דוקו צ'אלנג'/ הזוכים

הודעה לעיתונות
"האישה עם מצלמת הקולנוע" על לאה אקסלרוד, אלמנת יוצר הקולנוע נתן אקסלרוד, זכה  בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס הצילום.
המקום השני התחלק בין הסרטים “איש ההולך" ו"משחקים בקקי".
את "האישה" יצרו צוות האמוראים (במאי אבי וייסבלאי) – דיוקן אלמנתו של חלוץ הקולנוע נתן אקסלרוד, שיוצרת את יומן הקולנוע האחרון.
השופטים – המפיקה רוני דבש ויז'ן, הבמאי רן טל, והזמר-יוצר יהלי סובול – החליטו להעניק ל"אישה" את הפרס – כעשרתלפים שקלים – על "יצירת פספס מרגש ומצחיק על אהבה לקולנוע”. פרס הצילום הוענק לצלם הסרט, רותם ירון.
הפרס השני חולק בין שני סרטים: “איש ההולך”, של נועם פנחס וצוות ז'אן קלוד, ו"משחקים בקקי", של צביקה בינדר וצוות הקקנוען האחרון.
"איש ההולך" הוא שוטטות בתל אביב עם גלעד כהנא, סולן הג'ירפות. הפרס ניתן לו על "הפיוטיות והמקוריות, בשילוב מדויק של טקסטים, מוסיקה ותמונה". הוא זכה גם בפרס העריכה, שהוענק לשירה ארד.
בנימוקיהם לבחירה ב"משחקים בקקי" ציינו השופטים כי הפרס ניתן לו בזכות היותו סרט "משעשע  ומלא הומור, וכן על הבחירה בנושא והעברתו בצורה שלמה ואחידה”.

ולעיקר החדשות
9 מהסרטים עלו לגמר וישודרו ביום רביעי, 20.5, 22:00 ב-yes דוקו ויועלו לאתר yes. בנוסף, הסרטים יוקרנו בסינמטק תל אביב ובאולמות האוזן השלישית ואף יופצו במארז DVD מיוחד ויוצגו בהקרנות בחו”ל.
הסרטים שישודרו:
שלושת הזוכים, והשאר, לפי סדר הא-ב:
* אשת איש כסית – דיוקן של לאה איש כסית, מבעלי קפה כסית המיתולוגי. צוות: זינגר. במאית: טליה לביא.
* המקום הכי נמוך בתל אביב – איפה זה באמת? צוות: כאן. במאית: איילת דקל.

* הרהורים על מרפסת – יושבי המרפסות של תל אביב. צוות: מרפסת. במאי: אבי מאור מרזוק.
* יפו-תל אביב – בעקבות החומוס המיתולוגי של עלי קרוואן. צוות: הקרוואן. במאי: בועז רוזנברג.
* לך תביא – השליחים של היום ואלה של פעם. במאית: שירה אפל.
* קול קורא – מאחורי הצלילים של תל אביב. צוות: כרטיסייה. במאיות: מאיה חן ועדי אופיר.

לפוסטים הקודמים של דוקו צ'אלנג'
0. התקבלנו
1. ההזנקה
2. היום הראשון
3. השני
4. השלישי
5. הרביעי-חמישי
6. ה-mix
7. היום הגדול
8. הסוף

18 מחשבות על “דוקו צ'אלנג'/ הזוכים

  1. נכחתי אתמול בהקרנה של כל הסרטים ובטקס הענקת הפרסים. לא רק בגלל שאני חברתך אלא בגלל שראיתי כמה סרטים בימי חיי, אני חושבת שהסרט המקום הכי נמוך בתל אביב היה הטוב ביותר באופן מובהק משאר הסרטים. הוא היה הכי קולנוע מכל הסרטים, הכי פחות תרגיל של סטודנט לקולנוע, הכי פחות ילדותי (מפליא לחשוב שאת כל הסרטים האלה עשו אנשים מבוגרים, רוב הנושאים היו אינפנטיליים לגמרי), הכי מחויך אבל לא דבילי, הכי תל אביבי במהותו, הכי עדכני – בקיצור, מבוים וערוך הכי טוב, הכי מתוחכם. בקיצור, בפירוש הגיע לו לזכות ואני חושבת שבהקרנות ידברו תגובות הצופים בעד עצמן. בכל מקרה, את, צוות כאן והבמאית איילת דקל יכולים להיות גאים בעצמכם שבכלום זמן הוצאתם תחת ידכם יצירה מקסימה ושובת-לב. הרווח כולו שלנו.

