מתל אביב לכפר סבא תוך…….

כמה זמן נמשכת נסיעה לכפר סבא? תלוי את מי שואלים, תלוי מאיפה, תלוי מי נוסע ואיך. למיטב זכרוני לא הייתי בכפר סבא מימי. לא יצא, נו, לא היו לי בה עיסוקים משום סוג. היום הייתי חייבת. פגישת עבודה. לא היה ספק שעלי להגיע עם הקטנוע.

אבל איך מגיעים לכפר סבא? איפה היא בכלל?
אם שואלים את וואלה! מפות מקבלים את התדריך הבא (חסכתי את ההתחלה הלא מעניינת. כאילו שההמשך יותר מעניין):

10.     המשך ישר בביאליק
11.     תפנה שמאלה ותעלה על רמפה לאיילון צפון
12.     השתלב לאיילון צפון
13.     השתלב שמאלה לאיילון צפון
14.     צא ביציאה מחלף גלילות לכביש 5 מזרח
15.     השתלב ימינה על רמפה לכביש 5 מזרח
16.     השתלב לכביש 5
17.     השתלב שמאלה לכביש 5
18.     השתלב ימינה לכביש 40
19.     פנה ימינה לכביש 40
20.     פנה שמאלה לוייצמן
21.     פנה ימינה להתע"ש
22.     בכיכר תצא ביציאה השניה להשאר על התע"ש
23.     סיים את הנסיעה בהתע"ש
אורך המסלול הוא 27.6 ק"מ, זמן נסיעה משוער 28 דקות

mapa1

לא אתייחס לפניות בלשון זכר. לא משנה כרגע. ההוראות האלו הן מנדרינית עבורי. איך נראית רמפה? בטוח שאצליח להשתלב לכביש 5? ולכביש 40? איך אצליח גם לקרוא באיזה כביש אני וגם להשתלב כשכולם טסים במהירות 120 קמ"ש ואני מגיעה ל-80 ברגעיי הטובים?

נעזרתי בשותפי לפגישה, שהציע את כביש 4, העובר בצומת גהה (זה אני מכירה היטב), בטענה שההסבר דלעיל הוא שיא הצ'קמוק. אחרי הסברים מפורטים ומהפכניים ממנו יצאתי לדרך. נסעתי את ז'בוטינסקי, והייתי צריכה לפנות שמאלה בצומת גהה. אלא שאין שמאלה בצומת, בכפוף לדעתו החולקת של השותף. המשכתי, הפרסתי פרסה וימינה לכביש האמור. אבל תוך זמן קצר מצאתי את עצמי על משהו (רמפה?) עושה עיקול ימינה לכיוון >>> אה! תל אביב! איך? זאת לא אדע.

נסעתי נסעתי, והנה אני בצומת רפאים ברמת אביב. מסביבי מדבר אנושי. רק בניינים גבוהים הקמלים באור השמש המרושעת. ממדרכה מוצלת התקשרתי לשותף, שנמצא אי שם במודיעין, ועוד לא יצא לדרך. עד כה עברו כ-40 דקות נסיעה. השותף ההמום לא הבין איך הגעתי לאן שהגעתי. גם אני לא הבנתי. אז מה?

הוא ניסה להסביר לי איך להגיע לאיילון צפון. לא הבנתי. עוד רבע שעה חלפה, כשברקע הוא צועק לילדים שלו שיתנו לו כבר את המפתחות כי הוא מאחר. הבנתי שלא אוושע ממנו, עליתי על החמוד ורכבתי לאן שנשאוני הרוח והרמזורים הירוקים.

mapa2

איכשהו מצאתי את עצמי על הכביש הפנימי המקביל לתל ברוך, ומשם לגלילות כבר היה קל. עליתי על המחלף האימתני, בו כבר נתקלתי בתחילת דרכי הקטנועית, שהסדרי התנועה בו שונים ומשונים, ונבנים ומתחלפים, מג'עג'עים כקפליה של רקדנית בטן, ונסעתי לפי השילוט ועל סמך חושיי הקהים. מתברר שהצלחתי, אף שלא ברור לי עד רגע זה אם השתלבתי ל-5 ול-40. בסוף הגעתי לצומת מורשה (נדמה לי), ומשם שמאלה, כפר סבא! ובשלט הבא – עוד 8 ק"מ. לא האמנתי.

