן פתוח לאפשרות אחרת (רציתי לכתוב כמו לאליהו הנביא אבל זה ממש לא מתאים..) את יכולה להיות מופתעת ואני מקווה מכל הלב ומאמין שתהי. אגב איך את יודעת שזה מתגמל פחות?

  6. אבל יש פה ענין עקרוני שפספסת – הוא בכלל לא הזמין אותך לדייט. מאיפה הגעת לכל הפוסט הזה? 🙂
    פעם עוד הייתי סלחנית כלפי ילדים (זו לא התנהגות של גבר) שפנו אליי עם הצעות כאלה.
    היום כבר לא.
    זה מעליב ומעדיפה שלא יעליבו אותי.

  7. ברקע אני מקשיבה לסדרת סרטונים על אושוויץ מ-UTUBE:

    האימרה אהבה מניעה את העולם היא לא ממש מצוצה מהאצבע. קשה לי להבין אנשים (הסקטור נקרא א-מיניים) שמחליטים לצאת מהמרוץ בגלל כל מיני סיבות שבינן לבין האמת יש (לדעתי) מרחק לא קטן.

    תמיהה קטנה, מה קורה עם כל הנושא שנקרא מין, דחף מיני, התפרקות מינית, הדדיות נשמתית ושאר המילים. האם הכל מתרכז בעשייה עצמית או גרוע מכך בהינזרות מדחיקה? לפי מאסלו הרי גם נושא המין עומד בחשיבותו.

    קטונתי מלהחליט עבור אחרים כי בקושי אני מצליחה להכיל את עצמי. "משחק" הדייטינג מכיל גם אינטלקטואליות מסויימת שמאתגרת את הנשמה והגוף.

    מסכימה עם עדי למעלה שזה אכן פוסט עצוב מאוד. מצד שני יש להעריך את הכותבת שאינה מתחמקת מהתמודדות (בלוגריסטית) עם הנושא ואולי בעצם זו קריאת עזרה עתידית.

    אין ספק שהפוסט הוא גם סוג של דיסוננס קוגנטיבי.

    והכי חשוב, מה עושים/חושבים/חושקים/מתאווים כשרואים תחת נהדר של גבר יפה. נשים רבות נהנות לא פחות מגברים (ויש שיגידו הרבה יותר) משדה המרעה האינסופי ברשת.

    • כמו שכתבתי, אני (ביומיום בנאדם לא שכלתני בעליל) עושה שיקולי רווח והפסד, והמאגרים הנפשיים שלי לא מספיק עשירים כדי להיחבט.

  8. ושאלה אחרונה:

    עם יד על הלב – האם אין לך באיזשהו מקום נסתר גם תחושה קלה של החמצה?

    של חוויה, של התנסות, של ריגוש חיובי, של התפעמות הלב?

  9. מוכרחה להודות שאני כיצור זוגי למדי לא הייתי מסתדרת היום בעולמו הוירטואלי או יוצאת לדייטים…תודה לאלוהימה שאני לא צריכה להתנסות בכאלה מן נסיונות. את אהוביי מצאתי בדרך בלל בחיים האמיתיים (כסית ? קליפורניה וכו') ואני אתו כבר 39 שנים.
    אל תנודי לי דבורית זה מהיוצאים מן הכלל אני חושבת… טוב את מכירה אותו .
    מסכימה אתך לגמרי ש"לעבוד קשה" בזוגיות-זה לא בשבילי, כמו שהרוח לא מתאמצת לנשוב.

    • "אל תנודי לי דבורית זה מהיוצאים מן הכלל אני חושבת… טוב את מכירה אותו".

      למה שאנוד? חו"ח, אני מעריצה אותך (ואותו) ו(את אחיינו) –
      עד 120!

      • וואלה ? תודה גדולה .
        לפעמים טועים לחשוב שאנשים נזיריים יחסית (כמוך ?)חוסכים גם במחמאות !
        כמה טוב להיווכח שלא כך הוא.
        תודה

