התוכנית בהשתתפותי שודרה אמש, אבל בגלל שלא הייתי בטוחה, לא הודעתי מראש. איך יצא? די מצחיק.
הקלטתי ביס מקס, ואז צילמתי את הראיון עם המצלמה שלי, שיכולה כמובן גם לצלם וידיאו.
כן, קצת פרימיטיבי, אבל אני לא יודעת איך מצלמים באמצעים שיש לי ישירות מהטלוויזיה.
אחר כך הצלחתי להעלות את הקובץ מהמצלמה למחשב ולהמיר אותו. אבל אז רציתי להעלות אותו לבלוג, והתברר לי שהוא כבד מדי. ניסיתי לשלוח אותו לסייענים במייל כדי שיעזרו לי, ואי אפשר – כבד מדי. ניסיתי להעלות את הקובץ ל-you tube, ואחרי כמה שעות מאמץ של האתר, קיבלתי הודעת שגיאה. בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות עם הקובץ הגדול עכשיו.
אם יש הסברים או עצות, אשמח.
ובינתיים, כמה פריימים.
1. תפתחי את ה- WINDOWS MOVIE MAKE
2. תלחצי על "ייבוא סרט"
3. תלחצי על פרסום סרט
4. תבחרי באופיצה של דחיסה (ממליץ ל -30 MB)
5. תעלי ליוטיוב
6. תעשי אמבד
איפה יש ווינדוז מובי מייק?
בכל מערכת הפעלה של WINDOWS
מצאתי ברשת. לא מצליחה להוריד את זה.
למקרה שההודעה הקודמת לא עברה…
לפתוח במחשב:
START > PROGRAMS > WINDOWS MOVIE MAKER
(ובהודעה הוקדמת נשמטה גם ה-R)
מצטרפת להמלצה על ה windows movie maker
תוכלי גם לערוך את הסרטון ולהוסיף כותרות/כתוביות וכו'
נסי להוריד פה
http://www.microsoft.com/windowsxp/downloads/updates/moviemaker2.mspx
או פה
http://www.soft82.com/download/Windows/Windows_Movie_Maker
8)
תתחדשי על הצבע בשיער. יפה לך!
חןחן
תהייה.
הרי את בקשרים (כאלה או אחרים) עם אתר תפוז. לאתר תפוז יש אתר של סרטי וידיאו. אמנם יש שם הגבלה של גודל אבל תפוז יכול לאפשר (ועשה זאת בעבר) העלאה של קבצים יותר גדולים. בטח יש להם גם אנשים עם הידע להתגבר על הבעיות בדרך.
יש אתרי אחסון לקבצי סרטים גדולים. לא תמיד זה בזרימה אבל הם עובדים. למשל:
http://www.megaupload.com/
א נ י בקשרים כאלו ואחרים עם תפוז??? 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂
ובקיצור, מתברר שהקובץ ענק באופן תמוה. אני בדרך ליגאלשתיים שיושיע.
הבלוג ולווט הוא בחסותם להבנתי.
שלא לדבר על אזהרות האבטחה.
לא בחסותם, בחסות אורנג'. תפוז, נכון לשנייה זו, מספקים את הפלטפורמה.
שחורה את ונאווה
תראה מה שצבע יכול לעשות.
בינתיים הייתי אצל ד"ר יגאל שתיים. מתברר שהקובץ לקה בסרטן הקבצים ותפח לממדים של מיליון ומאתיים משהו.
הדוקטור מנסה לכווץ אותו. אולי יצליח, אולי לא. למה זה קרה? לא ברור לחלוטין, הבנתי שזו גזירת גורל.
שמח שגם מתחתית דירוג הסרטים של הדוקו הצלחת להתראיין לתוכנית טלוויזיה. מה שאומר שלא תמיד חשוב המיקום – חשוב המסר, חשוב הלוק.
ההופעה שלך קורנת, המצלמה מחמיאה לך ואם את נשמעת בראיון כמו שאת נראית, אז מבקרי הטלוויזיה היו רושמים מחר שבחים על תוכנית במיטבה.