אחרי שהגעתי לעיר הלא ברורה שאלתי עוד שני אזרחים איפה היעד שלי, ותוך רבע שעה נוספת, כפסע ביני לבין טירה, הגעתי.
כמה זמן נמשך הטיול שלי? כמעט שעתיים ו-45 ק"מ.

בדרך חזרה, שגם אותה עשיתי תוך גישושים וניחושים, שלא במפתיע, המדרון היה תלול יותר. שותפי הלא מסוקס, שביקשתי ממנו שילווה אותי כברת דרך ממונעת עד שיעלה על כביש 6 שלו, נעלם לי ברגע שיצא מהחניה של הבניין בו נערכה פגישתנו. הגברים של היום, ישמרני האל.

1. יש GPS לשני גלגלים?

2. אז איפה זה כפר סבא?

3. ומה קורה בה בדיוק?

49 מחשבות על “מתל אביב לכפר סבא תוך…….

  1. תמיד מצחיק לשמוע עד כמה תלאביבים הם חייזרים במדינתם.
    עד כמה אנשים לא מסוגלים להתמצא במרחב.
    בפעם הבאה פשוט תגידי להם לעשות שיחת ועידה בוידאו או משהו, אני לא מבין למה הרשעים האלה חייבים להכריח אותך להרחיק מעבר לאיילוןירקון.

    • לא לא לא. אתה טועה ומטעה. נולדתי באם המושבות. התל אביביות שלי היא נרכשת. גם כשחייתי בפ"ת, הסמוכה לכפר סבא, כמדומתני, הגעתי רק עד רעננה לשיעורי שחייה.

    • מה זאת אומרת "עד כמה אנשים לא מסוגלים להתמצא במרחב"? התכוונת ל-נשים: "עד כמה נשים לא מסוגלות להתמצא במרחב".
      עכשיו תהרגו אותי כולכם וכולכן. בסדר. לא איכפת לי. נשים הן חכמות, נפלאות, רגישות, מילוליות, כשרוניות, אמפתיות, מסוגלות לבצע בו זמנית מספר מטלות ומה היינו עושים בלעדיכן, אבל התמצאות במרחב? נו-נו-נו…

  2. שיא אללה. הצעתי פרקטית:
    מכיוון שקוראייך כאן רבים ומגוונים (?), אם תצטרכי להבא להגיע להיכנשהו, העלי מכרז. מישהו בטוח יידע.
    לכפ"ס, הידועה בקרב מקורביי כעיר האורות, אני עושה את הדרך מתל אביב בעיניים (כן כן!!) עצומות.
    אף שאני לא באמת כפרסבאית, אני חשה צורך עז לגונן על עיר הבית: מדובר באחלה עיר. יש חוגי נגינה, אחלה בתי ספר, פריחה של תנועות נוער. מי שעבר את גיל 18, יכול למצוא בה מעלות בזכות – ובכן, קרבתה לת"א (20 דקות, אולי 25) – אבל גם השילוב שבין עיר חיה (בניגוד לרעננה השכנה שידועה בחוסר סיפוק מקומות בילוי אחרי שמונה בערב ובסופ"שים), ובין היותה לא מנוכרת ומתאמצת כמו תל אביב. משהו בה רגוע ונינוח יותר.
    העיקר שהגעת. לפחות עכשיו את יודעת את הדרך. 😉

    • לאט לך. "יודעת את הדרך" זו קצת הגזמה.
      אני תוהה אם מישהו יכול היה לכתוב תדריך מקוצר למפות הללו, אם הייתי מעלה את התהייה לאוויר טרום הנסיעה.

  3. שותפך הלא מסוקס יצא מהחניה, חיכה שתצאי גם את עם החמודון שלך מהחניה שממול. החל לנסוע מעדנות לכיוון הנכון, יכול היה להישבע שאת מביטה לו בעיניים ומהנהנת, ו…לתדהמתו ראה שאת שמה גז ורייס ועוד מילים שמביעות תאוצה וחיפזון ונמהרות – ישירות לכיוון ההפוך!

    פער פיו בתדהמה, שקל לחתוך את התנועה כולה ולסכן נפשו במרדף…

    ואז החליט שאת ילדה גדולה, והשלטים לכיוון תל הביב גדולים גם הם.

    בכבישש היה אחלה, תודה.

