דוקו צ'אלנג/ יומן הפקה, יום ההזנקה

אחרי כארבע שעות בסינמטק ובקרבתו, אחרי שמזג האוויר התחלף משרב איום, נורא ואובכי לקרירות מאיימת כתוצאה מצניחת הטמפרטורה בכ-15 מעלות לפחות, חזרתי הביתה עם תיק שחור וחולצה צהובה (מתנת המארגנים) והמון מטלות וניירות ומסמכים. כן, גם להפיק סרט זה חתיכת ניירת.

doko1

המון פרוצדורות ומנהלות הוזרקו לנו בשעות האחרונות, וגם קצת יח"צ: צילום עיתונות של כולנו על הבמה בחולצות הצהובות (הסתתרתי היטב מאחור) וראיון קטן ל-ynet (שלושתנו) ול-Hot (רק איילת דקל), אבל העיקר, קיבלנו את שני המשתנים הכי חשובים: התמה הכללית של התחרות והז'אנר.

התמה משותפת לכולם: מחבואים (נושא העל: תל אביב).
בין אם מדובר במשחק הילדים, ובין אם בפעולת ההסתרה.
את הז'אנר הגרלנו, כל ראש צוות (במקרה שלנו איילת) מתוך סלסילה.
זכינו בדיוקן-ביוגרפיה ומוזיקלי. על פי החוקים אנחנו יכולים להשתמש בשני הז'אנרים או באחד מהם.
התמה די טרפה את התוכניות שלנו. היו לנו שלושה רעיונות (אחד מהם "מתגלגלים" – תל אביב על אופניים ושאר הדו גלגליים), כך שנאלצנו איילת, הבמאית, אפרת קמפל העורכת ואני לכנס ישיבת חירום מיידית ולהחליט לאן אנחנו לוקחים את הסרט (אודי גולן, הצלם, פרש בינתיים. נתראה ביום הצילומים).

הכיוון הכללי, זה מה שאני יכולה לספר כעת, הוא מוזיקלי.
וזהו, עכשיו אני צוללת לתחקיר.
המשך מחר, שהוא יום ההפקה הראשון. את היום אפשר להגדיר כיום אפס. או פרה פרה פרודקשן.