    • למאיה שלעיל.
      הוא היה אומר. אל תתירא לא מן הצדוקים ולא מן הפרושים אלא מאלה הצבועים העושים מעשי זמרי ודורשים שכר כפנחס.

  2. אני עדיין מנסה להבין מה זה "איש ההולך". הקריינות של גלעד כהנא והטקסט שלו היו נוראיים. כשאני חושב על זה, אני אפילו לא מצליח להבין מה כאן דוקומנטרי.
    הסרט שזכה במקום הראשון לחלוטין ראוי לו. מהבודדים ממש שבסיומם היתה תחושה שהם קצרים מדי.
    וכמו שאמרתי, גם שלכם היה מעולה. אני חייב לבדוק את הצינוק הזה מתחת למזקקה בשרונה.

    • לגמרי צודק. אם קובעים קריטריונים לזכייה, קודם כל צריכים לעמוד בהם וזה באמת לא היה דוקומנטרי. שנית, אפשר להתווכח לגבי הפיוטיות. מה שכן, בהחלט מוזרות היתה שם.

  3. אביב מיא ועמיר – תודה.
    מיא – יש בעיות בסרט שלנו, הוא לא מושלם בכלל, אבל תודה על הבעת האמון.
    עמיר – כמו שהבטחתי, אלך איתך לשרונה.

  4. כל הכבוד!
    עקבתי בעניין אחרי כל הפוסטים בסידרה, להפיק סרט בזמן כ"כ מוגבל זה מדהים בעיני ושמחתי שתיעדת את התהליך.
    נשמע שלמרות שהתאכזבתן שלא זכיתן (אבל הגעתן לגמר המכובד ביותר) עברת חוויה מעניינת.
    מכוונת להקלטה. 🙂

  5. מקום 6 מבין 12 זה מקום טוב באמצע, שאפו. חשבתי שכמו שם הסרט תדורגו במקום הנמוך ביותר והפתעתם. כעת אני מחכה לצפות בסרט כדי להגיב את חוות דעתי המלומדת. עד אז צרור ברכות לעושים במלאכה. מקווה שהצופים יביעו את דעתם על הסרט באמצעות השלט. שבת שלום.

  6. כמה מילים לגבי סרטים שהנושא שלהם הוא קקה, מביך אפילו להגיד את זה. לא ברור למה סרטים שריחם אינו עומד אפילו בהגדרה של סרט דוקומנטרי אינם נפסלים, אלא ישודרו וגם יצאו לייצג אותנו מעבר לים. בכל מקרה, מרבית הסרטים היו טובים, תצוין פריצת הדרך בשימוש בבובות 'רותי-סמרטוטי' במקום שחקנים. המקום הכי נמוך יוצא לדרך, ייפייי !

  7. טוב, כחבר באחת מהקבוצות שזכו (דוגפייט – משחקים בקקי) אני רוצה להחמיא לך ולאיילת על הסרט שלכן. נשארתי עד הסוף כי היה לי חשוב לראות את כל הסרטים וללא ספק סרטכן היה הדובדבן שבקצפת (ופיצוי בסוף על כמה סרטים שקצת התישו אותי). הוא היה רענן וחינני ועשוי היטב. אני מבין את עוגמת הנפש שלך, יש משהו מאוד מתסכל בלעשות סרט ושכולם יעזבו לפני שהוא יוקרן (קרה לי, בעסה). אבל עד כמה שזה עוזר, אני נשארתי ונהניתי ואילצתי עוד כמה סביבי להשאר עד הסוף וגם הם נהנו.

    ולעניין אחר – מר שתיים פתחת חשבון אצלי. לרשום לך? בהקפה?

    🙂

    בסדר, בסדר, זכותך לא לאהוב את הסרט שלנו (או את הנושא שלו וכו').

  8. פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » דוקו צ’אלנג’/ אצל רינו צרור‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s