    • או, זו הבעיה, כנראה, שנסעתי לכיוון ההפוך.
      הייתי משוכנעת שאתה פונה שמאלה, וחיפשתי אותך. כנראה שלא מצאתי כי פנית ימינה דווקא 🙄

  4. ערב טוב.
    פוסט מעניין. ניסיתי להבין כיצד כבודה הגיעה מז'בוטינסקי לאיזו רמפה שהעבירה אותך לרחובות רפאים ברמת אביב. ככל שהפכתי והפכתי, לצורך כך אף נעזרתי בצילומי לוויין של ארט גוגל, לא הצלחתי להבין. לא רק שאין לך כרומוזימים של התמצאות וכיוון, את פשוט נסעת בכבישים סואנים כמו קליפת אגוז בין כרישים. במצב כזה אני משוכנע שהדרך הכי מהירה ובטוחה להגיע לכפ"ס היתה ליזום תאונה באיזה כביש גהה ואז להגיע ספיישל לבית חולים מאיר. משם היו מסבירים לך איך להגיע ברגל למחוז חפצך.
    אני מבקשת ממך שוב בדחילו וברחימו – היפטרי מהשטן על 2 גלגלים שאת רוכבת עליו. הוא יביא אותך למקום שלא תרצי להיות בו, אם כי מקום שיחלץ ממך פוסטים מרגשים ולא רעים. ככה זה בעיתות כאב.

    • אני יודע מה היא עשתה ! הגיעה מז'בוטינסקי לצומת גהה, עשתה פרסה ופנתה ימינה לכיוון קניון ר"ג. נסעה ישר, נסעה ונסעה ואז די מהר מגיעים לרמת אביב, רחוב פנחס רוזן, בני אפריים וכיוצ"ב. אחר כך היא טוענת שהיא הגיעה לכביש פנימי לתך ברוך…המממ…ברוך, הייתי אומר.
      כנראה שהיא לקחה שמאלה איפשהו, חתכה את העיר לרוחב, חצתה את דרך נמיר והגיעה לתל ברוך. משם כבר הסתדרה.
      אגב, כמה סמ"ק הקטנוע שלך? כי, מניסיון, לא כ"כ נעים לנסוע עם כלי קטן בכבישים כאלו סואנים…

  5. דבורית יקרה .
    האמת אני שוקלת את המילים שלי … לספר לך שהתגלגלתי מצחוק כשקראתי את הפוסט שלך?
    או להגיד את המילים הנכונות – שאם זה לא היה כזה עצוב זה היה ממש מצחיק …
    אז האמת שצחקתי … מעבר לזה , המון אנשים טועים בדרך – לא בגלל שאין להם התמצאות במרחב – פשוט כי הם לא מכירים את הדרך … לא רוצה לייאש אותך אבל גם ה – ג'י.פי.אס , לא תמיד מוביל אותך למקום הנכון … לי היה סיפור אפילו יותר מצחיק מזה – לפני שבועיים , אבל אין סיכוי שאני כותבת אותו כאן … אולי אכתוב לך מייל , שנצחק ביחד (הפעם עלי)…
    יום מקסים שיהיה לך! (כתבת מקסים , אגב ).

    • כן, אני יודעת שהג'פס מפשל. לא נורא, אולי אלמד לאט לאט את הדרכים.
      כל יום יעד אחר. אצא בשמונה בבוקר ואחזור בערב אחרי שסרקתי את כל כבישי ישראל כדי להגיע למקום הנמצא 20 דקות נסיעה ממני.

  6. מ ד ה י ם!

    אני חושבת שפשוט אחרי שנים שהוסעת לכל מקום (טרמפים, מוניות , אוטובוסים) – את לראשונה נוסעת בכוחות עצמך וכל אותו "בייס ליין" של מפות שלנו הנוהגים יש כבר במוח – אצלך הוא בבניה.
    אני נתקלת באותו קושי בשיחות עם א.ע. שגם הוא "מוסע" ידוע וחסר התמצאת כבישית ומרחבית כלשהי.
    לא נורא – לומדים מהכל….
    GPS ?- חברתי א.ז. שטוענת שהיא "דיסלקטית דרכים" ולא סומכת על המפלצת הזו..וכל הזמן מנסה לפרש למה התכוןן המשורר באומרו "סע ישר"…אז אולי גם זה לא פיתרון..

    • נכון, הבעיה המרכזית היא היותי מוסעת עד לא מזמן, אם כי גם כמוסעת ניסיתי להבין לאן אני מוסעת, אבל מתברר שההבדל בין פסיבי לאקטיבי מאוד גדול כאן.

      • רק כדי להעמיד דברים על דיוקם (ולפני תביעת הדיבה, שתתייחס גם להשמצה הפרועה של הרומן הרומנטי)- א.ע הוא דווקא אשף הדרכים,מלך הכבישים, נווט בחסד ובלי קשר- מסוקס להפליא.

