דוקו צ'אלנג'/ הזוכים

הודעה לעיתונות
"האישה עם מצלמת הקולנוע" על לאה אקסלרוד, אלמנת יוצר הקולנוע נתן אקסלרוד, זכה  בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס הצילום.
המקום השני התחלק בין הסרטים “איש ההולך" ו"משחקים בקקי".
את "האישה" יצרו צוות האמוראים (במאי אבי וייסבלאי) – דיוקן אלמנתו של חלוץ הקולנוע נתן אקסלרוד, שיוצרת את יומן הקולנוע האחרון.
השופטים – המפיקה רוני דבש ויז'ן, הבמאי רן טל, והזמר-יוצר יהלי סובול – החליטו להעניק ל"אישה" את הפרס – כעשרתלפים שקלים – על "יצירת פספס מרגש ומצחיק על אהבה לקולנוע”. פרס הצילום הוענק לצלם הסרט, רותם ירון.
הפרס השני חולק בין שני סרטים: “איש ההולך”, של נועם פנחס וצוות ז'אן קלוד, ו"משחקים בקקי", של צביקה בינדר וצוות הקקנוען האחרון.
"איש ההולך" הוא שוטטות בתל אביב עם גלעד כהנא, סולן הג'ירפות. הפרס ניתן לו על "הפיוטיות והמקוריות, בשילוב מדויק של טקסטים, מוסיקה ותמונה". הוא זכה גם בפרס העריכה, שהוענק לשירה ארד.
בנימוקיהם לבחירה ב"משחקים בקקי" ציינו השופטים כי הפרס ניתן לו בזכות היותו סרט "משעשע  ומלא הומור, וכן על הבחירה בנושא והעברתו בצורה שלמה ואחידה”.

ולעיקר החדשות
9 מהסרטים עלו לגמר וישודרו ביום רביעי, 20.5, 22:00 ב-yes דוקו ויועלו לאתר yes. בנוסף, הסרטים יוקרנו בסינמטק תל אביב ובאולמות האוזן השלישית ואף יופצו במארז DVD מיוחד ויוצגו בהקרנות בחו”ל.
הסרטים שישודרו:
שלושת הזוכים, והשאר, לפי סדר הא-ב:
* אשת איש כסית – דיוקן של לאה איש כסית, מבעלי קפה כסית המיתולוגי. צוות: זינגר. במאית: טליה לביא.
* המקום הכי נמוך בתל אביב – איפה זה באמת? צוות: כאן. במאית: איילת דקל.

* הרהורים על מרפסת – יושבי המרפסות של תל אביב. צוות: מרפסת. במאי: אבי מאור מרזוק.
* יפו-תל אביב – בעקבות החומוס המיתולוגי של עלי קרוואן. צוות: הקרוואן. במאי: בועז רוזנברג.
* לך תביא – השליחים של היום ואלה של פעם. במאית: שירה אפל.
* קול קורא – מאחורי הצלילים של תל אביב. צוות: כרטיסייה. במאיות: מאיה חן ועדי אופיר.

לפוסטים הקודמים של דוקו צ'אלנג'
0. התקבלנו
1. ההזנקה
2. היום הראשון
3. השני
4. השלישי
5. הרביעי-חמישי
6. ה-mix
7. היום הגדול
8. הסוף

דוקו צ'אלנג'/ הסוף

דבורית: השורה התחתונה?
אני: לא זכינו בכלום.
אכזבה קשה?
מאוד.
אנחנו (איילת ואני) אוהבות את הסרט?
יותר מתמיד.
איך הוא נראה לכן ביחס לאחרים?
טוב פלוס.
איך התנהל הערב?
קודם חולקו הפרסים לזוכים, במקביל להקרנת הסרטים שלהם, ולאחר מכן הוקרנו כל שאר הסרטים.
כמה זמן הערב נמשך?
כשלוש שעות.
ארוך, אה?
בטירוף.
מה, וכולם נשארו עד הסוף?
ממש לא. בכל פעם שהוקרן סרט של אחד הצוותים, הסתלק הצוות (ברוב המקרים) לאחר שנגמרה ההקרנה.
ומתי הוקרן שלכם?
אה! הנה הגימיק: בסוף, נו, "המקום הכי נמוך בתל אביב", יש כוונת מכוון, יש אג'נדה.
אז כמה אנשים צפו בו?
עשרים, שלושים.
החברים שלך, אלו שבאו לאירוע, לא רצו לרצוח אותך?
רצו. רוצים. אולי זה עוד יקרה.
מאוכזבת?
נו, כבר אמרתי לך, מאוד.
היית עושה דברים אחרת?
ברור, אבל לא דרמטית.
אז איפה אפשר לצפות בו?
אני מקווה שהוא יעלה לאתר של yes בקרוב. זה צריך היה לקרות הלילה, אבל לא קרה. ברגע שיהיה לינק, אביא אותו.
עדכון: זה לא יקרה עד יום א'.
מה הלאה?
חוויית הדוקו צ'אלנג' מוצתה מבחינתי, מתכוננת לפרויקטים נוספים.
מצטערת?
חלילה וחס וחלילה. למדתי המון, התנסיתי וראיתי מה אני אוהבת ומה לא. ובעיקר, למדתי מה המשמעות של עבודת צוות עבורי.

לפוסטים הקודמים של דוקו צ'אלנג'
0. התקבלנו
1. ההזנקה
2. היום הראשון
3. השני
4. השלישי
5. הרביעי-חמישי
6. ה-mix
7. היום הגדול