  10. דבורית,
    אני קוראת אותך כבר אלף זמן – מהפברואר שאחרי פרוץ הוולווט – בבמות שונות, או בארונות-אחסון משתנים, ובכל מני פורמטים. רוצה לומר: הכרזת על עצמך כטיפוס רדיקלי (או שהרדיקליות הכריזה עלייך), ואני כבר מכירה ויודעת, ומעניין אותי מאד לקרוא לא רק בשל דרכי ההבעה החביבות שלך, אלא גם מכיוון ש-נו-התנהלותך בעולם שונה משל רוב הבריות. מודה שלא תמיד הכל נהיר לי, ובכל זאת פקחת לי את אזניי: כעת אני רואה לגיטימציה לעוד כל מני דברים, שאפילו חבריי הצעירים והמהפכניים לא הראו לי.
    בכלל לא משנה דעתי לגבי עניינייך שהפכת ציבוריים; יתרה מכך: לא על הכל יש צורך לחוות דיעה. כאן אני על תקן מאזינה, לרוב. אבל לעתים יש לומר:
    לא יודעת. מקווה שבאמת טוב לך. זוגיות למשל: לא גנעדן. אבל יש שם משהו, אם זה עובד. משחק הדייטים מגעיל גם לינוקא שכמותי. גם לי נמאס ממנו, וכרגע איני משתפת עמו פעולה. אבל את יודעת מה, מתישהו אשתעשע. מתישהו אהיה קלילה לשניונת וחצי.לעתים אני יכולה גם לומר – חיחי! מצחיק פה. מקווה לשמור על היכולת הזו מעבר ל-23 שנותיי. גם מעבר ל-26 השנים הבאות.
    לא יודעת. מקווה שטוב. או משהו.
    [יש באמתחתי גם ציטוט, אבל הוא ישמע טרחני. אם תחפצי, אקליד].

    • אני שמחה מאוד על נאמנותך כקוראת, זה תמיד כיף לשמוע.

      אבל שמעי, אני לא מטיפה פה לאיש, אני רק מתארת את חיי.
      ומה לעשות – הכישורים שלי מוגבלים. אני לא מוכשרת לכל ההתנהלות סביב מה שאת מכנה "זוגיות". כל אדם נולד עם מטען מסוים ומסגל לעצמו, כתוצאה מהסביבה בה גדל, יכולות ומשאבים. ואלו שלי מתמקדים בתחומים מאוד מוגדרים, ולא קיימים כלל בתחומים אחרים. את (או כל אדם אחר) יכולים לקרוא לזה נכות. אין לי בעיה עם זה.
      אז בדיוק כמו שאני לא משגרת את עצמי למרתון תל אביב, אני לא רוצה להיות יותר בזירה שבה אני מועדת לפורענות מהשנייה הראשונה. למה לי? אני בסך הכל רוצה לשמור על עצמי, משימה לא פשוטה, בה כשלתי פעמים לא מעטות בחיי.

  11. אני לגמרי מסכימה איתך. אני אמנם יוצאת לדייטים פה ושם, אבל עקב מזוויעותה של החוויה הפכתי אותה למעין אודישן, ורק מי שמוכן לתנאיי המחמירים מתקבל לנוהל האודישן. הדייטים הם כמובן כסף קטן לעומת מערכת יחסים עם בחור שזו המכה האמיתית.

  12. זה מזכיר לי נשים שנורא חוששות מההריון או מהלידה ורק שוכחות לפחד מהתינוק המזוויע שלא נותן לך רגע מנוחה, שלידו נראית הלידה כחופשת סקי קסומה באלפים השוויצריים.

  13. פינגבק: לחיות את חייה - TheMarker Cafe

  14. ללא הבנתי: זאת שאלת מעריב לנוער.
    אין לי מושג. לא מכירה אותך ולא אותה, ועל טקטיקות ל"איך להכניס בחורה למיטה" נכתבו כנראה עשרתלפים ספרים. שלוף אחד ועיין בו.

  15. צודקת לא במאה אחוז אלא במיליון. אני אפילו לא צריכה לנסות כדי לדעת שזה המצב, זה ברור. מסקנה מרחיקת לכת בשנות ה-30 ולאחר נישואין קצרים ללא ילדים? אולי, אבל עדיף לי לחיות לבד בשקט ובשלווה. ואם נהיה בוטים לרגע- את מה שגברים יכולים לתת אני יכולה לקחת מהם גם ללא מערכת יחסים אז תגידו לי אתם, למה אני צריכה את זה ❓ ❗

  16. זו לא הפעם הראשונה שהאזנתי לך בתכנית של קרן :mrgreen: אגב, לדעתי "מערכת יחסים לא רצינית" היא סטוץ במילה אחת.
    שכחתי לציין שלא פחות אנרגיות דרושות אח"כ, (אם) וכאשר נמצאים כבר במערכת יחסים. הייתי, ניסיתי, ראיתי ומה לעשות, כאן יותר טוב. (לי).

    תודה דבורית 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s