        • וסובל מחלומות באספמיה. אני לא רוצה להזכיר כל מיני ספרים שהוא נוהג לקרוא ביומיום, כדי לא להעליב את כותביהם.

  7. כמי שמתנייד יום-יום מר"ג לרעננה (*) , אני מבקש להזכיר שיש רכבת לכפר-סבא. 25 דקות מתחנת רכבת בני-ברק.

    (*) במבחר דרכים ואלתורים שונים שכוללים אוטובוסים של אגד, של דן, רכבת, והתוספת שמקלה על המעבר: אופניים מתקפלים.

    • 25 דקות מרכבת בני ברק ועוד 25 דקות להגיע לשם ועוד 10 דקות חיכיון, הגענו לזמן קטנוע, כולל מקדם טעות.
      מה גם שברכבת יש אנשים! אתה יודע מה זה, אחרי שהתרגלתי לסולו? אני לא מסוגלת אפילו לנסוע עם עוד אדם אחד במכונית, עובדה שמלכתחילה לא חיבבתי מעולם.

  8. הסיפור שלך בעיניי הוא…מצחיק, ואולי יותר נכון, כמו ששרה כתבה, אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.
    עד לפני שנה עבדתי בעבודה שחייבה התניידות שלי בכל רחבי הארץ (כל יום מקום אחר, מצפון ועד דרום), ולפיכך היה לי רכב של החברה. אם הייתי צריך להגיע למקום שאני לא מכיר, הייתי נעזר במפה שרכשתי במיוחד למטרה זו (200 ומשהו ש"חים). אני מתעב GPSים. אני מסכים עם מי שאמר פעם שמוח הוא כמו שריר. אם לא מאמנים אותו, הוא מתנוון. אני לא מוכן לתת למכונה לחשוב במקומי. במקומך, אני לוקח לעצמי חמש דקות לפני שאני יוצא מהבית, מתכנן לי מסלול נסיעה לפי המפה, ושומר לי אותה קרוב, בהישג יד.

    • אי אפשר לשים מפה על הדשבורד של קטנוע בהישג יד. זותומרת אפשר, אבל מוטב לי שלא אתבונן בה. שיננתי ככל יכולתי, לא עזר לי, הלהשתלב ל– מטריד. כי אני צריכה לזכור מתי עלי להיות מוכנה להשתלבויות האלו, מתי הנתיב משתנה, ואם עכשיו 5 או 40, וזה בלתי אפשר כשיש לי החלפות כאלו עשר פעמים במסלול. לא משנה, היום, מגלילות אני פחות או יותר יודעת איך להגיע לכ"ס /רעננה.

  9. הבניינים הקמלים בחום הם תיאור מצוין. לגבי הג'פ"ס לקטנוע – יש כזה קולי טלפוני, אני מניחה שתצטרכי אוזניית בלו טות' או אוזניה לקסדה, אבל כתבו את זה קודם לפניי- ג'פ"ס חופשי מפשל.

    חוץ מזה, למקרה שתצטרכי – מעצבת הגבות הכי טובה בארץ (בעיניי, בעיניי. או בגבותיי) יושבת בכפ"ס, כך שהתיאור שלך לא רחוק ממה שקרה לי בפעמים הראשונות שהגעתי אליה (זכור לי איזה שלט לכפר ערבי וגם סיבובי פרסה וטיולים במקומות שונים מאוד מהיעד), אבל כשיש מטרה כמו עיצוב גבות שום דבר לא עמד בפניי.

    בסטייה חדה, כשעברי דרומה הדבר הראשון שחיפשתי כאן היה מעצבת גבות ראויה. אח"כ וטרינר, אח"כ מוסכניק, ולבסוף רופא שיניים.

    • לא יודעת אם תעמדי בזה: מעולם לא עיצבתי גבות.
      כן, נראה איך יתקדמו לימודי הכביש שלי ואם יתחדדו חושיי.

      • לא אני אדיח אותך, רק שאם פעם תרצי – הכי טובה באזורך נמצאת בכפ"ס, שתוכלי לשלב פגישות 🙂

        טוב נו, אולי הדחה קטנה (אני לא מבינה איך אני נגררת לזה) – אם את מורטת פה ושם כדאי לתת למקצוענית לעשות את זה. את לא מאמינה מה זה עושה לפּנים. ולא, לא צריך להתמכר אח"כ, אפשר להמשיך לפי הקו שהמקצוענית מתווה ולחזור רק אחת לכמה חודשים.

