דוקו צ'אלנג'/ אצל רינו צרור

כמו עם כל דבר בחיים, גם עם הטלוויזיה יש לי יחסים ארוכים וטעונים ומורכבים. זה כעשור, למעשה מאז שהתחלתי בקריירת ביקורת הקולנוע שלי, אני מבקרת באולפני הטלוויזיה השונים. בשנים הראשונות זה היה לצורכי ביקורות קולנוע או אירועים קולנועיים, אחר כך על ענייני לא רוצה ילדים המדכדכים, הייתה לי אפילו אפיזודה קצרה עם גילוי נאות של חנן עזרן, ובאחרונה אפיזודה מיותרת עם תיק תקשורת. חוץ מזה היו המון תוכניות בוקר, ערב ועוד.

בחלק מהמקרים הצטערתי לאחר מעשה, לרוב בגלל הזמן הקצר, ההכנות לפני הנסיעות, הקימה המוקדמת, ועוד. בשנה האחרונה אני מצליחה להביא את עצמי יותר ויותר פעמים להגיד "לא". למשל השבוע ביקשו ממני משלוש תוכניות שונות לבוא ולדבר על דודו טופז. החלטתי שלא, אני לא מוכנה להצטרף למקהלת העיתונאים שמאשימים את ערוץ 2, וגם לא למגני התקשורת והמשטרה. פשוט לא רציתי חלק בסימפוזיון, בבלוג השני שלי, ולווט, כתבתי כל מה שהיה לי להגיד בנושא, בעצם גם שם כתבתי הרבה יותר מדי, וזהו.

חברים שסיפרתי להם איך אמרתי "לא" טענו שמדובר בטעות, כי הנראוּת הכי חשובה, בעיקר עכשיו, כשאני רוצה לקדם כל מיני פרויקטים שלי. יכול להיות, אבל נמאס לי ולא בא לי.

רק להופעה טלוויזיונית אחת אמרתי "כן" השבוע, לתוכנית "דוקומנטרי עם רינו צרור" בחינוכית. וזה למה? בגלל הנושא, דוקו צ'לאנג', ובגלל שידעתי שאוכל לדבר יותר מדקה וחצי, ובגלל שאני מחבבת את בעל הבית.

אז הצטלמתי היום, יחד עם אבי וייסבלאי הראוי (למדתי שוייסבלאי זה עופרת לבנה, ושהוא לא מצא מקום לסרט נוסף שלו, "32 דקות" על האנשים שמאחורי מגילת העצמאות – הנגר שבנה את השולחן, למשל) הזוכה במקום הראשון בתחרות, שדיבר על האישה עם מצלמת הקולנוע, ואילו אני דיברתי על המקום הכי נמוך בתל אביב, ועל עצמי (כך בלעה ולווט את דבורית). היה נעים ונחמד מאוד, צרור הוא מהמראיינים שגם מקשיבים למרואייניהם, וגם באמת מתעניינים במה שמספרים להם. וכשנודע לי שהתוודע לתחרות דרך לחיות את חייה, בכלל רוויתי נחת.

עד כדי כך הייתי זחוחה, שמצאתי את עצמי אומרת את המילים "באסה" ו"באמש'ך", במהלך ההקלטה. איזה בושות. לא יודעת מה עבר עלי, בחיי.

אז ניתן להבין שנהניתי מאוד מהראיון המשולש, ואני מקווה שהתוצאה תהיה מענגת כמו ההשתתפות. מתי ישודר? עוד לא ברור. אודיע.

