בדרכים, פרק א'

ניסיתי (יחד עם יגאל) להעלות את הראיון מדוקומנטרי לבלוג כעשר פעמים. לא הצלחנו מכל מיני סיבות ותקלות. אבל אל דאגה, נמשיך בשבוע הבא. השאלה היא אם לא מדובר ברמז קוסמי: רדי מזה, כנראה שהסרט לא צריך לעלות לאוויר.

בשבוע האחרון התקדמתי בכחמשמאות צעדים עם הסרט הדוקומנטרי שאני יוזמת. אני בשלב התחקיר כעת, והתענוג הוא לא יתואר. לצורך התחקיר אני נפגשת עם לא מעט אנשים, ונוסעת ברחבי הארץ. למרחקים קצרים בקטנוע, למרחקים גדולים יותר אני נעזרת בשירותי אגד ורכבת ישראל.
מה שיפה בפגישות שלי עם האנשים ובראיונות איתם זה שהכל מתחבר בסופו של דבר: נוצר מעין פאזל, אולי חוליות בשרשרת יהיה יותר מדויק לומר.
כצפוי, הגעתי למקומות שלא הייתי בהם אף פעם, וגם לא הייתי מגיעה, אלמלא הסרט. מה שמעניין, מבחינת ההתפתחות האישית שלי היא שנפתח בפני עולם אחר שלא עניין אותי קודם. ההתקרבות ל- והחקירה של תקופות ומאורעות ואנשים ואירועים מתנהלת כמו סיפור בלשי. בסופו של דבר, בסופו של תחקיר תהיה לי איזושהי תמונה גדולה יותר, שלמה ורחבה שתורכב מכל הפרטים הקטנים הנאספים כעת. מתוך כל התמונה אצטרך לברור חלק קטן ולהרכיב ממנו את הסרט שלי. איך זה יקרה? מה יהיה בו? בנקודה הזו בזמן אני עוד לא יודעת. הכל עדיין מעורפל. יעברו עוד כמה שחרים עד שיתפוגג הערפל.

למרות שהייתי צריכה להתרגל, אני חייבת להודות שמראה קשתות הזהב של מקדונלדס בכל כמה קילומטרים הוא בלתי נסבל. אתם לא מאמינים כמה סניפים יש בארץ. עשרות. עשרות. איך זה שאין רשת פלאפליות או חומוסיות במקום ההמבורגרים התעשייתיים האלו? זה הרי הרבה יותר מתאים למקום שבו אנחנו חיים, ולמזרח התיכון, איך יכול להיות שהרשת המטופשת הזו חולשת על כל כמה מטרים רבועים בצדי הדרכים ובמרכזי הערים? היוניפורמיות הזו בלתי נסבלת, פשוט דוחה תנשמה. הצהוב, האדום, המזון הפרימיטיבי ודל המשכל הזה. לא הגיוני.

התחנה המרכזית בעפולה לא השתנתה מאז שהייתי פוקדת אותה במדי אל"ף כל סוף ותחילת שבוע. פעם זו הייתה נקודת עצירה של האוטובוס שירד מרמת הגולן או שהגיע מהמרכז. רבע שעה כדי לרדת לשירותים המצחינים ולקנות סנדוויץ'. איך ייתכן שכל הרציפים, כל המבנה, הכל נשאר כפי שהיה אז?

מאוחר יותר הייתי מגיעה לחבר שלי שגר שם. זו הייתה נסיעה פעם בשבוע, לעתים בתדירות נמוכה יותר, שהייתה מלווה תמיד בשברונות לב ובמפחי נפש לרוב. הנסיעה חזרה הייתה הכי קשה, כי זו הייתה הנקודה בה הפגישה הבאה הייתה הכי רחוקה שאפשר לתאר. אולי הביקורים הבאים שלי באזור יתקנו את הלב המחורר מאז.

8 מחשבות על “בדרכים, פרק א'

  1. ערב טוב.
    ראשית, אאחל לך הצלחה בהרפתקת הסרט הבאה שלך. אם תשתפי בנושא הסרט, אולי אוכל לסייע בכמה תובנות ומראי מקום. לא רק אני, כמובן. כל אחד מעשרות הקוראים שלך, אולי אפילו מאות, יכול לתת קצה חוט. בשביל מה יש רשת אינטרנט ומקומות אינטימיים כמו בלוג, אם לא בשביל דברים כאלה?
    לי מפריע שאת מקטרת על מקדונלדס שצץ מכל פינה, וכמו להוסיף חטא על פשע את עוד מעניקה להם לינק מתנה כדי שמספר הכניסות אליהם יעלה. מכניסה לכניסה כוחם עולה ובכסף שייכנס מפרסומות בגלל העלייה הזו, יפתחו סניף גם מול החלון שלך.
    תחנת אגד עפולה לא השתנתה מבחינת המבנה, אבל כל המסביב השתנה: קניון סמוך, כיכר יפה עם דשא, רחובות סמוכים שעברו מתיחת פנים. את התחנה עצמה שיפצו בקטנה. לא כל דבר צריך להרוס ולבנות מחדש. העיקר כשיורדים בעפולה להפסקה בקו אגד מת"א לקרית שמונה, עדיין תגלי מולך את חנות גרעיני עפולה. גם אני כששירתתי בצה"ל הייתי נוסעת דרך עפולה לחבר שלי בהגושרים. זה נגמר יפה, לא בשברון לב. קיבוצניק, אחראי כיום על בריכות הדגים בהגושרים. הייתי אצלו לא מזמן עם אשתי והילדים, קיבלנו ארוחה בהנחה ב"דג על הדן".