        את רשאית למחוק את התגובה הזו וגם הודעות אחרות שייתפלקו לי בנושאים כמו לק לציפורניים, קרם לקמטוטים וגו'.

  10. טוב, אם אף אחד לא מציע הצעות פרקטיות, אני אקח על עצמי את המשימה, המתחלקת לשני חלקים:
    1. אני לא יודעת באיזה פלאפון את משתמשת, אבל אני מקווה שאחד המקדמים שבהם.
    תוכנה מופלאה בשם waze, מספקת GPS חינמי, עם חיווי קולי, ושיתוף קהילתי (עבור דיווחים על פקקים, שוטרים תאונות דרכים וכו', ברמת אמינות גבוהה משמעותית מגלגלצ). הורידי, התקיני וחצי מלאכה נעשתה. (או אפילו כולה אם תסתפקי רק בזה, ותעצרי מידי פעם בצד לבדוק מיקום והמשך נסיעה לפי המפה).
    2. דיבורית בלוטות' לקסדה. אני לא מהתומכים הנלהבים של המוצר הזה, כי אני בהחלט מאמינה בריכוז של מאתיים אחוז על הכביש, ולא בשיחות פלאפון תוך נהיגה בקטנוע. אבל יש פתרון. הדיבורית אמורה להעביר לך את החיווי הקולי של הGPS, כך שלא תצטרכי בשום שלב של הדרך להסתכל על המפה במכשיר, אבל בכל זאת תשמעי את ההדרכה. את הטלפון את מעבירה למצב של חסימת שיחות נכנסות, כך שלא תצטרכי לענות לטלפונים בזמן הנהיגה.
    ובא לציון גואל…
    אם ההסבר שלי מסובך מידי או לא מפורט מספיק, יש לך את המייל…

    • כן, זה החלק המטריד אותי, להקשיב למשהו באוזניות בזמן הרכיבה. כעיקרון החלטתי שאני לא מדברת בסל' בזמן הרכיבה, ויהי מה.
      נראה, אני צריכה לקבל החלטה.

  11. טוסטוס באיילון? האימה! (בחיים לא, גם לו יכולתי עם החמישים סמ"ק שלי). העיקר שהגעת בשלום.
    לדעתי ללכת לאיבוד זה חלק מחוויית הנהיגה, בעיקר בהתחלה, לפני שרכשת את זכרון-הנהיגה שלך. התגלגלתי לכל מיני אזורים מעניינים באיבוד הזה. מקום נחמד.
    לפני שנהגתי, חוש הכיוון שלי היה איום ונורא. עם הטוסטוס הראשון, קניתי לי ספר מפות של גוש דן, קומפקטי וקטן, והוא תמיד בארגז, בשקית ששומרת עליו. בתחילת דרכי כנהגת הייתי מכינה לי פתק הוראות, מחזיקה אותו בכפפה השמאלית ומציצה מדי פעם ברמזור אדום. כיום אני נוסעת עד שנראה לי שאולי אני לא בכיוון, ואז עוצרת ובודקת במפה, בדרך כלל לפני פנייה בצומת מרכזי. תענוג כמה קל להתמצא איתה – הרבה יותר מאשר במפות המקוונות.

    • האמת שעד אתמול גם אני מתתי מפחד. גם היום אני לא בלתי מפחדת, אבל זה הצליח.
      בכל מקרה, יש לי 125, כך שזה קצת אחרת.
      הצעתך בעניין מפה של גוש דן נשמעת טוב, השאלה היא אם יש בה הוראות כמו כביש 4, כביש 6 וכו'.

  12. מצחיק. היית כבר בתל ברוך, כל שהיית צריכה הוא למצוא עצמך בצומת הפיל, להמשיך לצומת הכפר הירוק. שם ימינה, לשמור על הנתיבים הימניים והופ -ברמזור לפנות שמאלה לכיוון כפר סבא – רעננה. עשר דקות נסיעה על כביש 4 והנה כפר סבא מחייכת אלייך מימין.

    האמת – הכי פשוט במצבים כאלה הוא לשאול ולהעזר בנהגים אחרים – או הולכי רגל. אפשר לשאול מדי 200 מטרים – רק כדי לוודא שאת בדרך הנכונה. אנשים טובים באמצע הדרך – זה באמת עובד, מניסיון. אלוהים יודע כמה פעמים הלכתי לאיבוד ורק אלה – הזרים ברחוב שנענו לעזרתי – הושיעו אותי. יש כאלה שאני זוכרת את פניהם עד היום. הולך רגל אדיב אפילו גלש למעני בסלולר שלו לאתר מפות כדי לכוון אותי. הודיתי לו בחיוך רחב, הוא השיב לי באחד רחב אפילו יותר.