לפוסטים הקודמים של דוקו צ'אלנג'
0. התקבלנו
1. ההזנקה
2. היום הראשון
3. השני
4. השלישי
5. הרביעי-חמישי
6. ה-mix

7. היום הגדול

8. הסוף
9. הזוכים
10. כל הסרטים
11. השידור ביס דוקו

12 מחשבות על “דוקו צ'אלנג'/ אצל רינו צרור

  1. עשית נכון כשלא הלכת להתראיין בנושאים שמשקל דעתך בהן הוא קלוש. תוכניות טלויזיה כאלה מרכזות סביבן פאנלים מגוחכים/הזויים, העיקר להעביר עוד 4 דקות עד לפרסומות. ב-4 הדקות הללו היית מצליחה להשחיל לכל היותר 2 משפטים ורבע. בשביל זה היית צריכה לצאת מהבית שעה קודם ובסך הכל לבזבז שעתיים מחייך, כולל לסכן את עצמך בנסיעה מיותרת בווספה. אני טוענת שעיקר כוחך כמומחית מתמצה בשני נושאים: עיתונות של עיתונים ואת עצמך. כל נושא אחר שתתבקשי לבוא, תסרבי בלי פחד ובלי היסוס ובלי מחשבות שאולי טעית כי זו היתה התוכנית שהיתה מביאה לך הצעת עבודה. מי שרוצה ימצא אותך, ומי שלא עוד יותר טוב. אני תמיד אומר שהעצמאות היא מעל מהכל. בברכת שבת שלום ומבורך.

    • לשוניצינו: תן/ני לדבורית להחליט בעצמה מה טוב לה ומה לא.
      אגב אין זו פעם ראשונה שאתה משתמש בלשון זכר/נקבה. אני עוקב אחריך בסקרנות ותוהה: אתה אנדרוגינוס או מה?

      • בוא נאמר שאני קודם כל אדם. אדם בישראל, שמשלמת מיסים, שמקבל דוחות חניה, אדם ככל הנשים והגברים במדינה ריבונית נאורה. אני מאחלת לך המשך אורח תקין ובריא כגבר קורא, בעיקר המון פוריות.

  2. תתאפקי. אל תעני לטרול. תתאפקי, אל תעני לטרול.
    תתאפקי. אל תעני לטרול. תתאפקי, אל תעני לטרול.
    תתאפקי. אל תעני לטרול. תתאפקי, אל תעני לטרול.
    תתאפקי. אל תעני לטרול. תתאפקי, אל תעני לטרול.
    תתאפקי. אל תעני לטרול. תתאפקי, אל תעני לטרול.
    תתאפקי. אל תעני לטרול. תתאפקי, אל תעני לטרול.
    תתאפקי. אל תעני לטרול. תתאפקי, אל תעני לטרול.
    תתאפקי. אל תעני לטרול. תתאפקי, אל תעני לטרול.

    (מעניין אם הוא יודע שאת יודעת מיהו).

  3. מילא בולווטיה, אבל איך יש לך זמן לעסוק באישי, כאשר טרם נרכשה מתנה (ואם כבר נרכשה- סימן שלא הקדשת לכך די).

    • מה כבר יש להקדיש לבנאדם שעולמו הרוחני מסתכם בג'ינס ב-800 ש' אחרי הנחה, ב-30 זוגות נעליים ובספרי הרומן הרומנטי בספרייה הציבורית?

  4. ב-21 באפריל הופעתי שתי דקות בתוכנית בוקר.

    ב-18 במאי עשיתי אולטראסאונד במרכז לבריאות האישה.

    במקרה לבשתי את החולצה וענדתי את המחרוזת כמו בשידור.

    הפקידה הביטה בשמי ואחר כך בי ואמרה: "את הופעת בטלוויזיה ביום השואה!?"

    ובגלל "הנראות" הזאת, שמי יודע איזה גמול היא צופנת בחובה, מוכנים לאכול הרבה קש.

  5. "האנשים שמאחורי מגילת העצמאות" זה על אמת? הנגר שבנה את השלחן?
    פעם השתתפתי במערכון על "האנשים שמאחורי מגילת העצמאות"; אחת הדמויות היתה זו ששרפה את הקצוות של הקלף,
    ואני הייתי זה שעשה "פווו".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s