    • עפולה היתה ונותרה פרבר שעוברים דרכו מהצפון לדרום ובחזרה. למרבה הצער אין לה אפילו שום מאפיין ייחודי.

      לשונצינו: חפש את הקונפליקט במה שכתבת: …"גם אני כששירתתי בצה"ל הייתי נוסעת דרך עפולה לחבר שלי בהגושרים. זה נגמר יפה, לא בשברון לב. קיבוצניק, אחראי כיום על בריכות הדגים בהגושרים. הייתי אצלו לא מזמן עם אשתי והילדים, קיבלנו ארוחה בהנחה ב"דג על הדן".
      אנדרוגינוס כאן?

      • הלו מיקה, כנראה לא התוודעת לטרול של הבלוג.

        האיש סובל מהפרעה נפשית קשה, ולא מסוגל להתאפק. זה אחד מהטריקים האוויליים שלו, אחרי שטעה פעם אחת והחליף בין זכר לנקבה, כדי לטשטש את זהותו לכאורה, הוא הפך את זה לסמל המסחרי עלק של התגובות שלו, והוא כותב כל תגובה בזכר ובנקבה. מופרע, נו, מה לעשות.

        הוא גם חושב שהוא נורא חינני, שנון ומצחיק.

        • בוקר טוב.
          אני אשה, כך נולדתי, כך אמות. איך הפכתי לגבר? בהודעה הראשונה שלי כאן התפלקה לי מילה בתור זכר. למי מאיתנו אין מדי פעם טעות הגהה? יצא שבאותה הודעה הייתי גם נקבה וגם זכר. התנפלו עלי כאילו גילו אנלאיודעתמה. הצחיק אותי העניין. מאז הפכתי את עצמי בהודעות גם וגם. סתם שעשוע.
          מכאן קצרה הדרך להפיכתי ל"טרול". הכל בגלל טעות הגהה קטנה. זה כל הסיפור שנופח מעבר לכל פרופורציה. באשר לי, למדתי לחיות בשלום עם התווית המשונה למרות שאני רחוקה מכך מאוד.

          • מקבלת את ההסבר שלך.
            לדעתי נעשתה טעות זיהוי בקשר אליך.
            רוב ההודעות שלך ענייניות ומעניינות.

  2. הא גם אני הייתי השבוע בעפולה ונשתפתי בפרצי נוסטאלגיה דביקים על העובדה שהמקום הזה נשאר אותו הדבר כמו שהיה אז בימים של פעם. אפילו הטרמפידה לא הוזזה מאז צדתי שם טרמפים בלילות של מלחמות ומילואים ואפיל נאלצתי להזכר באיזה רומן אכזב שניהלתי פעם עם אחת מבנות העמק הגאות לפני שנות דור וחצי ועד קצת. כנראה שזאת הקארמאה של עפולה בירת העמק שהיא מעלה זכרונות ומעוררת מחשבות נוגות בלב האדם.
    אם היו לך ילדים היית יודעת שסוד הצלחה של מקדולנאלד צפון בעובדה שדהם מכניסים איזה חומר ממכר לתוך הצ'יפסים שלהם והילדים בגיל מסוים מותנים לפצוח בצוחחות ויבבות עת הם חוזים בקשת הנוראית אפילו לשניה, לא רק זה שהם ניחנים בחוש שישי המאפשר להם לצפות מופע של קשותות כאלה במורד הדרך המתגלגלת. באמריקה המצב חמור שבעתים היות ואתה יכול לנסוע מאון מילים ולא יעזור לך כלום! "אבא עוד מעט יש מקדונאלד.." מי שלא ישב במקדונאלד ואכל קציצה תפלה של בשר פיגולים וציפס במיין במקום לפנות לדוכן לובסטרים טריים שממוקם בכל פינה ותחת כל עץ רענן אינו יודע סבל הורי מהו הוא…למרבה המזל החומר עובד כפי הנראה עד גיל 10 ואחר כך מעורר אנטגוניזם ודחיה…ככה שלדעתי רגלי לא דרכו במוסד הזה כבר יותר מ10 שנים וטוב שכך.

      • פאזנטיזה בדרכים. מישהוא כבר מכניס אותם פעם אחת וזהו זה… אגב יש בעיתון הארץ ידיעה יפה על אוכל ותאגידים גדולים בהקשר לעניין הזה. שווה מחשבה… חבל שדודו טופאאז לא הלך עם הנבוט שלו על המקדונלדים במילא בשני המקרים זה היה עוזר לו באותה מידה …

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s