    • זה לא פשוט לעצור את הקטנוע, להוריד את הקסדה וכנהלאה. זה שונה ממכונית (לא יודעת את את נוהגת או רוכבת)
      בכל מקרה, זה לא היה עוזר לי. נניח הייתי מגיעה לצומת הפיל? לא הייתי יודעת מה לעשות. כשמכירים את הדרך זה פשוט. אם לא עשיתי אותה בחיים ולא הייתי בכפר סבר מימי, ואני רוכבת רק חודשיים, איזה סיכויים היו לי?
      חוץ מזה אנשים בדרך כלל לא אוהבים לעזור לי.
      טוב, אתקן: אני לא ממש אוהבת שעוזרים לי.

  13. אגב, עדיין יש בעיות קשות בפורום בתפוז/אורנג'. מכה ממש. ההפסד כנראה כולו שלי אבל יתכן שאת מפסידה קוראות/ים.

  14. לכל מפעיל סלולרי יש שירות GPS. תזמיני את השירות (כ- 20 ש"ח לחודש), תכניסי את כתובת היעד, שימי את האזוניה באוזן, קסדה על הראש, צאי לדרך – ואת מסודרת.

  15. ורק לי הפריעה השפה הקלוקלת בהסברים? תפנה, תעלה, תצא.
    חוץ מזה, כפר סבא דווקא אחלה עיר. בתור הוד השרונית לשעבר, הייתי מבלה בה הרבה והיום גם ההורים שלי גרים שם.
    תני לה הזדמנות, היא עוד עלולה להרשים אותך.
    (לא שאני חלילה מעודדת נטישה של תל אביב או משהו. גם אני לא מוכנה לעזוב אותה לעולם, אבל כפ"ס היא עיר נחמדה לבקר בה מפעם לפעם)

  16. טוב אינן דרך יפה מזאת מלהדגים את הנתק בינות העיתונות העברית לדורותיה ממדינת תל אביב ןהפריפריה. ואנחנו לא מדברים על ירוחם ושלומי! כפר סבא יא ראבק . אם היה הפגנה באריאל בטך היית מוצאת את הדרך….
    עכשיו כאן יש טויסט בחיית דבורית את בטוחה שזה היה רמת אביב השיכונים הללו? כי הנושא דוסקס עם טובי המוחות בתבל בתחום ואיש לא הבין איך הגעת לשם? אבל יצאת מגלילות אז כנראה באמת הגעת לשם זה לא יאומן.

    אני לא אחזור על הבדיחה הגסה המתרצת את חוסר היכולת הנשית לנווט ואו למצוא יעדים פשוטים כמו כפר סבא בכך שהן במשך שנים הוטעו לגבי אורכם של דברים מסוימים ושוכנעו להאמין שמדובר ב20 ס"מ שלמים אז פלא ל שאחר כך הן טועות? (באנגלית מספרים את זה על 11 אינץ' שזה קצת יותר אבל בכל אופן במזרח התיכון עד שהחידוד יגיע לבוגרשוב כבר יוסיפו לו כמה עשרות ס"מ ואח כך יורידו מע"מ ואחר כך כבר אי אפשר יהה להכיר את בעובדות בכלל..)

    כפר סבא? מה עושים שמה? אנא אערף? היה לי פעם משרד בכפר סבא יש לי שם מסיבת פורים בכל שנה אההה ונועם קבור שם מאז שהתבזבז בטנק בלבנון באגוסט 2006 אפשר לבוא לבכות בכל יום זכרון ובכל אזכרה זרים מתקבלים באהדה. בהתחלה היו באים הרבה והיה צפוף אבל את יודעת עם השנים זה עובר לאט לאט ובטוח השנה נהיה כבר מעט בטח כבר כמה עשרות. ההורים החברים הקרובים המשפחה הקורבה זהו ככה לעשרים שלושים שנים הבאות.
    אחר כך אנא ארעף מי יודע.

      • אני מוכרח לדעת מה חשבת במשך כל הדקות הארוכות הללו מגהה עד לברודצקי? זה די הרבה זממן אפילו אם נסעת הכי קצר שיש?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s