כסטייליסטית לשעבר, אני חושבת שהופעה בוורוד היתה יוצרת הופעה מושלמת יותר שלך. אבל זו הערה בקטנה. בסך הכל העלית את יוקרתך והפגנת הופעה שכולה גאווה לעצמך ולסובבים אותך. תיהני.
לא ידעתי שאת יפה, כיף לך
תודה,
למגיב או המגיבה "שונצינו":
איך מצד אחד אתה פותח את דבריך במלה "שמח" ולאחר מכן אתה פתאום הופך את עורך ל"כסטייליסטית לשעבר"?
למיטב זכרוני אין זו הפעם הראשונה שאתה מתבלבל לגבי זהות מינך.
מדובר בטרול, טרול טרול. ועוד פעם: טרול.
לא מבינה מה מניע אותו ואיזו הנאה הוא שואב מכך.
לכאורה הוא כותב בצורה נורמטיבית, אבל בכל זאת משהו בכתיבתו תמיד מעורר אי נחת.
זה טרול משופשף. הוא חי כבר שנים ברשת. שנים. לא מוציא את ראשו ואת ישבנו ממנה. זו ההנאה שלו בחיים.
והכתיבה שלו לא נורמטיבית, יש בה כל מיני יסודות מפוקפקים, בחלקם הגדול חצאי אמיתות, או הבלים גמורים.
למשל המשפט:
"שמח שגם מתחתית דירוג הסרטים של הדוקו הצלחת להתראיין לתוכנית טלוויזיה"
הרי מטרתו היא להשפיל אותי, ומבחינתו להשתמש בשקר מוחלט זו לא בעיה.
לא הייתה "תחתית דירוג" ל-15 הסרטים שהשתתפו בתחרות.
היו 3 זוכים ועוד שישה שעלו לגמר – בלי שום דירוג ביניהם מי יותר ומי פחות – הם הועלו על דיוידיאים והוקרנו ויוקרנו בארץ ובעולם (וביניהם הסרט שלנו).
עוד שישה סרטים לא הוקרנו או שודרו, למעט ערב הגמר.
זה סיפור הדוקו צ'אלנג, אלא שהטרול נוהג להוסיף את המשפט חסר השחר הזה בכל הזדמנות.
אלמלא היית שואלת לא הייתי מתייחסת לדבריו.
דבורית – לא התכוונתי להשפיל אותך: זכרתי שהסרט שלך הגיע לסוף הרשימה, ולמה? כי הוקרנתם אחרונים באותו ערב, וישב לי בראש משום מה שהגעתם אחרונים בדירוג. מתנצל, טעות שלי. אז כדי לא להשפיל יותר, עוד עידנתי. שוב, מצטערת.
למה את לוקחת מההודעה שלי רק את הדברים הרעים ולא את דברי השבח להופעה שלך? או שקורנת, במיטבך והבאת גאווה, הם עבורך דימויים שליליים.
דבר שני: אינני טרול, מעולם לא הייתי ולעולם לא אהיה. פשוט עלילה.
אם זה נראה כמו טרול, מתנהל כמו טרול, נקרא כמו טרול ועוד אומר/ת שלא טרול – בטוח שזה טרול.
בואנה, אף פעם לא ראיתי אותך בשיער פזור! מקסים!
תודה יקירה
את יפה דבורית וגם צנועה (אוי יצאה לי מילה חסודה )…איך זה שבכתיבה יש לנו אומץ לכתיבת דברים בוטים שאין לנו בחשיפת הפנים (הנאות בעיניי), וכאן אי אפשר לשקר, זו האמת.
אז את חמודה ולא יעזור בית דין.
בהצלחה בהמשך
נונו, חמודה, אמממ, טוב, אבל תודה רבה, אני לא מתלוננת
טל, ליסה ומאור – כן, הגעתי לשם. לא מצאתי את אופציית השמירה והדחיסה בשום מקום.
בתפריט סיום סרט יש שמירה במחשב שלי. שם מבקשים שם קובץ ומיקום.
בחלונית הבאה יש אפשרות התאמה מירבית לגודל קובץ.
*מירבית = מיטבית:)
פינגבק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » בדרכים, פרק א’